לוין עונה לבג"ץ: "אי דחיית העתירה משמעותה רפורמה בשיטת בחירת השופטים"

שר המשפטים יריב לוין הגיש היום (א') את תצהיר התשובה שלו לבג"ץ בעתירה המבקשת להוציא נגדו צו שיחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי שזו תבחר את שני השופטים החסרים בהרכב העליון וכן לפעול למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון.

לוין טוען שיש לדחות את העתירה וטוען כי "כל תוצאה אחרת שאינה דחייה של העתירה על כל ראשיה, משמעותה רפורמה שיפוטית בשיטת בחירת השופטים הנוהגת בישראל למעלה מ-70 שנה, ומשמעותה שינוי מן היסוד של האיזון אותו קבע המחוקק בין הגורמים השונים בוועדה לבחירת שופטים, אשר חלק מאיזון זה הנו הקביעה כי שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה ולו נתון שיקול הדעת בדבר כינוסה והן בדבר זהות המועמדים שיעלו להצבעה ועיתוי ההצבעה בעניינם". לדברי לוין, המינויים נשוא העתירה ייעשו "רק לאחר שתושג הסכמה רחבה בוועדה למינויים אלה".

לוין מיוצג בהליך באמצעות עו"ד ציון אמיר, לאור העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, תומכת בעמדת העותרת, התנועה לאיכות השלטון, ובתצהיר התשובה שלה לבג"ץ שהוגש במשותף עם הנהלת בתי המשפט, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, נכתב כי הימנעות לוין מלמנות נשיא קבוע לעליון ואת השופטים החסרים, "מהווה בנסיבות העניין חוסר סבירות קיצוני", וכי בשל "הנזק הנגרם למערכת המשפט וחלוף הזמן החריג והתקדימי בו אין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, ומשך הזמן הממושך בו לא מונו שופטים לביהמ"ש העליון, לעמדת המשיבים, בנקודת זמן זו אין מנוס מהתערבות שיפוטית".

בתשובת לוין לבג"ץ כותב עו"ד אמיר כי חוק יסוד: השפיטה מטיל על לוין את תפקיד יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, ולדבריו, "העתירה דורשת לא רק לפרק את שר המשפטים, נבחר הציבור, מהסמכות שניתנה לו על ידי מחוקק היסוד כיו"ר הוועדה, אלא להעביר את הסמכות אל השופטים". הטענה של לוין היא ש"חברי הרשות השופטת יקבלו כח עודף מעבר לכוח ההצבעה הנכבד שהעניק להם מחוקק היסוד בוועדה, וישובו ויבואו בנעליו של נציג הרשות השלטונית האחרת, הפעם במסגרת כובעם כשופטי בג"ץ. כך לא בונים איזון, כך לא קבע המחוקק וכך מעולם לא מוני שופטים בישראל". לדבריו, מדובר בשינוי מוחלט של מאזן הכוחות שנקבע בחקיקת יסוד בכל הנוגע לוועדה לבחירת שופטים. כל זאת, בעניין הנוגע באופן ישיר במוסד בו מתבררת העתירה".

לוין טוען כי בניגוד לעמדת היועמ"שית, החלטתו שלא לכנס את הוועדה לעניינים אלה בטרם תושג הסכמה רחבה, "איננה פוגעת בהפרדת הרשויות או באיזון הקיים בוועדה בין הרשויות השונות. זאת עושה דווקא העתירה". לטענתו, העותרים מבקשים משופטי העליון למעשה "לצאת מחדרי הוועדה לבחירת שופטים ו'לחבוש את כובעם' כשופטי בג"ץ על מנת לצוות על השר כינוס הוועדה וכפועל יוצא בחירת שופטים ונשיא בהיעדר הסכמה רחבה".

הוא טוען כי "דווקא שמירת כללי המשחק הקיימים" שלפיהם נבחרי הציבור יודעים שעליהם להגיע להסכמות עם הנציגים המקצועיים של מערכת המשפט ולהיפך - "היא זו שמתמרצת הגעה להסכמות". הוא טוען שדרישת העותרים, "מבטלת את חובתם של חברי מערכת המשפט להגיע להסכמות כלשהן וממילא מעניקה תמריץ שלילי להגעה לתוצאה הסכמית ומאוזנת שנהנית מאמון הציבור".

לדברי לוין, הוא פעל להגיע להסכמות לגבי זהות נשיא העליון והשופטים החסרים, אך מאחר שטרם גובשה הסכמה רחבה בנושא זהות נשיא העליון והשופטים, "אין תוחלת לדרישה לכנס את הוועדה" לצורך כך. לוין גם דוחה את עמדת העותרים וטוען כי מעמדו כיו"ר הוועדה מקנה לו כוח, סמכות ושיקול דעת בלעדיים בנוגע לכינוס הוועדה. לדבריו, כח זה מבקשת העותרת, לראשונה ובאופן חסר תקדים, לשלול מידיו ולהעבירו לבית המשפט הנכבד".

עוד הוא טען ששופטי בג"ץ נמצאים ב"ניגוד עניינים מוסדי" בבואם לדון בעתירה זו, שלדבריו עניינה "אינו שפיט כלל ועיקר".

תצהירי התשובה האלה הוגשו לבג"ץ לאחר שנגד לוין הוצא צו על תנאי שמורה לו לנמק מדוע הוא מעכב את בחירת הנשיא ובחירת שני השופטים החסרים. הדיון בבג"ץ מיועד להתקיים ביום חמישי הקרוב, 18 ביולי בהרכב של שלושה שופטים: יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, זאת לאחר שקיבלו חלקית את בקשת הארכה של לוין בהגשת התגובה, מה שהביא לדחיית הדיון בשבועיים וחצי.

כזכור, בית המשפט העליון פועל תשעה חודשים בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר, וללא נשיא קבוע, אלא עם ממלא מקום נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד גם הוא לפרוש בחודש אוקטובר הקרוב. לוין סירב עד כה להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים, זאת מאחר ואין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי (וותק) הנהוגה מקום המדינה.

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה ממנו להתערב בטענה שלוין מסרב לכנס את הוועדה לצורך דיון והצבעה על מינוי שופטים לעליון ובחירת נשיא בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. עוד נטען כי לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק והמחייב לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון, על פי שיטת הסניוריטי. בעתירה נטען כי סירוב זה של לוין מהווה "חריגה מסמכות על דרך המחדל", וכי הוא "מפר את חובתו המינהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה", כאשר כל זאת נעשה "בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממן העניין".

לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי ללוין שמורה לו לנמק מדוע הוא לא פועל למינוי נשיא קבוע לעליון ומינוי השופטים החסרים, אימצו למעשה היועמ"שית והנהלת בתי המשפט את עמדת העותרים, כתבו שעל לוין לפעול בהקדם האפשרי למינוי נשיא לעליון, וכתבו כי "מצב דברים זה, בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל". עוד נכתב כי בהימנעות מבחירת נשיא קבוע "יש אפוא כדי להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, להחלשת הרשות השופטת, ולפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת; לפגיעה באמון הציבור ברשות השופטת; והיא מקשה על ניהול מערכת בתי המשפט ועל קידום והוצאה לפועל של תהליכים ארוכי טווח".

בנוגע לסוגיית בחירת שופטים לעליון כתבו היוע"משית והנהלת בתי המשפט ש"על חברי הוועדה לפעול בשקידה ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון, אשר מצדיקות לכל הפחות את 'התנעת ההליך' תוך ניסיון להגיע להסכמה רחבה בנושא, ונקיטה כבר עתה בפעולות הנדרשות לשם קידום תהליך הבחירה של שופטים לביהמ"ש העליון".