מלון הר הכרמל חיפה. אחד מסמלי העיר | צילום: גיא נרדי
עיריית חיפה ומאות תושבים נגד הפיכת מלון הר הכרמל לדיור מוגן: "שינוי קיצוני וחסר הצדקה"
הוועדה המחוזית חיפה תדון בשינוי המבנה ההיסטורי שיוזמת חברת מגדלי הים התיכון. בין המתנגדים הרבים עיריית חיפה, לפיה השינוי "חסר הצדקה תכנונית. הוועדה המחוזית החליטה על הפקדה ללא עמדת הוועדה המקומית". היזמים: "שיקום המתחם תוך שימור הבניין ההיסטורי מהווה אתגר כלכלי-תכנוני של ממש"
במשך שנים רבות היה מלון הר הכרמל (בית טלטש/מגידו/בנדורי), ברחוב דרך הים בחיפה לאחד מסמלי העיר. למי שהגיע מכיוון כביש החוף, שהיה פעם הנתיב היחיד לעליה לכרמל המערבי, הוא נראה כמו מקדש יווני מודרני ואלגנטי, מוקף בחורש אורנים. כל זה כבר לא קיים כמובן: מבנה המלון עצמו נטוש, עצי החורש נכרתו ובמקומם ניצב קומפלקס מגורים מסיבי. אבל, בימים אלה ניטש ויכוח עז על אופן שימור שרידי המבנה. הוועדה המחוזית חיפה תדון בישיבתה ב-1.8.2024 בהתנגדויות הרבות והמשמעותיות ליוזמת חברת מגדלי הים התיכון להפוך את שאריות המבנה ההיסטורי, לבית דיור מוגן. לאורך השנים המבנה המקורי, שאין עוררין על איכויותיו האדריכליות, הושחת למדי ואולם, על אף העובדה שהיזמים מבקשים לשמר אותו, יש לפרוייקט מתנגדים רבים וביניהם, עיריית חיפה, המועצה לשימור אתרים, ומאות תושבים מהאזור.
מלון טלטש נבנה ביוזמתה של מתילדה טלטש בשנת 1936. המלון כלל אולם אירועים וחדר אוכל גדולים במיוחד והיה אתר מרכזי בסצנת הבילויים, הנופש, התיירות וההתכנסויות בחיפה ובארץ בתקופת המנדט הבריטי וגם אחרי קום המדינה. המלון הופקע מספר פעמים ושימש בין השאר כמכללה לפיקוד ומטה של הבריטים, מטה ההגנה ומעון עולים. ב-1950 הוא נמכר וחזר ליעודו המקורי תחת הכינוי מלון "מגידו". משנת 1956 ועד 1998 שימש בית הבראה של אגודה שיתופית של עובדי קופ"ח ע"ש "בנדורי", אך רבים המשיכו לכנותו "מגידו". בהמשך פעל תחת השם "מלון הר הכרמל". בשנת 2013 המלון נסגר והמבנה נותר ריק משימוש.
אין ספק שמה שתרם לפרסום המבנה היה האדריכלות שלו, שעליה היה חתום האדריכל יליד אוסטריה, לאופולד קרקאואר. המבנה תוכנן בסגנון הבינלאומי, אך המסה שלו פורקה לפי פונקציות והותאמה בצורה יוצאת דופן לצרכים הפונקציונליים, לטופוגרפיה ולקונטקסט הנופי.
הפרוייקט של חברת מגדלי הים התיכון מתייחס לחטיבת קרקע בשטח של 8 דונם, שאותה רכשה הרשת בשנת 2020 תמורת כ-60 מיליון שקל. התוכנית, עליה חתום אדר' גיא מילוסלבסקי, מציעה הסרה של התוספות והסגירות שנוספו עם השנים, תוספת 2 קומות ובניית שני אגפים, בגובה 8 ו-11 קומות בצד הפונה לרחוב שושנת הכרמל, מעל למרתף חניה תת קרקעי. ע"פ התוכנית המקורית אמור היה המבנה לכלול 300 יח"ד, אך המספר צומצם בעקבות סיור של לשכת התכנון במקום, בנובמבר 2023.
לפרוייקט מתנגדת אדר' גילה מרגולין מהמועצה לשימור אתרים, שקובעת כי "המבנה נושא מגוון ערכים משמעותיים הדורשים מעשה שימור מוקפד: ערכים אדריכליים, אורבניים, היסטוריים, נופיים ובלתי מוחשיים. מכלול ערכים זה הופך את המבנה לאחד המבנים המודרניסטיים האייקוניים בחיפה בפרט ובישראל בכלל". במועצה לשימור אתרים טוענים כי "התוספת המבוקשת יוצרת פרופורציות בלתי סבירות הן של נפח התוספת יחסית למבנה לשימור והן יחסית למרקם הרגיש בסביבה", ודורשים "לשקם את המבנה, להחזירו למצבו המקורי, ולשמור עליו מתוספות. המתחם נשוא התכנון כולל שטח משמעותי לא מבונה, בו ניתן להוסיף בנייה חדשה שתענה על הצרכים הפרוגרמתיים ותייצר מבנה עכשווי לצד המבנה ההיסטורי".
