ליאורה עופר: "אני אופטימית, אתם מכירים מקום טוב יותר לחיות בו ממדינת ישראל?"

"כולנו, כל מי שכאן, חי על מה שיקרה אחרי המלחמה. אם לא היינו מאמינים שיהיה פה טוב - הכל היה מתפרק לרסיסים", כך אמר איתן בר זאב, יו"ר ביג מרכזי קניות בפאנל בהנחיית עורכת כלכליסט גלית חמי וסגן העורכת גולן פרידנפלד במסגרת הוועידה כלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

לכל הדוברים והפאנלים בוועידה לחצו כאן

"ההפיכה המשטרית, כמו שהבנו די מהר, הלכה לכיוון של אסון - והאסון הגיע. התוצאות היו כתובות על הקיר", הוסיף בר זאב. "אולי צריך יותר אומץ להגיד את זה אבל אף פעם לא חששנו. כל המלחמות הן כלכליות ולא פוליטיות. הפוליטיקה משפיעה על הכלכלה והבנו שהולך להיות פה אסון גדול. למזלנו, בעוד שנתיים ורבע יש בחירות. את זה אי אפשר להזיז. יכול להיות שזה יקרה קודם, אני תקווה שזה יקרה קודם. כולם כועסים, כולם עם רגשות מאוד קשים לגבי ההתנהלות והשיקולים הפוליטיים שהורסים כל חלקה טובה. בסופו של דבר, כלכלה היא פסיכולוגיה. חברה עסקית שהיתה מנוהלת כמו שנוהלה פה המדינה היתה פושטת רגל וכל ראשיה הולכים לכלא. אבל בסוף נצא מהברוך הזה".

לשאלה איך מרגיש הצרכן והאם צפוי להתנהל כך גם ביום שאחרי השיב בר זאב: "למרבה ההפתעה, בחצי שנה הראשונה של 2024 המצב בפדיונות של מרכזי הקניות הוא פנומנלי, עלייה של 10% בערך לעומת מחצית ראשונה של 2023. לא זכור לי דבר כזה מ-2019 אחורה. אני חושב שמה שקורה פה זה שאנחנו חיים על אדים. המדינה מפזרת כסף, האזרחים לא נוסעים לחו"ל כי יותר יקר ויותר קשה והם מוציאים את הכסף פה. ביום שאחרי זה כנראה יתגבר אבל את המחיר כולנו נשלם. המדינה הוציאה 250 מיליארד שקל עד היום, ועוד היד נטויה. זה יחזור אלינו מתישהו".

דוד פתאל, אתה הבעלים של רשת מלונות שנסחרת בשווי של 7 מיליארד שקל, ואתם הייתם הראשונים שגוייסתם. פינוי תושבי הצפון והדרום היה קרש הצלה לענף. מה קורה עכשיו בענף המלונאות?

"פתחנו את דלתותינו למפונים בכל רחבי הארץ. כבר ב-2 בלילה ב-8 באוקטובר התחילו להגיע אוטובוסים. התחילה עם כ-18 אלף מפונים, היום יש כ-5,000 בעיקר בטבריה. תיירות נכנסת של זרים כמעט ולא קיימת. ירדנו לכמעט אפס. התיירות הצליינית ממש נמחקה. עם עזיבת המפונים התחיל ביקוש של תיירות פנים והיום יש ביקוש חזק בערי נופש כמו אילת וטבריה. לעומת זאת, ירושלים שמבוססת על תיירות חוץ נמצאת בתפוסות מאוד נמוכות".

כמה זמן אתה חושב שייקח למותג "ישראל" לשקם את עצמו מול התיירות הנכנסת?

פתאל: "במלחמות הקודמות הירידה הייה יותר קלה והחזרה היתה מהירה. אם הולכים 18 חודשים או שנתיים אחורה, לפני הניסיונות למהפכה משפטית, הגיעו המון תיירים כי המותג ישראל היה בשיאו. לצערי יש פגיעה חזקה מאוד במותג ויקח הרבה זמן, אני מעריך שנה וחצי עד שנתיים, לחזרה מאסיבית של תיירות, למספרי 2019".

ליאורה עופר, יו"ר ובעלת השליטה במליסרון, אתם חווים שיעורי תפוסה גבוהים ועלייה בהכנסות ומתישהו יגיע היום שאחרי. ישראלים יצאו לחו"ל, צפויות גזירות קשות. איך נערכים ליום שאחרי?

עופר: "אין תחליף אמיתי לחוויית הקניות והבילוי בקניונים. הפדיונות יהיו אותו הדבר, בוודאי בחברה כמו מליסרון שדואגת לפזר את הסיכונים. יש לנו זרוע של פארקי הייטק ומשרדים ועכשיו נכנסנו למגורים ואנחנו רואים בזה מנוע צמיחה מאוד חזק.לגבי הקניונים, אנחנו מנהלים אותם טוב, חוויית הבילוי טובה. אנחנו יודעים לקחת בחשבון לאיזה סוג קהל מתאים כל קניון".

שוק המשרדים הוא תמונת ראי למשק ולקטר ההייטק בפרט. לאן הולך שוק המשרדים שנה קדימה?

"בתחום משרדים הסביבה יותר מאתגרת אבל אני אופטימית. תסתכלו על עסקאות כמו גוגל, פיטנגו, פאלו אלטו. אני מקווה שהמלחמה תיגמר באיזשהו שלב. אתם מכירים מקום שיהיה לישראלים וליהודים יותר טוב לחיות בו ממדינת ישראל?"

