"השוק בישראל מאוד אטרקטיבי. כשתהיה רגיעה במצב מי שישאר יהנה מתגמול הולם"

"השוק בישראל מאוד אטרקטיבי. ברגע שתהיה רגיעה כלשהי במצב הגיאופוליטי, מי שישאר בשוק יהנה מתגמול הולם". כך אמר ברק בנסקי, המשנה למנכ"ל, מנהל חטיבת השקעות ומנכ"ל כנף בכלל ביטוח. "בטווח הקצר אנחנו נמצאים באי ודאות מאוד גדולה, והתרחישים הם גיאופוליטיים, ביטחוניים, שאין לנו שום ערך מוסף בהם. מצד שני, השוק בישראל בתמחור חסר משמעותי. יש פרמיית סיכון מאוד גבוהה שמגולמת גם בשוק האג"ח הישראלי וגם בשוק המניות. בראייה הזו, להשקעות בישראל יש ערך משמעותי גם בטווח הקצר, ולא צריך להפחיתן".

לכל הדוברים והפאנלים בוועידה - לחצו כאן

בנסקי אמר את הדברים בפאנל שוק ההון, במסגרת הוועידה הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. בפאנל בהנחיית ירדן רוז'נסקי מכלכליסט השתתפו גם ראש החטיבה הפיננסית בבנק לאומי חגית ארגוב ומנכ"לית בלקרוק ישראל ענת לוין.

הבנקים הגדולים נסחרים ב-80% על ההון, והרי הבנקים נחשבים כבבואה של השוק הישראלי. זה אומר שיהיה פה יותר טוב או יותר רע?

חגית ארגוב: "ראינו את התוצאות ואת הביצועים של הבנקים עם תשואות דו ספרתיות. התמחור משקף את חוסר הוודאות שקיימת. אחרי שתסתיים המלחמה, התמחור ישקף נכון יותר את איתנות הבנקים".

יש גם מתחים גיאופוליטיים משמעותיים בעולם. המלחמה באוקראינה, ניסיון ההתנקשות בטראמפ. איך בלקרוק רואה את מה שהמשקיע הגלובלי צריך לעשות בעת הזו?

ענת לוין: "אנחנו מסתכלים על חמישה טרנדים עולמיים גדולים מאוד, ואני מציעה לכל מי שמנהל השקעות לבחון את הקשר אליהם. הראשון הוא גיאופוליטיקה: העולם מתחלק לגושים סחר כלכליים ויש לכך משמעות אינפלציונית ארוכת טווח, כי ממשלות לא יעשו את הדברים בצורה הכי יעילה, ויפעלו לעצמאות אנרגטית ועצמאות בשרשראות האספקה. הטרנד השני קשור לאנרגיה: כדי לייצר יותר אנרגיה, ובמיוחד אנרגיה דלת פחמן שעולם היא נושא גדול מאוד, יש הרבה השקעות בתשתיות. לעולם יותר קל לייצר אנרגיה בסולר, בתחנות רוח וכד' מאשר למצוא עוד שדה נפט. הטרנד השלישי זו הדמוגרפיה שכוללת תהליכים אורבניים וירידה בכוח העבודה. הנושא הרביעי זה ה-AI - שזו מהפיכה שהשפעתה תהיה דומה למהפיכה התעשייתית, אם לא יותר. בעוד עשור נחיה בעולם אחר לגמרי שאנחנו לא יודעים איך הוא יראה. הנושא האחרון הוא עתיד העולם הפיננסי, שבו אנחנו נראה הרבה יותר אשראי פרטי. מכיוון שהריביות יישארו לטווח ארוך והאינפלציה תישאר גבוהה, זה אומר שבנקים ידחפו חלק מהאשראי החוצה".

הריבית מגולמת לקושי פיננסי משמעותי ללא מעט אנשים ועסקים. חגית ארגוב, כשאת קמה בבוקר, מיהם הלקוחות שאת הכי דואגת לגביהם?

ארגוב: "מעבר לחוסר הוודאות שאנחנו חיים בה, יש סביבת ריבית גבוהה ומרגישים זאת בעיקר במשקי הבית שחווים את הנטל גם בתשלומי המשכנתא ובתשלומים אחרים, וכן בעסקים קטנים ובינוניים. בתשלומי המשכנתאות הבנקים לא רואים דיפולטים משמעותיים ומתחילת השנה יש סוג של התאוששות, רואים זאת למשל בצריכה בכרטיסי אשראי במרכז ובדרום. הצפון עדיין חווה את הלחימה ושם ההתאוששות איטית יותר".

ברק בנסקי, מאז שנכנסת לתפקיד בסוף 2022 ביצעתם השקעות גדולות בתחום הנדל"ן, במיוחד למגורים. אתה עדיין חושב שזו הזדמנות בעת הזו?