מהנדס העיר הפורש של חיפה, אדר' אריאל ווטרמן, התנגד אף הוא לתוכנית. מתוך ההתנגדות: "ביטול חדרי האיכסון המלונאי במבנה מלון הר הכרמל ותגבור יתר של שטחי בנייה ביעוד של דיור מיוחד תוך תעדוף יעוד זה, על פני היעוד המאושר, 'אתר לבניין ציבורי – מבנה ציבור בבעלות פרטית – בית מלון', נעשו בהיעדר הצדקה תכנונית מספקת ובהליך החורג מהוראות תמ"א 12 / 1 תוכנית המתאר הארצית לתיירות ומלונאות. מדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית לעיר חיפה וכיוון פיתוחה העתידי כעיר מוטת תיירות, כאשר התכנון מוצע במתחם הכולל מבנה יחיד במינו, הן ביחס לייחודו האדריכלי והן ביחס למיקומו ולתכנון המאושר החל עליו. התוכנית נדונה בוועדה מחוזית וזו החליטה על הפקדתה מבלי שעמדה בפניה עמדת הוועדה המקומית".
לציבור מתנגדים גם לא מעט תושבים. מאות תושבים, המיוצגים ע"י אדריכלית הנוף נועה בלטר, חתומים על התנגדות נוספת, היוצאת נגד "שינוי קיצוני במימדיו, חזיתותיו וערכיו של המבנה ההיסטורי". רשימה אחרת של תושבים, שמיוצגים ע"י אדריכלית השימור חנה יפה, טוענים שהתוכנית המקודמת "מאפסת" את ערכיו האדריכליים של המבנה. הפורום הציבורי כרמל מוסיף ומסביר כי "הבניין הוא בניין יפהפה והוא אחת מפנינות ההיכר של חיפה. הבניין הזה מוכר וזכור לכל מי שנסע בדרך הים, שהוא ציר תחבורה ראשי מן הכרמל ומורדותיו הצפוניים לכיוון דרום, לרכבת, למרכזית האוטובוסים ולחופי הים. אנו מבקשים לשמור על נראות המבנה. יש למנוע בנייה גבוהה או צפופה, לשמור סביבה פתוחה עם גינון וחורשה סביבו שימור סביבת המבנה באופן שיאפשר את היות הבניין בולט בסביבתו".
לתוכנית התנגדו גם היזמים, חברת מגדלי הים התיכון, שיוצגה ע"י עו"ד ישי שניידור, ממשרד עו"ד פיש בן ארי, שטען מנגד כי "מדובר כידוע בבניין בעל חשיבות עירונית, העומד נטוש ומתפורר למעלה מעשור, כאשר אף יוזמה כלכלית לקימומו לא הצליחה לקרום עור וגידים. שיקום המתחם תוך שימור הבניין ההיסטורי של מלון הר הכרמל, מהווה, בהתחשב במיקום המתחם ובערכי הנדל"ן של השכונה בה ממוקם, אתגר כלכלי-תכנוני של ממש. לא בכדי עומד המקום נטוש שנים ארוכות".
לדבריו של עו"ד שניידור: "מדובר בתוכנית שגובשה בתיאום מול לשכת התכנון במשך מספר שנים ותוך שיג ושיח שוטף איתה ועם הוועדות, כאשר בוצעו שינויים רבים בתכנון עוד לפני העלאת התוכנית לדיון תוך צמצום הנפחים והפחתה במספר יחידות הדיור, בהתאם להסכמות שגובשו. לפיכך, קיצוץ הפרויקט באופן חד צדדי במהלך הדיון הפנימי ללא שיתוף עורכי התוכנית ומבלי שניתנה להם הזדמנות להסביר את משמעות הדברים הפתיעה, יצרה תקלות שמקורן באי הבנה, והפכה את הפרויקט לבלתי כלכלי, בניגוד לעמדתה ורצונה של הוועדה המחוזית עצמה". בחברת מגדלי הים התיכון קובלים על צמצום יחידות הדיור ודורשים, מינימום 270 יח"ד בשטח ממוצע של 65 מ"ר.
יש לציין כי ברקע המאבק על יעודו ועיצובו של מלון הר הכרמל יש קונפליקט האחר, בין משרד התיירות למטה התכנון הלאומי. בימים אלה מקודם תיקון שאמור להחליף את תוכנית המתאר הארצית לתיירות, תמ"א 12, שאושרה ב־2003. התיקון כולל שינוי המאפשר פיתוח מלונאות ביישובים כפריים גם במחוז מרכז, וכן את הגדלת היקף יחידות האירוח המותר ביישובים הכפריים. בנוסף, התיקון מאפשר השמשת מבנים שכיום מיועדים לשימור, או מבנים בעלי ערך היסטורי כלשהו, לאכסון מלונאי. התיקון השנוי במחלוקת בתוכנית הוא הסעיף הקובע גמישות לתוספת שימושים אחרים בשטח המיועד לאכסון מלונאי, או גריעת השטח המיועד לאכסון מלונאי לטובת ייעודים אחרים. במשרד התיירות חוששים שהפיכתם של מבני מלון למגורים תעצור את הפיתוח המלונאי בישראל.