אנשי מקצוע בתחום התכנון עוזבים את הרשויות: דרושים 10 מהנדסי ואדריכלי ערים

הרשויות המקומיות מתרוקנות מאנשי התכנון הבכירים, ולמחסור באנשי מקצוע בכירים עלולות להיות השלכות קשות בשטח. בימים אלה חסרים מהנדסי ערים בשש ערים: אילת, ראשון לציון, בני ברק, בת ים, חיפה וקריית יערים; ואדריכלים לארבע ערים: רמת גן, לוד, ראשון לציון ובית שמש. בחודשיים האחרונים התמנו מהנדסי ערים חדשים ברמת השרון, בית שמש ודימונה. התזוזות האלה מעידות על תופעה רחבה, ברמה ארצית: דווקא מי שעומד בראש הפירמידה התכנונית ברמה המקומית לא מצליח לשרוד בתפקיד ובורח.

עדות מסוימת לקושי התפקיד ניתן ללמוד ממכתב ששלח איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים לראש עיריית כפר סבא רפי סער, ביוני האחרון, בעקבות הודעה על ישיבת מועצה שלא מן המניין לצורך הכרזה על פיטוריה של מהנדסת העיר, האדריכלית עליזה זיידלר גרנות. "אנו בדעה כי פיטורים של שומר סף אינם דבר שבשגרה. נראה כי הדוגמאות המפורטות במכתבך הן בכדי לצאת ידי חובה. כמי שמייצגים את כלל מהנדסי ואדריכלי הרשויות בישראל, ידועות ומוכרות לנו היטב תלונות של יזמים על התעמרות לכאורה מצד מהנדסי ערים. עם זאת, כשבודקים את העובדות לעומק, לרוב מוצאים שמהנדס הרשות פעל על מנת לשמור על האינטרסים העירוניים, ובדגש מיוחד על האינטרסים של הציבור, ובכך להגשים את מדיניותו וחזונו של ראש העיר", נכתב.

האדריכל צחי כץ, שממשיך לכהן כיו"ר ארגון מהנדסי ואדריכלי הערים על אף שעברה כמעט שנה מאז סיים את תפקידו כמהנדס העיר מודיעין והוא עובד בשוק הפרטי, מעיד שהוא מרוויח כעת יותר אך מתגעגע להשפעה העצומה שהיתה לו בתפקידו הקודם: "מעמדם של מהנדסי הערים נשחק מאוד, וזה קשור לכך ששכרם לא השתנה ב־20 השנים האחרונות. ב־11 השנים שהייתי מהנדס העיר מודיעין, שכרי לא השתנה, אף שקידמתי, בין היתר, בנייה של 15 אלף יחידות דיור ותוכנית מתאר לעיר. הובא לידיעתי שהממונה על השכר במשרד האוצר הוציא לאחרונה הנחיה שבחוזים של כל התפקידים הסטטוטוריים ברשויות המקומיות, כך גזבר, יועמ"ש, מבקר עיר ומהנדס, יהיה סעיף שמגביל את משך הכהונה לשש שנים. זה לא מקרי, ואין לי ספק שזה כדי שלא יוכלו לבקש העלאה בשכר. בעיניי, לסיים תפקיד של מהנדס עיר אחרי שש שנים זה פספוס רציני". לדבריו, שכרו של מנכ"ל עיר שמספר תושביה פחות מ־100 אלף איש הוא כ־35 אלף שקל ברוטו בחודש. מהנדס עיר מרוויח כ־95% משכר מנכ"ל.

כץ מאשים את מינהל התכנון בהפרעה למהנדסי הערים: "במקום לעבוד, כופים עלינו עוד ועוד שינויי חקיקה ותוכניות שאנחנו לא מאמינים בהן. אנו מותשים מרפורמות אך אף אחד לא מקשיב".

אחד ממהנדסי הערים שפרשו מתפקידם לאחרונה אמר לכלכליסט: "כשאתה לוקח אנשי מקצוע מהמגזר הפרטי למגזר הציבורי, אתה צריך לוודא שהם נשמעים. שיש ערך למה שהם אומרים. אנחנו מגלים חדשות לבקרים שמינהל התכנון מוציא הנחיות שלא מתואמות איתנו. זה בא מעל הראש שלנו. אנחנו חווים את זה בעיקר מול הוועדות המחוזיות. למינהל התכנון יש אג'נדה של תוספת יחידות דיור ולא עוזר שמהנדסי הערים מבקשים לדבר על כושר נשיאה של הערים, פיתוח בר־קיימא וכלכליות. הוועדות המחוזיות נכנסות לרזולוציה הקטנה של התכנון העירוני ופוגעות בדרג המקצועי. מעבר לזה, המצב כיום הוא שהיזמים מדלגים עלינו והולכים ישר לוועדה המחוזית".

הבעיה שנוצרת מהפער בין השכר המוצע למתכננים בשוק הפרטי לזה במגזר הציבורי משפיעה גם על מינהל התכנון. בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת לפני כשבועיים בנושא תפקוד הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, עלה וחזר נושא המצוקה בכוח האדם המקצועי. מסתבר כי מינהל התכנון נשען כיום בעיקר על עבודה עם יועצים חיצוניים. ביולי הכריז רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, על מתווה מענקים לשימור עובדי המינהל ולגיוס עובדים חדשים: 9 מיליון שקל למענקי שימור ב־2026-2025. מענקי גיוס לעובדים חדשים ב־60 אלף שקל לשנתיים לכל עובד חדש.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדברי כץ: "בנובמבר 2022 פורסמו המלצות ועדת שכר בכירים ברשויות המקומיות, שבה לקחו חלק נציגים ממשרדי האוצר והפנים, מרכז השלטון המקומי ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות. המלצות הוועדה כוללות, בין היתר, המלצה להגבלת כהונה לעובדים סטטוטוריים, בדומה לנהוג לגבי עובדים בכירים בגופים רבים במגזר הציבורי. תיקון החקיקה הנדרש ליישום ההמלצה יקודם בקרוב".

במינהל התכנון העדיפו שלא להגיב.