בנסקי: "דווקא כשראינו את החולשה בשוק הנדל"ן למגורים והירידה במכירות, לצד הריבית שעלתה והרפורמה המשפטית, חשבנו שזו הזדמנות להשקיע בחברות המובילות בתחום. אנחנו רואים בחודשים האחרונים את הרוכשים שחוזרים, את רמת המכירות שחזרה לרמות של 2019, גם אם אנחנו לא בטירוף של 2021. בסוף הדמוגרפיה מנצחת את הריבית, ואנחנו מעריכים שזה יימשך. אפשר להסתכל על תקופות בהן הריבית הייתה גבוהה מכפי שהיא כיום ובסופו של דבר מחירי הדירות המשיכו לעלות. הביקוש הגבוה גובר על ההיצע, התחלות הבנייה נמוכות ויש קושי להשלים בזמן כרגע פרויקטים, ולכן בסופו של דבר אנחנו חושבים שנראה פה בעיית היצע ונראה המשך עליות מחירים. ולכן זו הזדמנות להיכנס ולהשקיע בחברות. עשינו כבר השקעות כאלו ואנחנו מתכננים לעשות עוד".

נדל"ן הוא חלק משמעותי בכלכלה הריאלית וכנראה אחד ממוקדי העניין המשמעותיים של הציבור. נדמה כשמסתכלים מלמעלה שהכלכלה הריאלית מתחזקת על חשבון זו הפיננסית. למה זה בעצם קורה?

לוין: "אנחנו נמצאים בעולם של שינוי, ואנחנו רואים בהחלט מעבר מעולם פיננסי לעולם ריאלי. הסביבה הכלכלית היא אחרת, הריבית תישאר גבוהה לטווח ארוך משחושבים, האינפלציה הרבה יותר דביקה ואנחנו צריכים להתרגל לעמוד בריביות כאלו. המשמעות היא שהממשלות צריכות לשלם יותר על חוב, ואז הן מפנות פרויקטים של תשתיות לשוק הפרטי. אז הנה דוגמא למעבר לעולם ריאלי. עולם התשתיות יודע גם לעשות תזרימים וגם התאמה לאינפלציה. היו תקופות שהריבית הייתה יותר גבוהה וחברות שרדו ושגשגו. זה הזמן להיות ריאליים. זה הזמן להישען אל תוך השינוי שאומר שאולי הצמיחה יותר נמוכה, האינפלציה יותר דביקה, אבל העולם הריאלי נותן לזה יתרון".

בבורסה מככבות מניות הטכנולוגיה. כמה עוד הקטר הזה יוכל לסחוב את השווקים קדימה?

בנסקי: "יש מספר חברות שמובילות את הטרנד. מדד ה-S&P נסחר בעשירון העליון של המכפילים. אפשר לומר בביטחון שהשוק יקר. ואמנם שוק יכול להיות יקר הרבה זמן והוא יכול להמשיך ולהתייקר. אבל היום, המכפילים שנישאים על ידי תחזיות וציפיות מאותן חברות טכנולגויות שיצליחו לעשות מונטיזציה מהירה לכלי ה-AI וממוצרים שמושתתים על AI. בינתיים ראינו בעיקר את חברות התשתית כמו אנבידיה מוכרות ומראות רווחים. אצל יתר החברות נטל ההוכחה עדיין גבוה: יש ציפיות גבוהות ויהיה להן קשה לממש אותן. מכיוון שמשקל החברות כל כך גדול במדדים, 7 המופלאות הן 30% מה-S&P, וסקטור הטכנולוגיה בכללותו מעל 40%. אני לא יודע אם זה ימשוך את השוק למעלה אבל זה יקבע את כיוון השוק. בראייה ארוכה צריך להיות שם ולהיות שם בגדול - זה מה שידחוף את הכלכלות והשווקים. בטווח הקצר יותר התמחורים יקרים והתחזיות קדימה מאתגרות. צריך להיזהר ולנהל את הסיכונים בהתאם".

לחברות טכנולוגיות לא חסר מימון אבל להרבה חברות אחרות קשה להשיג מימון. חגית, איך את רואה היום את התפקיד של הבנקים בתוך הסיטואציה המורכבת?

ארגוב: "הבנקים הם עולם של ודאות בתוך עולם של חוסר ודאות. חשוב לנו ללוות את הלקוח, בטח בתקופות האלו, ואנחנו חושבים שהבנקים הם מנוע צמיחה למשק ומקטינים אבטלה. חווינו זאת כבר בהרבה משברים - קורונה, רפורמה משפטית ועכשיו המלחמה".

שאלה לסיום. דונאלד טראמפ כנשיא ארה"ב - זו סכנה?

לוין: "בשנת 2024 חצי מהעולם הלך לבחירות. חלק ממנו כבר הלך, חלק ממנו עוד יילך. רוב הבחירות, אם נרצה או לא, קשורות בדרך זו או אחרת ליוקר המחיה, והוא נובע מהטרנדים שדיברתי עליהם קודם. להרבה מאוד ממשלות אין מה לעשות בעולם הזה כי אלו טרנדים גלובליים. לכן כולנו צריכים להבין שאנחנו בעולם גלובלי שבו ממשלות תצטרכנה, כל ממשלה בכל מדינה, לשלם יותר ריבית עבור החוב. ארה"ב עוברת עכשיו את רמת החוב של מלחמת העולם ה-2. בעולם הזה השווקים הפרטיים ייכנסו. אני מאמינה בשוק הפרטי ואני מאמינה בשוק הריאלי".