החוק להגנה על מתנחלים מסנקציות בינלאומיות יטיל מצור כלכלי על הבנקים

הטלת הסנקציות הכלכליות על מתנחלים שרק הולכת ומתרחבת ממשיכה להעסיק את הפוליטיקאים. ביום שני הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) שלפיה ייאסר על בנקים לחסום חשבונות של לקוחות שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות.

לפי הצעת החוק, "עצם הכללתו של לקוח ברשימת סנקציות פוליטיות של מדינה זרה, לא יאפשר לבנק לחסום אוטומטית ובאופן גורף את פעילותו הבנקאית". עוד נכתב: "יש צורך להבהיר שסנקציות שהטילה מדינה זרה לא יוכלו לשמש עילה למניעת שירות בנקאי, כאשר הפעולה שמתבקש לבצע בחשבון הבנק של הלקוח לא מהווה הפרה ישירה של הסנקציות הזרות שהוטלו".

כלומר, לפי הצעת החוק, רק במקרה שבו בסנקציות נכתב בצורה מפורשת כי מתן שירותים בנקאיים בישראל מהווה הפרה של הסנקציה יוכלו הבנקים להטיל את המגבלות. בכל ניסוח כללי יותר (מה שקורה ברוב המקרים), ייאסר על הבנקים להטיל מגבלות חמורות.

בקרת הנזקים של הממשלה

בנוסף לכך, לכלכליסט נודע כי בחודש שעבר נערכה פגישה חריגה בין נציגי המערכת הפיננסית (בנקים וחברות כרטיסי אשראי) לשגריר ארה"ב בישראל ג'ק לו, שגם כיהן בעבר כשר האוצר האמריקאי. הפגישה עסקה בפעולות שהבנקים צריכים לעשות במקרה שבו הממשל האמריקאי מחליט להטיל סנקציות כלכליות על גורם מסוים. בפגישה נכחו גם נציגי בנק ישראל ומשרד האוצר. המשרד לעניינים אסטרטגיים של רון דרמר סייע ביצירת המפגש, וההערכות הן שגורמים פוליטיים דחפו לקיום הפגישה.

הפגישה, שנערכה בזום ואורגנה בתוך זמן קצר, לא היתה ממש אפקטיבית. היא לא הביאה להנחיות חדשות לבנקים. להפך, השגריר הבהיר בפגישה שהבנקים פועלים נכון ובהתאם למכתב ההבהרה שנשלח מהשלטונות בארה"ב בנושא המגבלות שיש להטיל על מתנחלים שהוכנסו למשטר הסנקציות האמריקאי. עוד צוין בפגישה כי בפעילותם בנושא הם מאזנים בין צורכי המחיה הבסיסיים של הלקוחות לבין הציות לצווים של האמריקאים, ואין מקום להקלות נוספות.

הפגישה והצעת החוק הן שתי דוגמאות לכך שבמערכת הפוליטית, ובעיקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מוטרדים ממגמה שהולכת וצוברת תאוצה של הטלת סנקציות כלכליות על מתנחלים, ומנסים לצמצם את הנזקים מסנקציות שכאלה. כאמור, מגמה זו צוברת תאוצה: רק בתחילת השבוע נודע כי האיחוד האירופי החליט להטיל סנקציות על כמה גורמים ישראליים, בהם פעילי הימין הקיצוני בנצי גופשטיין וברוך מרזל, ועל ארגון צו 9, הפועל לחסימת אספקת משאיות סיוע לעזה. הסנקציות כוללות, בין היתר, הקפאת נכסים באירופה, איסור על מימון אותם גורמים ואיסור על כניסתם למדינות האיחוד האירופי.

משטר הטלת הסנקציות הכלכליות קיים זה שנים רבות, אך צבר תאוצה מאז החלה רוסיה במתקפה נגד אוקראינה. מדינות שונות ובראשן ארה"ב הטילו סנקציות על אזרחים וחברות ברוסיה כחלק מניסיון להפעיל לחץ על רוסיה להפסיק במלחמה שבה פתחה.

משטרי הסנקציות כוללים, בין היתר, איסור על קיום קשרים כלכליים, הקפאת נכסים, איסור כניסה למדינות וכדומה. בחודשים האחרונים, בעקבות המלחמה בעזה והירידה במעמדה המדיני של ישראל בעולם, החלו להיכלל פעילי ימין קיצוני ברשימת הסנקציות בנימוק שהם מתנהגים באלימות כלפי פלסטינים.

ישנם כמה גופים שהכניסו פעילי ימין קיצוני לרשימותיהן כמו צרפת, קנדה וגם האיחוד האירופי כגוף בפני עצמו, אולם הסנקציות עם ההשלכות החריפות ביותר הן מצד ארה"ב.

הדרישות של האמריקאיים מהגופים הפיננסיים בנושא ציות לסנקציות הן מאוד נוקשות. גוף פיננסי שימשיך לעבוד ולממן גורם שנכלל ברשימה מסתכן בקנסות כבדים מצד ארה"ב, ובסנקציות של איסור ביצוע עסקאות בדולרים, שהיא פעולה בסיסית לבנק.

