רחוב ירושלים בשכונת הדר | צילום: גיא נרדי
עיריית חיפה מתכוונת לסמן כ-1,200 מבנים לשימור בשכונת הדר
העירייה אישרה רשימה של כ-250 מבנים לשימור בשכונת הדר הכרמל ובחודשים הקרובים יאושרו עוד כ-950 מבנים בשכונה. עו"ד אסף עירוני: "בגלל ההשלכות הכלכליות של תוכנית שימור, יהיו הרבה פחות מבנים מאלו שמסומנים בסקרים"
ועדת שימור מבנים ואתרים של עיריית חיפה, בראשותו של סגן ראש העיר אביהו האן, אישרה אתמול (א') רשימה ובה 253 מבנים לשימור בשכונת הדר הכרמל. המבנים שהוכרזו לשימור נמצאים בין הרחובות הרצל ואבן גבירול-מעל וואדי סאליב. מדובר בפעימה ראשונה, הכוללת 2 סיקרי שימור מתוך 8, והכוונה היא לאשר בחודשים הקרובים עוד כ-950 מבנים רק בשכונת הדר הכרמל.
המסמך שהועבר לחברי מועצת העיר לקראת הישיבה שהתקיימה אתמול מבהיר את איכויות המתחמים שבהם סומנו 253 המבנים: "שכונת הדר הכרמל התפתחה כרקמת התפר בין העיר התחתית, לבין ההתיישבות במעלה ההר, במטרה לייצר רצף התיישבות יהודית בעיר חיפה. קרקעות השכונה נקנו על ידי גופים ואנשים פרטיים ועליהם נבנו, במספר שלבים ומתחמים, מבני המגורים והציבור בעיקר לאורך שנות ה- 20 וה- 30 כרקמת תפר. יש בשכונה תמהיל ייחודי של מבנים, המושפעים ממגוון טיפולוגיות, טכנולוגיות וסגנונות בנייה. שילוב של בנייה מסורתית, מבני בטון בסגנון מודרניסטי, ה "יורדים" מכיוון ההר. המבנים ה"מעורבים", הממוקמים בעיקר בדפנות השכונה, נבנו בשנים הראשונות של התבססותה, והם מייצגים בתכנונם את התפתחות השכונה ואת רובדיה השונים".
סקרי השימור והרשימה, שהוכנו ע"י אדריכלית השימור רות ליברטי שלו ואמיר פרוינדליך, כוללים שתי דרגות שימור, א' וב', המעידות על פוטנציאל השימור והבנייה של המבנים. בסקר, שלקח 4 שנים להכינו, זוהו 15 מתחמים לשימור, וביניהם, מתחם בית הכנסת הגדול ברחוב סוקולוב, מתחם שרידי ואדי סאליב, ומתחם ציר גן בינימין-תלפיות.
אין חולק על כך שבשכונת הדר הכרמל יש מאגר יוצא דופן של מבנים, המעידים על חשיבותה הרבה בתקופת המנדט. ואולם, מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת השכונה נמצאת בהליך של הזנחת המרחב הציבורי. האוכלוסיה הגרה בשכונה היא תמהיל מגוון של מהגרים מרוסיה ואוקראינה, ערבים, חרדים ומעט ילידי הארץ חילונים. נכון לשנת 2019, בשכונה מתגוררים כ-40,000 איש. המדד חברתי כלכלי, נכון ל-2017 הוא 2.5 מתוך 10.
ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, המחיר הממוצע למ"ר בשכונה הוא 15,800 שקל. רק לשם השוואה, המחיר בשכונת בת גלים, הוא 29,300 שקל למ"ר ובמרכז הכרמל, 22,400 שקל למ"ר.
אביהו האן, חבר מועצת העיר חיפה וראש הוועדה לשימור מבנים ואתרים, מודע היטב למצבם העגום של המבנים בשכונת הדר, אך אומר שמדובר בהישג וצעד חשוב: "העיריה לא נותנת כרגע תמריצים לשימור המבנים, אבל יש הרבה בעלי בתים שמבינים ששימור המבנים יעלה את הערך שלהם. אנחנו כרגע בונים את היסודות של מערך השימור העירוני ובשלב הבא, נכין תוכניות שימור אזוריות. אני מאמין שבשלב הזה נוכל לתת גם תמריצים, כלומר, אחוזי בנייה". האן לא מסתיר את העובדה שעד כה היה קושי בשימור מבנים בעיר, אך אומר שיש מגמה של שינוי: "ברוב המקרים, מבנים שנמצאים ברשימה, לא יהרסו. אנו נבחן תהליכים של שימור ושיפוץ".
יש לציין כי רשימת השימור החדשה היא גם הישג של היזמים החיפאים. בחודש מרץ האחרון, בעיקבות עתירה שהוגשה ע"י 13 יזמים חיפאיים, באמצעות עו"ד אסף עירוני ואנה אליאשקביץ', ממשרד פרידמן, אברמזון ושות'. קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה הסדר בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, כי העירייה מתחייבת להסדיר עד סוף 2024 את מדיניות השימור הנוגעת למבנים שנבנו לפני 1970. מסמך המדיניות הוא אבן דרך משמעותית בקידום תוכניות לשימור בחיפה.
עו"ד עירוני אמר לכלכליסט: "בחיפה יש הרבה מבנים ראויים לשימור, בין היתר בהדר, אבל, סקרי שימור הם רק תחילת הדרך לוודאות הסופית הנדרשת לשימור. מבחינה חוקית בניין הופך לבניין לשימור רק כשיש תוכנית (תב"ע) שמייעדת אותו לשימור. סקרים לשימור הם כלי עבודה שנעשה בתחילת הדרך להכנת תכנית לשימור. היות וקביעת סטטוס של מבנה לשימור מטיל מגבלה קניינית משמעותית על הנכס, שכן, הבעלים של הנכס לא יכולים להרוס אותו, או אפילו להחליף חלון ללא אישור מחלקת שימור, בסופו של יום, בגלל ההשלכות הכלכליות של תוכנית שימור, יהיו הרבה פחות מבנים לשימור מאלו שמסומנים בסקרים".