גיל גבע, בעלים קבוצת תדהר: "עוד לפני המלחמה דיברנו על משבר הדיור במונחים של אסון לאומי. האסון הזה נמצא עכשיו לפתחנו כי הבעיה הולכת ומחמירה. הצעירים שמשתחררים משירות צבאי, איפה הם יגורו? לקנות דירה הם לא יכולים. בשוק הדיור להשכרה שאינו מוסדר המחירים טסו ב-20% רק בשנה האחרונה. הם חוזרים מארבעה חמישה חודשים במילואים לעסקים שבורים, למקומות עבודה שלא מחכים להם, בני זוג במשבר, ילדים עם חרדת נטישה. הם פוגשים יוקר מחיה ותסכול מפה עד להודעה חדשה. הסוף של המדינה יהיה אם הצעירים האלה יסעו למקומות אחרים כמו יוון עם דירות ב-50-100 אלף דולר ועגלת קניות של 50 יורו. המדינה צריכה להסתכל על המשבר הזה וניתן לפתור אותו. הדיור הוא בעיית עומק מורכבת וכדי לפתור אותה צריך לבנות תוכנית לאומית. צריך קרקע, תכנון, מפעלים, תעשייה מקומית, ופועלים ומהנדסים והון זמין כדי שהדבר הזה יקרה. זה לא יקרה ביום אחד".

אנחנו מכירים את הנתונים על הריבית, המחסור בעובדים, ועדיין יש מכירות ועלייה במכירות. איך אתה מסביר את הפער הזה?

גבע: "זה מאוד פשוט. ירידה במלאי, ירידה בהתחלות בנייה ועלייה בתשומות מסמנות עליית מחיר. הביקוש לדירות הוא וש קשיח כי צריך קורת גג. הציבור חכם. הוא רואה את זה וניגש למשרדי המכירות. כל הלקוחות שב-2023 ישבו על הגדר ראו שהמחירים לא ירדו והקליינטים חוזרים היום לשוק. גם הזוגות הצעירים זה ביקוש יציב כל שנה, גם הם ניגשים למשרדי המכירות. בנוסף, האנטישמיות יצרה ביקוש מתושבי חוץ. למכור דירות על הנייר זה סיפור אחד ולמסור אותן בזמן זה סיפור אחר. אי אפשר לבנות בלי עובדים או בלי מהנדסים שנמצאים בארבעה חודשים במילואים".

גבי רוטר, יו"ר קבוצת קסטרו-הודיס וסגן נשיא לשכת המסחר, מה אתם צופים קדימה?

"למעט השבועיים הראשונים באוקטובר, הישראלים קונים וזה מצביע על החוסן. לגבי העתיד, השאלה היא אם יהיה תרחיש של אירוע בצפון. עברנו שינויים קיצוניים בביקושים בתקופת הקורונה שתפסה אותנו בתקופה לא טובה. עשינו תהליך התייעלות ואנחנו מגיעים למצב של היום עם עודף מזומנים ומוכנים לתקופה שיכול להיות שביקושים ייפגעו מתהליך מלחמתי. יש הרבה דברים שצריך לעשות שאינם קשורים לצד הבטחוני. לשכת המסחר עושה פעילות נמרצת לנסות להוריד את הרגולציה. גזרות מעלות את יוקר המחיה. יש כאן עשרות מיליארדי שקלים מבוזבזים בשנה אבל יש דברים היום שאפשר להגיד שאנחנו מעודדים מהם. צריך לאפשר תחרות חופשית ושיוויונית ולהפחית את הרגולציה. עד עכשיו לא ביטלו את הפטור מייבוא אישי. זה אבסורד שצריך לתקן כאן ועכשיו. צריך לייצר צמיחה, להביא עובדים לארץ לבנייה, לחקלאות, לבטל דברים שעולים לנו סתם כסף. צריך לעודד צמיחה ולהוריד רגולציה.

קרן כהן חזון, יו"ר ומנכ"לית תורפז תעשיות, את מנהלת חברה של 2 מיליארד שקל שפועלת בעיקר מחוץ לישראל. האם אתם מרגישים פחות הזמנות, כי אנשים חוששים מלהזמין מישראל?

"תורפז היא חברה תעשייתית, יצרנים של מה שכולם משתמשים בו - חומרי טעם וריח בכל העולם. כחברה גלובלית ש-80% מהכנסותיה מחוץ לישראל אנחנו רוכשים חברות. בינואר 2024 רכשנו חברה בדרום אפריקה ובאפריל רכשנו בבלגיה. הפעילות שלנו לא חווה אנטשמיות. אנחנו חווים חיבוק חם מהלקוחות ומהספקים. אולי בפוליטיקה שומעים את זה אבל אני לא יכולה להגיד שחווים את זה ברמה העסקית היומיומית".

אתם לא יכולים מחר לקחת את העובדים ולהעתיק את הפעילות לחו"ל. יש מידה שהבעלים צריך לקחת אחריות ולפזר סיכונים לחו"ל ואפילו לטובת בעלי המניות?

עופר: "לפזר השקעות וסיכונים זה הגיוני לגמרי. צריך לקחת בחשבון שאתה מכיר את השוק החדש ויש לך את היכולת לנהל אותו. במליסרון אנחנו כרגע מתמקדים בישראל כי אני מכירה את האיכויות, אבל אני לא שוללת את הפיזור בחו"ל. מגיעות אלינו הצעות ואנחנו בוחנים אותן, בוחנים את היכולות הפיננסיות ואתהסיכונים. אני לא רצה לשם כרגע אבל כן בוחנים".