אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דיון רציני לקראת העברת התקציב? התמונה שמעלה תהיות משמעותיות פגישת רה"מ נתניהו עם שר האוצר סמוטריץ' סביב התקציב | צילום: דוברות רה"מ

פרשנות

דיון רציני לקראת העברת התקציב? התמונה שמעלה תהיות משמעותיות

לשכת ראש הממשלה הפיצה תמונה בה הוא נראה עם שר האוצר והנגיד בפגישה ל"דיון ראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025"; אבל בחדר הגדול חסרים בדיוק אלו שאמורים לעזור בעיצוב תקציב זה, ובראשם הממונה על התקציבים שסמוטריץ' סירב להביאו, וגם יועמ"ש האוצר, הכלכלן הראשי והחשכ"ל; ולאיפה נעלמו החומרים המקצועיים מהשולחן?

15.07.2024, 21:21 | שלמה טייטלבאום

הודעות לתקשורת על פגישה בין שלושה בכירים, אפילו אם מדובר בראש הממשלה, הנגיד ושר האוצר, הן אירוע משמים למדי, ניתן לנחש את הניסוח שלהם עוד לפני שהם פורסמו. הודעות כאלו הופכות למשמימות אף יותר כשהן יוצאות לתקשורת כשהפגישה החלה ולא הסתיימה, הן כוללות תמונה של מושאי הפגישה בצירוף סיסמה רלוונטית - ובמקרה של הערב, ולפיה הבכירים "נועדו בלשכת ראש הממשלה בירושלים לדיון ראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025, שיאושר בכנסת עד סוף שנת 2024". אך התמונה שצורפה להודעה עוררה באופן מיידי סערה רבה ברשתות החברתיות, לא בגלל מה שיש בה, אלא בגלל מה שחסר.

בתמונה נראה חדר הדיונים הגדול של ראש הממשלה, חדר המסוגל להכיל עשרות אנשים, כשהוא ריק כמעט לגמרי, יושבים בו רק חמישה אנשים. שלושת הבכירים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, אמיר ירון. ולצידם, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אבי שמחון ומנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר. הריקנות היחסית של החדר והשולחן גדול המימדים, מדגישה מיד את מי שלא נוכח בפגישה, הדמות הראשונה שבלטה בהיעדרה היא יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ובעצם הדמות שמרכזת את בניית תקציב המדינה ואת בניית חוק ההסדרים הנלוה אליו - מרגע הגיבוש בתוך משרד האוצר ועד העברה בשלוש קריאות בכנסת.

אך לא רק גרדוס היה חסר, גם ראשי האגפים האחרים באוצר לא נכחו, וגם היו יכולים לתרום לא מעט לדיון שמוגדר כדיון ראשוני בתקציב. היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, היה יכול לתרום מידע לגבי לוחות הזמנים, תיקון חוקי הגירעון, המגבלות המשפטיות על תמיכה בבני ישיבות שמעמדם המשפטי לא הוסדר. הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון נדרש בכדי להציג את תחזית ההכנסות שלו בצורה מדוקדקת. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, בכדי להסביר את ההשלכות של תקציב המשכי לשנת 2025. ואפילו הממונה על השכר, אפי מלכין, הוא גורם חשוב בכדי להסביר מה האילוצים שגוזרים הסכמי השכר שעל הפרק, ומה מידת שיתוף הפעולה הצפוי של ההסתדרות.

לכלכליסט נודע כי גרדוס ביקש מסמוטריץ' להשתתף בפגישה וסורב. בשלב זה קשה להבין מה האינטרס של סמוטריץ' בהוצאתו של גרדוס מהישיבה. אם אכן בכוונתו של סמוטריץ' לקדם תקציב במהלך שנת 2024 באופן שתואם את ההמלצות של הדרג המקצועי באוצר ושל הנגיד, לפיהן יש צורך בהתאמות פיסקליות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, הרי שגרדוס יכל להיות שחקן חיזוק רציני אל מול שמחון שסבור כי ניתן לעבור את תקציב 2025 ללא העלאת מסים קבועה. יש מקום להעריך, כי הדרתו של גרדוס מהדיון היא ביטוי נוסף לתפיסתו הכללית של סמוטריץ' כפי שזו באה לידי ביטוי בקידום הרפורמה המשטרית כי יש להחליש את הפקידות המקצועית בממשלה. אגב, לכלכליסט נודע כי במהלך הפגישה הנגיד אמר לשאר המשתתפים כי "יש חשיבות גבוהה שגורמי המקצוע יהיו שותפים לדיוני התקציב".

הסמליות של התמונה לא נגמרה רק בהבלטת ההיעדרות של גורמי המקצוע ממשרד האוצר, גם היעדרם המוחלט של חומרים מקצועיים מהשולחן הרחב והמפואר בלטו לעין. לכלכליסט נודע, כי חלק ממשתתפי הפגישה הגיעו עם חומרים מקצועיים אך איכשהו ההנחיה היתה להסתירם בשביל הצילום. בדרך כלל, צילום של פגישות מקצועיות תופס בעדשתו גם חומרים מקצועיים. היעדרם או סילוקם של החומרים המקצועיים מהשולחן, סימל גם הוא את העובדה ש"הדיון הראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025", לא יהיה דיון מקצועי וענייני למהדרין. או במילים אחרות: מי שביקש את סילוקם של החומרים המקצועיים בשביל התמונה הבין את מהותה של הפגישה. הוא הבין כי החומרים המקצועיים שיוצגו בפגישה אינם אלא כסות לדיון האמיתי, שמתנהל בשפה אחרת לגמרי, השפה הפוליטית. מה נכון יותר לשרידות הממשלה, להעביר תקציב או לדחות את התקציב ככל שניתן? להעביר תקציב עם התאמות קבועות או תקציב עם הטבות מס?

ולסיום, נחזור שוב לטקסט על קיומה של הפגישה. התוכן היחידי שכללה ההודעה זו ההדגשה "כי תקציב 2025 יאושר בכנסת עד סוף שנת 2024", הכרזה שבאה להזים את הטענות כי תקציב השנה ממוסמס בכוונה. אך מכיוון שזה המשפט היחיד שנאמר בהודעה, קשה שלא להתעכב עליו. ראשית, יש לשאול, מה הכוונה לאשר בכנסת? בקריאה ראשונה או בקריאה שלישית? כי דומה שאף אחד לא יופתע אם בשלהי דצמבר יתגאו דוברי הממשלה כי עמדו בהבטחתם והתקציב עבר קריאה ראשונה בכנסת. רק נזכיר, כי העברת תקציב בקריאה ראשונה בדצמבר, משמעותה שהתקציב יעבור בקריאה שלישית בראשית מרץ, כמעט ברגע האחרון. שנית, יש לשאול, מה קרה לנו במהלך השנים? אם בעבר היינו מצפים שבכירי הממשלה יבטיחו לנו כי הם מקדמים תקציב אחראי/חברתי/מתאים, כעת אנחנו מסתפקים ומצפים להודעה כי הם באמת מתכוונים להעביר תקציב ולא למרוח אותנו?


תגיות