אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיפוריהם של אנשי ונשות המילואים: תערוכה מתארחת בוועידה הכלכלית לאומית 2024 מעיין בן נתן בתערוכה "עוד לא אבדה תקוותנו" | צילום: שי פרנקו

סיפוריהם של אנשי ונשות המילואים: תערוכה מתארחת בוועידה הכלכלית לאומית 2024

תערוכת הצילומים "עוד לא אבדה תקוותנו" המצדיעה לאנשי ונשות המילואים ששירתו ועודם משרתים במלחמת חרבות ברזל תתארח בוועידה הכלכלית לאומית של "כלכליסט" שתתקיים בשבוע הבא 

10.07.2024, 08:00 | תומר הדר

"הקפיצו אותי ב-7 באוקטובר. נכנסתי לעזה והייתי במילואים בערך ארבעה חודשים. התפקיד שלי היה בעיקר הכנסה והוצאה של כוחות ופינוי פצועים לצד לחימה", מספר יוסף סמעון, בן 32, מאשקלון. תמונה אחת בשחור לבן בצד ימין מספרת את סיפורו של רס"ר סמעון הלוחם. בתמונה בצד שמאל, אותו סמעון, אבל בצבע. הצעיר האתיופי כמעט מחייך, רק כמעט. סמעון אוחז בזוג מספריים בצבע תכלת, מוכן לקצץ ולעצב. בחיים האזרחיים שלפני התופת וגם אחריה, סמעון הוא ספר ובוגר עיצוב גרפי.

יוסף סמעון בתערוכה "עוד לא אבדה תקוותנו" , צילום: שי פרנקו יוסף סמעון בתערוכה "עוד לא אבדה תקוותנו" | צילום: שי פרנקו יוסף סמעון בתערוכה "עוד לא אבדה תקוותנו" , צילום: שי פרנקו

"7 באוקטובר הוא המחדל הכי גדול של מדינת ישראל. המחיר הנפשי ששילמתי הוא מחיר כבד וכמוני עוד לוחמים ולוחמות במילואים שראו את הזוועות. מאז המלחמה אני לא ישן בלילות, וכשנרדם מתעורר מסיוטים", אומר עמיאל בנעים, בן 28 ממושב אליכין. תמונה אחת בשחור לבן בצד ימין מספרת את סיפורו של רס"ל בנעים הלוחם. בתמונה בצד שמאל אותו עמיאל, אבל בצבע. עמיאל אוחז בעצם ענקית בצבע כחול, מבטו מיוסר ולא מבחירה. בחיים האזרחיים שלפני התופת וגם אחריה, עמיאל הוא מאלף כלבים, מעצב את הברית בין האדם וחברו הטוב ביותר: "הוקפצתי ב 8 באוקטובר. התחלתי באיתור נעדרים עם הכלב האישי שלי במסיבה ברעים. העיניים שלי ושלו ראו מה שלא היינו צריכים לראות ומה שלעולם לא אצליח לשכוח".

עמיאל בנעים , צילום: שי פרנקו עמיאל בנעים | צילום: שי פרנקו עמיאל בנעים , צילום: שי פרנקו

"כשהגיע הטלפון מהצבא קפצתי, למרות שאני משוחררת ממילואים הרבה שנים. שירתתי במילואים חמישה חודשים, במהלכם פינינו פצועים וטיפלנו בהם באזורי הלחימה", מספרת מעיין בן נתן, בת 41 מתל אביב. תמונה אחת בשחור לבן בצד ימין מספרת את סיפורה של סרן בן נתן, אחות פלוגת הרפואה של הנח"ל. בתמונה בצד שמאל אותה מעיין, אותה רעמת שיער, אותם תווים נאים. גם מעיין מתקשה לחייך.

מעיין בן נתן , צילום: שי פרנקו מעיין בן נתן | צילום: שי פרנקו מעיין בן נתן , צילום: שי פרנקו

יוסף, עמיאל ומעיין הם חלק מהמצולמים בתערוכת הצילומים "עוד לא אבדה תקוותנו" המצדיעה לאנשי ונשות המילואים ששירתו ועודם משרתים במלחמת חרבות ברזל. התערוכה מנסה לספר את סיפורם של משרתי ומשרתות המילואים, אלה שנקראו לדגל, אלה שמיהרו מרצונם, בלי הבדלי דת, גזע, מין או השתייכות פוליטית, שעזבו מאחור את חייהם ומשפחותיהם וצעדו אל התופת בידיעה ברורה שיתכן שממנה לא ישובו, או שישובו שונים, מצולקים והלומים. ולא הטילו לרגע ספק בקדושת המשימה והערכים.

התערוכה מתארחת בוועידה הכלכלית לאומית של "כלכליסט", שתתקיים ב-15 ביולי, והיא יוזמה פרטית של אוהבי ישראל הרואים בהנצחה ותיעוד של גבורתם של אנשי המילואים שליחות לאומית. על שיתוף הפעולה שמאחורי התערוכה אחראית ענבל שבח שרביט, על הצילום אחראי שי פרנקו ועל הטקסטים עידו גרינברג (@mismas), שהפכו בהתנדבות את סיפורם של אנשי המילואים לתמונות שיש בהן אמירה כה עוצמתית, כמעט בלי לומר דבר. התערוכה תוצג לקהל הרחב עד 10 באוגוסט על קירות "מגדלור" בתל אביב.

לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידה לחצו כאן.



תגיות