חנן פרידמן, מנכ"ל לאומי: "צו 8 של המגזר העסקי - להחזיר את המשקיעים הזרים לישראל"

"עלינו ליצור את התנאים המתאימים שיתנו למשקיעים הזרים ביטחון בחוסנה של הכלכלה הישראלית. מוטלת עלינו האחריות לדאוג לכך שהמשק הישראלי ימשיך לצעוד קדימה", כך אמר חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. "צו ה-8 של המגזר העסקי הוא להחזיר את המשקיעים הזרים לישראל".

לכל הדוברים והפאנלים בוועידה לחצו כאן

פרידמן סיפר כי לאחרונה חזר מביקור בארה"ב, שם נפגש עם שותף בכיר בקרן ששקלה להשקיע בבנק. אותו בכיר שאל אותו: "איך אני יכול לדעת שאם אני משקיע בבנק לאומי אני משקיע בבנק במדינה שתמשיך להתקיים לאחר המלחמה?". הוא אמר כי לקחו לו כמה רגעים להבין שהוא שואל את השאלה ברצינות תהומית. פרידמן הציג בפניו מספר עובדות וביקש ממנו להחליט בעצמו. הראשונה היא הישראלים הרבים שמתחילת המלחמה עלו על מטוס לישראל על מנת לשרת במילואים. השנייה היא התחייבות ההייטק הישראלי להמשיך לדלוור, התחייבות שהעולם מוקיר ולראיה הידיעות על רכישת וויז. העובדה השלישית היא יהדות העולם, שעל אף שבשנים האחרונות התייחסנו אליהם בצורה לא מיטבית נרתמו עם כסף ואמצעים כדי לעזור לישראל בשעתה הקשה ביותר.

פרידמן סיפר כי אותו משקיע הקשה: "הוא אמר לי: השתכנעתי, אבל זה לגבי העבר, איך אני יכול להשתכנע לגבי העתיד?". פרידמן השיב כי מסע הכנה לצבא של עשרות קילומטרים עם חניכי תנועת 'אחריי' הראה את המחויבות של הצעירים לעתידה של מדינת ישראל. "הצעירים האלו הם העתיד שלנו", אמר, וסיפר כי אותו משקיע כנראה השתכנע כי הם החליטו להשקיע.

"המשק אמנם נכנס בצורה יחסית טובה למשבר הנוכחי, עם תנאי בסיס איתנים. ועדיין - יש חשיבות לכך שנשמר ונפתח כמה תנאים ברי קיימא שיסייעו לנו לצלוח את התקופה הזו, ולא פחות חשוב מכך – את המשברים שעוד יבואו. אחד התנאים החשובים ביותר להבטחת הצמיחה של המשק הישראלי הוא שילוב מוצלח ומלא של אוכלוסיות נוספות במרקם החיים הישראלי - בשוק העבודה, בשירות הצבאי והאזרחי. האלונקה היא של כולנו. חשוב שכל חלקי החברה הישראלית יהיו תחתיה ויישאו בנטל", אמר.

תנאי נוסף הוא שימור וההעצמה של ההייטק. "הנתונים מהדו"ח האחרון של לאומיטק ושל מכון המחקר IVC מעידים על התאוששות מרשימה של הטק הישראלי - זהו רבעון ראשון מזה שנתיים ללא ירידה בגיוסי ההון. זאת לצד עלייה במספר המשקיעים הזרים, למרות המלחמה המתמשכת. הנתונים האלו, יחד עם כמה נוספים, מהווים עדות נוספת לכך שההייטק הישראלי ממשיך לנוע קדימה, למרות הכול, ולהיות קטר צמיחה משמעותי של המשק הישראלי לעוד שנים קדימה. הצעירים הישראלים ששבו מהמלחמה לאחר שהתמודדו עם אתגרים מורכבים מאין כמוהם, כולל בתחום הטכנולוגי, חזרו למקומות העבודה שלהם עם יוזמות פורצות דרך ודרייב לעשייה שיסייעו להזניק את התעשייה".

לדברי פרידמן, היבט נוסף שהכרחי לצמיחת הכלכלה וייעול התהליכים בה הוא קיצור ופישוט הבירוקרטיה: "מדובר ברעה חולה שלא מטופלת כמו שצריך כבר שנים. הפתרון האפקטיבי היחיד הוא להסתכל על התהליכים באופן רוחבי - ולא באופן סקטוריאלי, תוך התאמת ניהול התהליכים לדיגיטלי ומבוסס דאטה והגדרת מדדי ביצוע ברורים. ראוי לקבוע יעדים מאתגרים, מי שלא יעמוד במדדים האלה לא ראוי לשאת בתפקידו".

התנאי רביעי, אמר פרידמן, הוא קידום פרויקטי תשתיות לאומיות: "המצוקה התחבורתית, שלא לומר האסון התחבורתי, שאנחנו מתקדמים אליו. אם אי אפשר לעשות זאת בתקציבים ממשלתיים ראוי להעביר את זה לגורמים פרטיים. נכון להאריך את תקופות הזיכיון כדי להפחית את חלקו של תקציב המדינה המשתתף במימון הפרויקטים. על מנת שכל מה שהצגתי עד כה יקרה בפועל, יש צורך בהתייעלות דרמטית במגזר הציבורי. תקציב הביטחון הולך לגדול בשנים הקרובות, את זה כולנו מבינים. לכן, נדרשת התייעלות, שמשולבת עם הטמעה עמוקה של טכנולוגיה מתקדמת, דיגיטל ו-AI במגוון תחומי פעילות במגזר הציבורי, כפי שקורה במגזר העסקי. כדי לעשות אותו יותר נוח למשתמש – לנו האזרחים".

פרידמן סיפר כי בשבוע שעבר השתתף בכנס בנקאות מהגדולים בעולם, ונשאל איך יכול להיות שאחרי משבר חברתי עמוק ותשעה חודשים למלחמה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להראות מדדים גבוהים בסטנדרטים בינלאומיים. "זה אך ורק בזכות החוסן של האזרחים הישראלים והצעירים הישראלים". הוא סיכם: "המסר שלי לכולכם הוא אחד: בואו ניצור יחד את התנאים שיאפשרו למנועי הצמיחה של ישראל לקחת אותה קדימה".