עוד רפורמה: האחריות על התמרוקים עוברת ליבואנים

בזמן שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תקועה באישורי ועדת הכלכלה והתגלתה כמוגבלת מבחינת השפעתה על יוקר המחיה, מקדם משרד הבריאות במקביל רפורמה שנוגעת ליבוא תמרוקים שתנסה להוזיל מחיר מוצרי טיפוח והיגיינה. ועדת הבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס), אישרה בשבוע שעבר את התיקון בפקודת הרוקחים בפרק התמרוקים, כך שיאפשר לייבא תמרוקים המשווקים באירופה במסלול מהיר וכמעט ללא בירוקרטיה. מדובר בצעד בכיוון הנכון אך החשש שכמו בעבר, ההקלות הראויות לא יתורגמו לכיס של הצרכנים.

לפי המצב כיום, יבואני תמרוקים נדרשים לקבל עבור כל מוצר רישיון ממשרד הבריאות טרם הכנסתו לישראל. מדובר בהליך של הגשת בקשה לרישיון, תשלום אגרה והמתנה של כחצי שנה לקבלת האישור. במסלול הזה האחריות כולה על משרד הבריאות שאישר את יבוא המוצר.

באפריל 2023 נוסף מסלול הצהרת יבואן (המכונה נוטיפיקציה) שמאפשר להצהיר על שיווק התמרוק באופן מקוון במקביל לחובה להחזיק תיק מוצר ולהעסיק נציג אחראי שיהיה ממונה על בניית ותחזוק תיק המוצר בהתאם למגבלות משרד הבריאות - אך ללא חובת רישיון ממשרד הבריאות.

בבסיס הרפורמה כעת תהיה הכרה ב"יבואן נאות" - יבואן אשר ממלא ומציית אחר כל דרישות החוק, מנהל בקרת איכות ובטיחות למוצרים, בין שהוא יבואן רשמי ובין שמקביל. ברפורמה החדשה יוכל היבואן להצהיר על כך שהמוצר שהוא רוצה לייבא משווק באחת ממדינות האיחוד האירופי, או בריטניה או שוויץ, ואז הוא יוכל לייבא אותו לישראל.

התיקון מבוסס על מערך האיכות והבטיחות הקיים באירופה, ועל התפיסה כי תמרוק העומד בסטנדרטים המחמירים של אירופה יעמוד גם בדרישות הקיימות בישראל ויהיה בטוח לשימוש עבור הצרכן הישראלי.

במסלול החדש משרד הבריאות מתבסס על הצהרת יבואן על כך שהמוצר משווק באירופה ומעביר אל היבואן את האחריות הפלילית לאיכות המוצר, כך שבמקרה שצרכן ייפגע מהמוצר הוא יוכל לתבוע את היבואן והאחריות תהיה עליו ולא על המדינה.

ברפורמה החדשה מצופה גם מהיבואן לנהל מערך ניהול סיכונים, כלומר לוודא את האיכות של התמרוק, לשמור על תנאי השינוע של המוצר, לדגום מבין המוצרים שהוא מייבא את אלה שבסיכון גבוה ומכילים חומרים אסורים כדי לוודא שהם בטוחים לשימוש, ועוד. משרד הבריאות במקום לעסוק בהנפקת רישיונות, יהיה ממונה על פעולות אכיפה.

בניגוד לרפורמת התמרוקים הקודמת (מסלול הנוטיפיקציה), במסלול החדש היבואן לא יידרש להחזיק תיק מוצר שכולל את כל הפרטים על המוצר, ובכלל זה רכיבים שלו ותיאור שרשרת האספקה, ולא יידרש להעסיק נציג אחראי שיהיה אחראי על בנייה ועדכון של תיק המוצר. הדרישה לתיק מוצר חייבה קשר ישיר עם היצרן בחו"ל, מה שהקשה על יבואנים קטנים.

בדיונים בוועדת הבריאות ביקש משרד הבריאות להקדים את ביטולו של מסלול הנפקת הרישיונות בטענה שכוח האדם שעוסק בכך במשרד נדרש לשם יישום הרפורמה החדשה הדורשת אכיפה בשווקים. במקור, המסלול הזה אמור היה להתבטל ב־2027 אך משרד הבריאות הטיל פצצה וביקש שכבר בחודש הבא מסלול זה יבוטל. לבסוף הושגה פשרה והוחלט שמסלול הרישיונות ייפסק ב־31 בדצמבר 2024, עבור יבואן מקביל ניתנה ארכה והוא יוכל לייבא במסלול זה עד ספטמבר 2026.

בשבועות הקרובים החוק אמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת והרפורמה החדשה צפויה להיכנס לתוקף מיום 1.1.2025. אז יחולו שני מסלולים ליבוא תמרוקים: מסלול הנוטיפיקציה והמסלול החדש של יבואן נאות.

מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושר הכלכלה ניר ברקת. מבטיחים מסלול מהיר ללא בירוקרטיה | צילום: אוראל כהן, דנה קופל

הרפורמה החדשה אומנם מפשטת תהליכים ומקלה את היבוא, והשאיפה של הרגולטור היא כי הקלות היבוא יקטינו את העלויות, יורידו חסמי יבוא, ובכך יותר יבואנים ויותר מוצרים ייכנסו לישראל והתחרות תגדל. הגדלת התחרות עשויה להוביל לירידת מחירים, אלא שעד כה רפורמות שונות ובהן רפורמת התמרוקים הטרייה מהשנה שעברה - לא הצליחו להביא את השינוי המיוחל לצרכנים.

מרבית יבואני התמרוקים לא משתמשים כיום במסלול המוקל שנכנס בשנה שעברה מחשש שהאחריות לשלום הציבור מוטלת על כתפיהם בלבד. רק 25% מהתמרוקים שנכנסים לישראל מיובאים בשיטה זו, ומי שמשתמש במסלול הזה הם בעיקר היבואנים הגדולים שלא מגלגלים את החיסכון בעלויות על מחיר המוצר.

כעת, גם במסלול החדש, משרד הבריאות משאיר נטל מסוים על היבואנים בכך שהתעקש שיחזיקו בתעודת סחר עבור כל מוצר ומוצר.

הדרישה לתעודה כזו קיימת במסלול הנוטיפיקציה, והיא לא הוסרה גם במסלול החדש. עלות הנפקת התעודה עומדת בממוצע על כ־1,000 דולר. לדברי היבואנים, הדרישה מהווה נטל רגולטורי שאין כדוגמתו במדינות המערב.

"אנו ביקשנו הסרת דרישה זו כליל", אמר עו"ד צביקה גושן, מנהל חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר, "אולם משרד הבריאות התעקש אף שדרישה זו עומדת בסתירה לרוח הרפורמה. מסלול היבואן הנאות החדש מטיל את מלוא כובד האחריות על כתפי היבואן, וחזקה על יבואן נאות שהוא מצהיר הצהרת אמת.

"הצענו שבמקרים בהם תיעשה אכיפה ויהיה צורך בהצגת התעודה, ימציא היבואן את התעודה למשרד הבריאות. אולם טענתנו בנושא זה לא התקבלה".

עם זאת, במסלול הנוטיפיקציה הקל משרד הבריאות את הדרישה לתעודה והסכים כי במקרים שבהם מדובר במוצרים שמפותחים ומיוצרים בחו"ל באופן ייעודי לשוק הישראלי בלבד, כמו לדוגמה מוצרי מותג פרטי שאינם משווקים בחו"ל, לא יידרש היבואן להציג תעודה כיוון שלא ניתן לספק אותה עבור מוצר שאינו משווק באירופה.

היבואנים הצליחו לשכנע את משרד הבריאות שאם המוצר אינו משווק בחו"ל אלא מיוצר עבור ישראל בלבד, או שהוא משווק בחו"ל באריזה שונה אך מדובר באותו המוצר, יהיה היבואן פטור מהצגת התעודה והמשרד יסתפק בהצהרת יבואן בלבד.

המשמעות של הרפורמה עבור הציבור היא יותר מוצרים על המדף, במגוון מחירים, והגדלת התחרות בזכות כניסתם לענף של יבואנים חדשים. אבל הנעלם הגדול הוא איך ינהגו רשתות השיווק. בהנחה שההקלות ביבוא אכן יכניסו לשוק יבואנים חדשים, הם עדיין יצטרכו לשכנע את רשתות השיווק הגדולות לפנות להם מקום על המדפים. לספקים הגדולים יש יחסים ארוכי שנים ומאזן כוחות אל מול רשתות השיווק ולכן העבודה של היבואנים הקטנים היא קשה גם כיום. התקווה היא שרשתות השיווק ירצו להציע ערך מוסף לצרכנים ויכניסו מוצרים חדשים וזולים יותר גם אם הם מיובאים על ידי יבואנים לא מוכרים.

נטל נוסף שיישאר על הצרכנים גם כשהרפורמה תעבור הוא במחיריהם של מוצרים בארבע קטגוריות שמשרד הבריאות סירב להכניס לרפורמה. כך במוצרים להגנה מפני השמש, מוצרים לנשים מיניקות, מוצרים לתינוקות וילדים, ומוצרים להחלקת שיער, היבואנים יידרשו לעמוד בתקן הישראלי ומוצרים אלה לא ייכנסו תחת רפורמת מה שטוב לאירופה. מוצרים להגנה מפני השמש נמכרים בישראל במחירים גבוהים בעשרות אחוזים ממחירם באירופה, ולצערו של הצרכן הישראלי, גם לאחר הרפורמה יישארו מחיריהם גבוה במיוחד.