הדרג המקצועי מזהיר: חרם על טורקיה יסבך את ישראל בארגון הסחר העולמי

בלילה שבין שלישי לרביעי הפיץ משרד ראש הממשלה לשרים הצעת מחליטים שלפיה ייאסר לחלוטין יבוא הסחורות הישיר מטורקיה, וזאת כתגובה לחרם הסחורות הטורקי על ישראל שעליו הכריז נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן לפני חודשיים. במשרד ראש הממשלה הכחישו כי זו ההצעה שעליה יצביעו שרי הממשלה ונטען כי "בשלב זה הדיונים נסובים על חלופות עקרוניות בלבד".

הדיונים בכל הקשור לתגובה הישראלית לחרם הטורקי מתנהלים בצוות בינמשרדי בו חברים משרד הכלכלה, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד רה"מ. לכלכליסט נודע כי הפקידות המקצועית במשרדי הכלכלה, החוץ והאוצר מתנגדים להצעות שמקדמות תגובת נגד של אמברגו לטורקיה וכי השרים הוזהרו שהדבר עלול להוביל לעלייה ביוקר המחיה. הדרג המקצועי מזהיר כי החלטה ישראלית על הפסקת סחר עם טורקיה עלולה להוביל לכך שטורקיה תתבע את ישראל בארגון הסחר העולמי (WTO) עקב הפרת הסכמים. יש לציין כי הצעד המוצע לא יימנע ייבוא של תוצרת שמקורה מטורקיה אלא יימנע ייבוא ישיר מהמדינה, וגם כיום מגיעה לישראל סחורה טורקית דרך דרכים עקיפות.

במסמך שהופץ לשרים נכתב כי "בתגובה לפעולות החד-צדדיות שנקטה הרפובליקה של טורקיה לעצירת היבוא למדינת ישראל והיצוא ממנה החל מחודש מאי 2024, תוך אפלייתה ביחס לרשות הפלסטינית, מוצע להנחות את שר האוצר לקבוע בצו איסור על יבוא של כל הטובין המגיעים בנתיב ישיר מטורקיה לישראל".

כמו כן, מוצע להקים ועדה מייעצת בעניין שינויים בצו "בהתאם להתפתחויות". בראשות הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה וישתתפו בה ראש המטה לביטחון לאומי, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ומנכ"ל משרד החוץ.

לפי המסמך, בשנת 2023 עמד היקף הסחר הכולל בין ישראל לטורקיה בסחורות (ללא יהלומים) על 6.2 מיליארד דולר. מתוכו 4.6 מיליארד דולר הם ביבוא סחורות מטורקיה ו-1.6 מיליארד דולר הם ביצוא סחורות מישראל. כתוצאה מעצירת הסחר עם ישראל, סחורה מטורקיה מיובאת כעת לישראל דרך מדינות שלישיות ויצוא נעצר לחלוטין, בעוד יבוא לרשות הפלסטינית מותר.

הסיבה המרכזית לרצון להפסיק את הסחר (מלבד הפגיעה בכבוד הלאומי) היא ההקשר הפלסטיני. במסמך צוין כי "בפרוטוקול בדבר יחסים כלכליים, המהווה נספח להסכם עזה ויריחו הוסכם על העקרון שלפיו אין גבולות מכס בין ישראל לבין רצועת עזה ואזור יריחו, ולפיכך מעבר סחורות בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית אינו כרוך ברישוי ובמיסוי. לעומת זאת, גבולות המכס של ישראל כלפי יתר ארצות העולם הם גם גבולות המכס של הרשות הפלסטינית, ודיני היבוא לישראל הינם גם דיני היבוא לרשות הפלסטינית. צעדיה החד-צדדים של טורקיה מפרים את עקרון מעטפת המכס. הפרה שכזו עלולה לשמש כתקדים עבור מדינות נוספות ובכך לפגוע בביטחון הלאומי של המדינה בפרט בעת הזאת בה נמצאת מדינת ישראל במלחמה. כמו כן ההפרה עשויה ליצור נזקים כלכליים למדינת ישראל בשל האינטגרציה בין השוק הישראלי לפלסטיני".

עם ההכרזה הטורקית על הפסקת הסחר בין ישראל לטורקיה בחודש מאי, נטען מצד ישראל כי הדבר מהווה הפרה של עקרונות ארגון הסחר העולמי (WTO). עם זאת, ישראל לא פנתה באופן רשמי לארגון. הסיבה לכך היא שטורקיה ככל הנראה פעלה בהתאם לחוקי הארגון ועילת הפסקת הסחר עקב המלחמה בין ישראל לעזה נחשבת לחוקית.

הפקידות המקצועית במשרדי החוץ, הכלכלה והאוצר מזהירה כי "פעולת תגמול" מצד ישראל של הפסקת הסחר מול טורקיה כן תיחשב להפרה של תקנון ה-WTO מפני שלישראל אין עילה מספקת להנהגת צעד כזה כנגד טורקיה. אחד החששות בהקשר הזה הוא שישראל צועדת ישירות לתוך המלכודת הכלכלית-מדינית שטורקיה הציבה לה, ושמהלך ישראלי עלול להוביל דווקא לסנקציות נוספות נגד המדינה מצד מדינות נוספות שינצלו את הטענה כי ישראל לא עומדת בתקנון ה-WTO. הליך יישוב הסכסכום של ה־WTO פועל באמצעות הצבעה של מדינות הארגון ומזכיר במידת־מה את האו"ם. כלומר, ישראל תתקשה לגבש בו רוב לאינטרסים שלה.

באיגוד לשכות המסחר שמייצג אלפי יבואנים ישראלים טוענים כי אם ישראל תטיל מגבלות מצידה על הסחר עם טורקיה הדבר צפוי להוביל לעלייה משמעותית ביוקר המחייה. גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר אמרה לכלכליסט כי "כל החלטה שתקבל הממשלה תשפיע ישירות על יוקר המחיה.. מסקר עומק שביצענו בלשכה בקרב יבואנים עולה כי כבר היום הם מתמודדים עם עליית מחירים של בין 10%-30%. הנתון שמציגה הממשלה לפיו מדובר בעלייה של 3%, מנותק מהשטח ומהמציאות איתם היבואנים בכל הסגמנטים מתמודדים בימים אלו. בשוק תחרותי, אם סגרת נתיב סחר אחד, ההיצע יורד וכפועל יוצא מכך המחירים יעלו. לייצר שווקים חלופיים זה תהליך שלוקח זמן, זמן שהממשלה לא מאפשרת".

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "הטענה כי קיימת הצעה להטיל אמברגו אינה נכונה. הצוות הבין-משרדי בראשות משרד ראש הממשלה דן במספר חלופות אפשריות לניהול יחסי הסחר עם טורקיה כתוצאה מההפרות החד צדדיות וצעדי האפליה כנגד מדינת ישראל שבהן טורקיה נקטה. הצוות הבין-משרדי טרם קבע מהם הצעדים שבהם תנקוט מדינת ישראל לשם כך, ובשלב זה הדיונים נסובים על חלופות עקרוניות בלבד, אותן הממשלה תידרש לאשר".