האכלוס נדחה, אבל הרוכשים ימשיכו לשלם ארנונה על השטח

כ־30 רוכשי מגרשים לבנייה בפרויקט וילות ביישוב ריחן, הסמוך לחריש, נאלצים לשלם את תשלומי הארנונה למועצה האזורית שומרון, אף שאכלוס בתיהם נדחה ובלי שהם זוכים לקבל שירותים כלשהם מהמועצה.

את הפרויקט בונה החברה היזמית "הר זהב", המתמחה בבנייה בשטחי יהודה ושומרון. מדובר בפרויקט שנמצא במספר שלבים שונים של ביצוע, ולכל רוכש תאריך אכלוס שונה. רוכשים בפרויקט מדווחים כי עד פרוץ המלחמה הבנייה התקדמה בקצב משביע רצון, וההערכה היתה שחלקם יוכלו להיכנס אל בתיהם כבר בקיץ הקרוב. אלא שמאז 7 באוקטובר אין כניסה של פועלים פלסטינים, שהיו כוח הבנייה העיקרי בפרויקט, והבנייה נעצרה כמעט לחלוטין.

אחד הרוכשים סיפר כי רכש בית בפרויקט בסוף יוני 2022. "לא ידענו שיש מסי ארנונה על המגרש. אחרי שרכשתי את המגרש קיבלתי בדואר מכתב מהמועצה עם דרישת תשלום. התקשרתי למועצה והם הסבירו לי שיש לי קרקע בריחן ויש ארנונה שקוראים לה 'אדמת בניין'. מדובר בסכום של כ־5,000 שקל לשנה, זה אמנם לא סכום שאי אפשר לעמוד בו, אבל זו הוצאה נוספת שמכניסה אותנו לחובות. גם הריביות על המשכנתא שלקחנו עלו ויש גם הצמדות למדד תשומות הבנייה שהתייקר. נוצר מצב שאני צריך לחדש את השכירות לעוד שנה, ואני גם סופג את המשכנתא ומשלם פעמיים ארנונה. פניתי אל המועצה ואין עם מי לדבר. אני חושב שלפחות בתקופה של המלחמה הם יכולים לבטל את המסים האלה".

החיוב של בעלי קרקעות שאין בהן שימוש בתשלומי ארנונה נובעת מחקיקה ייחודית ליישובי יהודה ושומרון, זאת בניגוד לחוק בישראל שלפיו חובת תשלום ארנונה מתקיימת החל מרגע קבלת טופסי אכלוס מהרשויות. הסיבה לגבייה הייחודית היא שבגבולות ישראל (הקו הירוק) היה נהוג בעבר לגבות מס רכוש על מקרקעין, וכדי להשוות את הגבייה הוחלט להנהיג ביהודה ושומרון ארנונה שנקראה "אדמת בניין", שמוגדרת כאדמה שאינה חקלאית, אינה קרקע תפוסה ואינה נכסי בניין. בשנת 2000 בוטל מס הרכוש בישראל, שחייב במיסוי על קרקעות ריקות, אך ההחלטה לא הורחבה לשטחי יו"ש, ושם נותר החיוב בארנונה על קרקע ריקה.

לדברי עו"ד עדי מוסקוביץ', המתמחה בארנונה, "מדובר בחיוב שקיים מאז ומתמיד, ובעבר הוגשה לבג"ץ עתירה כדי לבטלו. אלא שהיא נדחתה בגלל כל מיני טענות שהיו נכונות חלקית אז, ובעיקר מפני שביו"ש אין היטל השבחה ואין מס רכוש. אלא שהיטל ההשבחה ממילא כמעט ולא קיים שם, ומס הרכוש בוטל מאז, ולכן ההצדקה להבחנה הזו לא קיימת כיום, ואני חושב שבחלקה היא גם לא חוקית".

ברוב המקרים בעלי קרקעות ביו"ש מעדיפים לספוג את החיוב הזה, במיוחד כשמדובר בתקופה קצובה שבה הם יודעים כי כעבור שנה ייכנסו לבית שלהם, וממילא יידרשו לתשלום ארנונה. אלא שהגבייה מקצינה במקרים מסוימים, כמו במקרה של ריחן שבו יש עיכוב ארוך בבנייה. על פי הערכות הרוכשים, חלקם יידרשו לשלם ארנונה בגובה של כ־20 אלף שקל עד שבניית ביתם תושלם, ולצד יתר תשלומי הבנייה כבר מדובר במעמסה כלכלית של ממש.

מהמועצה האזורית שומרון נמסר: "הסמכות לביטול תשלום ארנונה מכל סיבה שהיא מצויה בידי אלוף הפיקוד ובידי שר הפנים וזאת בחקיקה. אנו בהחלט מבינים את המצוקה של המשפחות. עמדת המוצא, ולא הסתרנו את זה בכל פורום שהיינו בו בעבר, היא כי בזמן מלחמה ניתן להקל בדברים כאלה".

ממשרד הפנים נמסר: "למשרד הפנים אין כוונה לבטל את הארנונה, ועל הרשות המקומית חובה לבצע את החיוב הרלבנטי".