"החשיפה לחו"ל נכונה עבור החוסך, אבל אנחנו תומכים בפיזור רחב יותר"

גל אדיר של כספים זורם בשנה האחרונה אל קופות הגמל שמחקות את תשואת מדד S&P500. קופות הגמל שעוקבות אחרי המדד האמריקני מנהלות נכסים בהיקף שכבר חצה את 100 מיליארד שקל, לאחר שרק השנה הוזרמו אליו יותר מ-50 מיליארד שקל של הון חוסכים. עד עתה, ההחלטה של החוסכים להעביר את כספם לקופות שמחקות את תשואת S&P500 הטיבה עמם שכן המדד נסחר בשיא לאחר עלייה של כמעט 19% מתחילת השנה. אולם אין לדעת כיצד משקיעים אלו יתנהגו במקרה שבו יחוו ירידות חדות במדד זה.

כבר היום הנהירה של משקיעים בקופות הגמל וגם בקרנות הנאמנות למוצרים עוקבי מדדים משנה את עולם ניהול ההשקעות. בפאנל במסגרת שבוע השקעות גלובליות בשיתוף BlackRock ו-S&P Dow Jones Indices אמר יהונתן נשיא, ראש תחום השקעות חו"ל של ילין לפידות: "אנחנו חושבים שהחשיפה לחו"ל נכונה עבור החוסך. יותר מ-80% מהחשיפה המנייתית שלנו בקופות המנייתיות והכלליות מופנים לחו"ל ולמדדים. מצד שני, אנחנו חושבים שלהיות בחשיפה מלאה למדדים עם כל החסכונות אינה נכונה עבור החוסכים. היום, S&P500 נמצא במקום מאוד טוב, אבל בעתיד יהיו שינויים והתאמות וחשיפה מלאה למט"ח לא בהכרח מתאימה לכל חוסך. מעבר לכך, אמנם קוראים למדד S&P500 אבל 60%-80% מההון שלו מרוכז במספר חברות גדולות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ולכן יש פה ריכוזיות ואנחנו תומכים בפיזור רחב יותר. באופן כללי אנחנו ממליצים על חשיפה לארה"ב וחשיפה למדדים הגדולים".

העולם הפך פחות גלובלי בשנים האחרונות. האם המהלך הזה תומך בהתמקדות של המשקיעים בשוק האמריקני או שעדיין יש לדגול בפיזור?

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי ואסטרטג, אגם לידרים: "אנחנו רואים תהליך של דה גלובליזציה. יש שוני בין ארה"ב, אירופה והשווקים המתעוררים. מי שמשקיע לטווח של 7 שנים ומעלה צריך להתמקד בתשואות יתר והיא תגיע בעקבות הטכנולוגיה, ורוב חברות הטכנולוגיה ממוקמות בארה"ב. מי שמשקיע לשנה שנתיים, חשוב לו לגוון. בהסתכלות אחורה אנחנו רואים שהשוק הסיני הניב תשואות נמוכות יותר. בהסתכלות קדימה, השוק הסיני חווה משבר נדל"ן שהופך למשבר אשראי מאוד קשה. כל מדינה אחרת כבר היתה נכנסת למשבר עמוק. אנחנו מדברים על 100 מיליון בתים ריקים בסין. אולם בגלל שהמדינה לא דמוקרטית, הממשל הסיני להוציא את האוויר מהבועה לאט. זה יכול לעבוד, אבל יש לכך מחיר בצמיחה, בעוד פוטנציאל הצמיחה בסין בשנים קדימה ירד ל-4% עד 4.5%".

לאחרונה ראינו היקפים אדירים של השקעות בשוק הלא סחיר שהסתיימו בהפסדים על רקע הריבית וחוסר מקצועיות של מנהלי ההשקעות.

איתי אלנתן, מנכ"ל לידר הון פרטי: "שוק ההשקעות הלא סחירות מתאים היום עדיין רק למשקיעים כשירים משום שמדובר בהשקעות מתוחכמות. גם למוסדיים לקח זמן להבין ולבצע את ההשקעות הללו בצורה הנכונה. אין על נכסים לא סחירים פיקוח ולכן צריך לבחון אותם וחייבים להשוות אותם לנכסים אחרים על פני זמן. משקיעים בוחרים להשקיע את כספם על בסיס סיפור טוב, אבל המוסדיים לא פועלים כך. הטיפ שאני יכול לתת למשקיעים הוא שלא חייבים להשקיע לבד. אפשר לקבל היום ריבית נאה גם בנכסים חסרי סיכון ולהישאר בכלים היותר קונבנציונליים.

"נכון לסוף 2023, 80% מהנכסים הלא סחירים של הגופים המוסדיים מושקע בחו"ל. יש לכך כמה סיבות השוק המשמעותי ביותר של הקרנות הפרטיות הוא בארה"ב. יש את מערב אירופה, מעבר לזה יש 'שאר עולם' לא יותר מכך. בישראל השוק קטן מדי והוא לא מספיק לעמוד בקצב החיסכון הישראלי".

מה באשר לאפשרות של הורדת ריבית בארה"ב ובישראל?

גרינפלד: "השאלה מתי הריבית תרד הפכה לשאלה פסיכולוגית עבור נגיד הבנק האמריקאי. התמונה הכלכלית מתבהרת, והפד יכול כבר ברבעון האחרון של השנה להוריד את הריבית. אבל בחודשים האחרונים יש ויכוח בתוך הפד על כך שהתמונה שאנחנו רואים אינה נכונה ויש שינוי במגמות הכלכליות ארוכות הטווח, ולכן יש לחכות עד שהאינפלציה תגיע ליעד ואז להגיב באיחור. זה אומר שהסיכון שנחווה האטה כלכלית הוא גדול יותר. אני מניח שנראה את הריבית בארה"ב יורדת ברבעון האחרון של השנה. בישראל עד לפני המלחמה היינו במחזור כלכלי דומה, אבל המלחמה יוצרת לנו לחצים אינפלציוניים. יש מחסור בכוח אדם ועודפי ביקוש. זאת לצד גירעון של 8% שהמלחמה יוצרת. כשמסתכלים על התחזיות של בנק ישראל, הכלכלנים ושוק ההון, ההערכות הן שהאינפלציה תהיה מעל היעד בשנה הקרובה וזה ימנע מישראל להוריד את הריבית ולכן בישראל הריבית תישאר ברמתה".