לפני חמישה חודשים הכניסו הרשויות בארה"ב כמה מתנחלים לרשימת הסנקציות, והבנקים בישראל הגיבו לכך באופן מיידי והטילו מגבלות חמורות על פעילות החשבונות עד להקפאה מוחלטת בחלק מהמקרים. פעוגלה זו הביאה לתרעומת ולתגובה חריפה בעיקר מצד פוליטיקאים ממפלגות הימין, ואף הביאה לדיון מיוחד בכנסת.

איום על הבנקים עצמם

הסיבה לכך שהבנקים בישראל נוהגים בנוקשות כלפי לקוחות הנכללים ברשימת סנקציות אמריקאיות היא שאם הבנקים יתעלמו מהמגבלות, האמריקאים יכולים לפעול באופן ישיר נגד הבנקים, שכן לשיטתם כל מי שמשתמש בדולרים או במערכות אמריקאיות, כמו תשתית התשלומים שלהם, כפוף למשטר הסנקציות שלהם.

הבנקים הישראליים למדו היטב את המשמעות של הסתבכות עם חקירה אמריקאית. בעשור האחרון שלושה בנקים ישראליים (הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות) כבר הסתבכו בחקירה מול הרשויות בארה"ב בחשד שסייעו ללקוחות להעלים מס. החקירה היתה כרוכה בעלויות ומשאבים רבים והסתיימה בקנסות עתק של מאות מיליוני דולרים. הבנקים הישראליים היו בטראומה מהאירוע הזה, והפכו מאז לשמרנים בכל הקשור לציות לכללים האמריקאיים.

אבל עוד הרבה לפני חקירה וקנסות, לפי החוק האמריקאי כל גוף פיננסי שעובד עם גוף שמפר סנקציות אמריקאיות נחשב בעצמו כמפר הסנקציה, ולכן הרבה לפני שהאמריקאים יטפלו באופן ישיר בבנקים שיפרו את הנחייתם, מוסדות פיננסיים עלולים להפסיק לעבוד עם הבנקים כאן, אם אלו לא יצייתו בקפדנות למשטר הסנקציות האמריקאי. הדבר יכול להגיע עד לניתוק ממערכת ה־SWIFT - מערכת עולמית להעברת תשלומים - פעילות מול בורסות בעולם וכדומה. התנתקות שכזו מהווה דה פקטו גזר דין מוות לבנק.

מאפשרים מחיה הכרחית

עם זאת, לפני כמה חודשים נעשה ניסיון למצוא בכל זאת פתח שיאפשר ציות לכללים האמריקאיים תוך קיום בסיסי של אותם אנשים הנכללים ברשימת הסנקציות. על רקע פניית ישראל בעניין, יצא בחודש מרץ מכתב הבהרות מצד ארה"ב שבו נכתב, בין היתר, כי הבנקים יכולים לאפשר שימוש בחשבון לצרכים הומניטריים בסיסיים כגון מזון, שירותי בריאות, טיפול בילדים, שירותי תחבורה בסיסיים, תשלום מסים וכדומה. אולם הודגש שהשימוש לא יהיה להוצאות גבוהות שהן מעבר לצורכי מחיה בסיסיים.

בעקבות זאת, בנק ישראל הנחה את הבנקים לנהוג בהתאם, אך עדיין המגבלות הן משמעותיות והפוליטיקאים מנסים למצוא פתרונות לעקוף אותן. משלב של שיחות ולחצים נעשתה עליית מדרגה נוספת להצעת החוק של עוצמה יהודית שהוגשה השבוע.

מוערך שהסיכוי שהצעת החוק הזו תעבור הוא קלוש. ובכל זאת, אם הדבר יקרה, יהיו לכך השלכות חמורות על המערכת הפיננסית בישראל. מוסדות בחו"ל יסרבו לעבוד עם הגופים הישראליים, שכן כאמור מוסד פיננסי שעובד מול מוסד פיננסי אחר שמפר סנקציות חשוף בעצמו לקנסות מצד הרגולטור. החרם יתגלגל עד ללקוחות שלא יוכלו לפעול במט"ח, או אפילו לקנות בחו"ל.

מצד שני, אי אפשר גם לעצום עין ולהתעלם מהשימוש הגובר בסנקציות. החשש הוא שהשילוב בין העלייה בשימוש בכלי הזה לבין המשך הידרדרות במעמדה המדיני של ישראל יוביל להתרחבות התופעה, גם לגורמים נוספים כמו חיילי צה"ל או גורמים במגזר הציבורי והפוליטי. אלא שאת הסוגיה הזו יש לפתור במישור המדיני ובשיקום מעמדה של ישראל. כל טיפול אחר הוא בסימפטום ולא בשורש הבעיה.

משגרירות ארהב נמסר: "אנחנו לא מתייחסים לנאמר בשיחות דיפלומטיות סגורות".