המדינה לא הגדירה את המסעדות כ"אטרקציה תיירותית", ובעליהן בצפון לא מקבלים סיוע

תשעה חודשים לאחר שממשלת ישראל פינתה למעלה מ-60 אלף תושבים מבתיהם בעשרות יישובי ספר לאורך הגבול עם לבנון, כי לא היתה מסוגלת להגן עליהם מאש חיזבאללה, הצפון קורס ואיתו גם עסקי התיירות והמסעדנות ששותקו בעקבות הקרבות והשיגורים התכופים של רקטות, טילים וכטב"מים מתאבדים.

בעוד ששר הביטחון יואב גלנט ממשיך לשגר איומים על פעילות נרחבת אפשרית של צה"ל בלבנון שתשיב את הביטחון לצפון ואת תושביו לבתיהם, יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ולפיתוח הנגב והגליל של הכנסת, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), הזהיר היום כי מאות מסעדות באזור הצפון נמצאות בסכנת סגירה ומשרדי הממשלה לא מעמידים לבעליהן פתרונות שיבטיחו את הישרדותן.

"יש ביורוקרטיה, משרדי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה לא יודעים לטפל בבעיה, אין תקנה בחוק שמאפשרת לרשות המסים לסייע לעסקים בענף המסעדנות ובינתיים מסעדות נסגרות", אמר ח"כ ביטון וקרא לתיקון בהול של החלטת הממשלה על מתווה הסיוע לצפון, כדי שיכלול את ענף המסעדנות ויאפשר לפצות אותם רטרואקטיבית.

מסעדני הצפון לא מקבלים מענה מהמדינה בשל החרגת המסעדות מההגדרה של "אטרקציות תיירותיות" שעל בסיסה היא משפה את בעלי העסקים. נציג האוצר שהשתתף היום בדיון הוועדה בכנסת טען, כי ההחלטה להחריג את המסעדות ממתווה הפיצויים לעסקי תיירות נובעת מ"הקושי ביצירת הפרדה בין עסק שלקוחותיו הם קהל מקומי לבין עסק אחר שעונה להגדרה של אטרקציה תיירותית". הוא הוסיף כי "אנו עושים פעילות רוחבית, כרגע לא עוסקים במתן מענה ספציפי לבית עסק כזה או אחר".

יו"ר הוועדה ביטון ביקר את האטימות של האוצר אל מול מצוקות המסעדנים בצפון, שהופקר לחלוטין בידי הממשלה. "אם יש תחום שהמדינה צריכה לנהוג בו בגישה פרו אקטיבית זה כלכלת הצפון. כלכלה שנעלמת ומתה לא תשלם לה בעתיד מסים ויותר מכך, המדינה תצטרך לשלם יותר ויותר דמי אבטלה", אמר.

ממלאת מקום מנהל איגוד המסעדנות, לילך ספיר, הביעה ספק באשר לסיכוי שהמדינה תגבש מסלול ייעודי לפיצוי מסעדני הצפון. "אני רוויית מאבקים ואני ריאלית", אמרה לחברי הוועדה. "אם זה יקרה, זה יקרה מאוחר מדי וזה יהיה בבחינת הניתוח שהצליח, אך החולה מת. הטעות הבסיסית של המדינה היא בכך שהיא לא מגדירה את הענף שלנו כעסק תיירותי. הרי במקומות שאין בהם מסעדות גם אין תיירים. התיירים לא יבואו למקומות שאין בהם מסעדות", אמרה.

היא הוסיפה כי גם מסעדות שמנסות לקיים את עצמן במרחק של מעל 7 קילומטרים מהגבול עם לבנון, מתקשות לקיים פעילות סדירה. "גם אם מסעדה נערכת מבעוד מועד לאירוח של 50 סועדים, נכנס פתאום כטב"ם מלבנון ומכלל המזמינים נשארים בודדים. את חומרי הגלם שקנינו והמנות שהכנו אנו זורקים לפח כי מסעדה היא לא חנות בגדים, שיכולה לקפל את הבגד ולמכור בעוד שלושה ימים".

על רקע הלחימה המתמשכת והיעדר האופק לסיומה, עדי פרץ נאלץ באחרונה לסגור את בית הקפה שלו "מטרלו", בקיבוץ עין זיוון. "על החודשים אוקטובר ונובמבר קיבלתי מהמדינה פיצוי על ההפסדים אך מאז לא קיבלתי כלום ובאחרונה נאלצתי לסגור", סיפר. לדבריו "בשל המצב כ-40 עובדים אצלי הולכים הביתה, אך גם עוד עסקים וספקים בצפון ובהם חקלאים, שאני רוכש מהם מדי חודש בהיקף של 150-200 אלף שקל ייפגעו מהסגירה הזאת. אנחנו עמודי התווך של עוד עסקים רבים שמתפרנסים מאיתנו בהיותם מעגל שני".

נציגי רשות המסים והאוצר התקשו להציג לחברי הוועדה נתונים אודות מספר המסעדות באזור הצפון ומספר המסעדות שנסגרו מאז תחילת הלחימה. נתון כללי שהוצג לח"כים העלה כי המחזור החודשי של מסעדות שמרוחקות עד 14 קילומטר מהגבול עם לבנון נפגע בממוצע בכ-30%. עם זאת, לפי נתונים של רשויות מקומיות בצפון היקף הפגיעה של מסעדות ביישובים הקרובים לגבול עומד על כ-80% בממוצע.

יו"ר הוועדה קרא לשרי הכלכלה, האוצר, התיירות ולראש הממשלה להתעורר. "יש לשנות לצמיתות את ההגדרות בתקנות המדינה כדי שמסעדות יהיו מתחת להגדרה של עסק תיירותי. המצב הזה מבטא היעדר חשיבה כלכלית של משרד האוצר, שבמקום לשמר את הפעילות העסקית בצפון הוא מתנהל בחוסר אחריות". דיון נוסף על הנושא אמור להיערך גם בשבוע הבא. מוקדם יותר היום הופסק דיון של הוועדה בנושא מצבה של קריית שמונה, לאחר שפרצו בו עימותים חריפים בין ראש העירייה אביחי שטרן וח"כ קטי שטרית.