הצבא לא יכול לחלק קשב בין סינוואר לאנגלמן

מבקר המדינה לא אמור לחקור את הטבח והמלחמה, בדיוק כמו שנאשם בפלילים לא אמור להרכיב ממשלה. אבל, שכל ישר לחוד והכרעה משפטית לחוד. היום דן בג"ץ בעתירות לעצור את מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מלחקור את אירועי "חרבות ברזל". השופט נעם סולברג שאל מהו הנימוק המשפטי לבלום את המבקר מלממש את סמכותו.

לאחר שהאזינו לאינספור הנימוקים ששטחו בפניו העותרות, אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, והיועצת המשפטית ששוב מצאה עצמה בצד של העותרים, השופטים סולברג, יעל וילנר ודוד מינץ שלחו את המבקר והצבא להידברות שבה ישקלו שיתוף פעולה לפי השלבים ההדרגתיים שהוצגו בתגובת המבקר: שלב א' - נושאים שאינם בליבת הלחימה הממוקדים בפן האזרחי ובתחקור וטיוב פעולות הממשלה. למשל, פינוי פצועים לבתי חולים. שלב ב' - שבו צה"ל הוא מבוקר משני, למשל אל מול הגורמים האזרחיים באישור המסיבה ברעים ואבטחתה. שלב ג' – ביקורות שכבר נוגעות לליבת הכשל ב-7 באוקטובר שבו מתחייבות פגישות עם הדרג הבכיר והבינוני, בעלי תפקיד הרלבנטיים בדרג הלוחם. שלב זה, ברור שלא יוכל להתקיים אלא לאחר סיום הלחימה.

השופטים קבעו שעל הצדדים לעדכן את בית המשפט עד ל-28.7.24. חשוב להדגיש, היועצת המשפטית שמייצגת את הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, וגם את ראש הממשלה, מחויבת לפי ההחלטה היום להידבר עם המבקר אך לא להסכים למתווה שהוא עצמו הציע. אם תעדכן את בג"ץ שלא הושגה הסכמה, לא יהיה מנוס מלתת פסק דין בעתירה.

מהערות השופטים בדיון ניתן להתרשם שהם התרשמו בעיקר מבעיית הקשב של מפקדי הצבא שלא יכול להתפצל בעת לחימה בין סינוואר ונסראללה לבין אנגלמן. נציגת המבקר בדיון, עו"ד אליה צונץ הזכירה לשופטים שאין להתרגש יותר מדי ממחאות הצבא: "גם כשגורמי הביטחון טוענות לשיקולי ביטחון - בג"ץ לא חייב לקבל אותם".

כרגע מאיימת החקירה להתפזר בין שלושה מוקדים – הצבא, המבקר ובהמשך אולי גם ועדת חקירה ממלכתית שטרם קמה, אבל היא בעדיפות עליונה, גם בציבור וגם אצל היועצת המשפטית לממשלה, רק לא אצל נתניהו וממשלתו.

"ריבוי החקירות הוא מתכונת לדו"צ, לאש דו-צדדית", הזהיר עו"ד אליעד שרגא מאיכות השלטון. אבל, להבדיל מהתחקיר הצבאי, כמו דוח מחדלי בארי שהוגש השבוע, ביקורת מבקר המדינה חשודה בעיני העותרים גם בשיקולים זרים. לשים רגל לוועדה הממלכתית, להשתלט על מסמכים שיידרשו בהמשך לוועדה, להטריל את בכירי הצבא שיצטיידו בעורכי דין כדי להגן על שמם הטוב במקום להתרכז בלחימה. עכשיו מול המבקר, ואחר כך שוב בפני ועדת חקירה. שרגא הסביר שליועץ אין סמכות לחקור את הממשלה והקבינט שהם "ליבת האירוע", ובוודאי שאין לו את הכוח המשפטי-מוסרי לספק את כיפת הברזל המשפטית-בינלאומית בדמות עקרון המשלימות מול שני בתי הדין של האג.

"מה יגידו בהאג כשישמעו שהמבקר חוקר? האם ישתכנעו שמדובר בשופט עליון, בסמכות משפטית גבוהה שנהנית מאמון הציבור?", הטיל שרגא שאלה רטורית, והשיב: "הם יצחקו - בוודאי שלא. מי שבכוחו להגן על קציני צה"ל ועל המנהיגים שלנו זו ועדת חקירה לא המבקר". עו"ד יונתן ברמן, ב"כ היועצת המשפטית הדגיש את היקפי המלחמה הנרחבים שהם "הרבה מעבר לתמרון של שתי חטיבות". הוא אפילו ביקש דלתיים סגורות כדי לפרוש את האתגרים הצבאיים המורכבים.

לבג"ץ הוצגו עילות רבות לבלימת המבקר. חוסר סבירות, סמכות, עיתוי, חלוקת גזרות בין המבקר לוועדת חקירה. עו"ד צונץ תקפה את הצבא על "סיבוב פארסה מפתיע" מעבר ממשא ומתן על נוסחת איזון שתאפשר ביקורת חלקית להתנגדות גורפת. היא רמזה שהעתירות הקשיחו את עמדת הצבא. גם סולברג תהה למה מתערבים העותרים במחלוקת בין צה"ל למבקר. אפשר לשמוע כאן ביקורת מרומזת על הסינרגיה בין הצבא לגורמי מחאה אזרחיים שמסונכרנים לאורך כל הדרך - מקפלן ועד בג"ץ.

"הם מנסים לסכור את פי הביקורת", אמרה צונץ. הם זה הצבא, היועמ"שית והעותרים, "האם כאשר הממשלה אומרת שבכוונתה לחקור, עלי להסיג את סמכותי לחקור?"

השופטים העירו שמוטב להסיג כשהרמטכ"ל מצהיר שאין לצבא את הקשב הנחוץ להתמודדות רב זירתית - מול סינוואר, נסראללה והשטחים וגם מול אנגלמן. "האם אתם לא פוגעים גם בוועדת החקירה וגם באמון הציבור", הוסיף השופט מינץ עוד משקולת.

השופטים, כך נדמה, ביקשו לרסן קצת את דהרת המבקר, אבל מבקשים פתרון מעשי ולא פסק דין. "אנחנו לא להוטים לכתוב פסק דין בתיק הזה", אמר סולברג, "אנחנו מחפשים פתרון מעשי". ואכן הפתרון המעשי לעת הזו הוא הידברות שמצד אחד תאפשר למבקר לממש את סמכותו בעיקר בנושאים האזרחיים ובהדרגה יגלוש אל האזורים הצבאיים בואכה בדיקת הטבח אל מול הגורמים הבכירים.