מועצות החקלאים גורמות להתייקרות הפירות והירקות

המועצות החקלאיות לא מסתפקות בהגבלת יבוא תוצרת חקלאית לישראל, אלא שפעילותן ממוקדת בהגנה על החקלאים, יותר מאשר על מחירי התוצרת לכלל הציבור. בכך הן משפיעות באופן שלילי על יוקר המחיה בישראל. כך לפי דו"ח מבקר המדינה שבחן את ההיבטים התפקודיים והפיננסיים של המועצות.

המבקר מצא כי בסקר שעורכת מועצת הצמחים עבור המגדלים, היא מפרסמת באופן עקבי מחירי תוצרת גבוהים יותר בכ-10-32% בממוצע מאלו שמפרסם משרד החקלאות, מה שעלול להוביל להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן, שזינק בעשור החולף בכ-24%, לעומת התייקרות של כ-10% במדד מחירי המזון ללא פירות וירקות ובמדד המחירים הכללי לצרכן.

מדוח מבקר המדינה על ההיבטים התפקודיים והפיננסיים של מועצות הייצור החקלאיות, עולה כי בסקר שעורכת מועצת הצמחים עבור המגדלים, היא מפרסמת באופן עקבי תעריפי תוצרת במחירים גבוהים יותר בכ-32% בממוצע עבור תוצרת מסוג א' ובכ-10% בממוצע עבור תוצרת מסוג "מובחר" מאלו שמפרסם משרד החקלאות, מה שעלול להוביל להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן.

בהקשר זה, הביקורת מצביעה על כך שתפקידי מועצת הצמחים המעוגנים בחוק - ובהם אחריותה וחובותיה כלפי המגדלים - עשויים לעמוד בסתירה לאחריותה כלפי כלל הציבור. דוגמא נוספת לכך נמצאה בכך שהמועצה פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול באופן שייטיב עם החקלאים, תוך שהיא נותנת משקל יתר לתפקידה הנוגע להבטחת המחירים למגדלים על פני תפקידה הנוגע להבטחה של אספקה סדירה של צמחים במחירים נאותים לכלל האוכלוסייה.

עוד מצא המבקר ליקויים תפקודיים ופיננסיים בהתנהלות מועצות הייצור, שלמעט מועצת אגוזי האדמה, הוצאותיהן המינהליות גבוהות, וחורגות עד 274% מהסביר בתאגידים ציבוריים ובחברות הפועלות ללא מטרות רווח. במועצת הצמחים החריגה היא ב-57% מהקבוע בנוהל האוצר לתמיכות, נוהל שעשוי להיות מקור השוואה; במועצת גפן היין - ב-71.6%; במועצת הדבש - ב-27.9%; ובמועצת מוצרי הפירות והירקות - ב-247%. עוד נמצא כי מועצת גפן היין צברה יתרת עודפים שחרגה מהנדרש למימון פעילותה השוטפת ופעילותה בשנת השמיטה. כמו כן נכון לשנת 2022 למועצת הדבש עודפים צבורים בסך כ-5.3 מיליון שקל (כ-156% ממחזור הכנסותיה).

המבקר קבע כי צירופם של כלל הליקויים, מחייב את משרד החקלאות, בשיתוף מועצת הצמחים, מועצת הדבש, מועצת אגוזי אדמה, מועצת גפן היין - וכן את משרד הכלכלה - בשיתוף המועצה למוצרי פירות ירקות - לערוך בחינה וניתוח מקיפים, במסגרתם ייבדקו ביצועיהן הפיננסיים של מועצות הייצור כעולה מדוחותיהן הכספיים.

למרות שבעשורים האחרונים צומצם מספר מועצות הייצור הפעילות בישראל, בשנת 2020 שיעור יבוא סחורות מהתוצר בישראל היה כ-17.1% בלבד - השיעור החמישי הנמוך ביותר בקרב 34 מדינות ה-OECD שנבדקו באותה שנה. זאת, כשבתשע השנים מ-2014 עד 2022 התייקרו מחירי התוצרת החקלאית מעבר לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן: מחירי הפירות התייקרו בכ-24% ומחירי הירקות התייקרו בכ-25%, בעוד מדד המחירים הכללי לצרכן עלה בכ-10% בלבד.

ניסיון לשנות את המצב, באמצעות אימוץ המלצת ה-OECD להפחית תמיכות עקיפות במקביל להענקת תמיכות ישירות לחקלאים, הוביל לכך שבשנים 2022 - 2023 החל הליך של צמצום התמיכות העקיפות ובוצעו שתי פעימות ראשונות של הפחתות מכסים. ואולם בשנה שעברה, החליטה הממשלה הקפיא את המשך ביצוע המתווה שנקבע להפחתת התמיכות העקיפות, זאת לאחר שלא הגיעו להסכמות על אופן חלוקת התמיכות הישירות בין החקלאים. כתוצאה מכך נכון לדצמבר 2023 לא נוצלו תקציבי התמיכות הישירות.

בשנת 2021 החליטה הממשלה לגבש תוכנית להגברת התחרות בחקלאות, ובמסגרתה הוצע מתווה למתן תמיכה ישירה לחקלאים בענף הצומח ולהפחתת מכסים. המבקר מצא כי אומנם מועצת הצמחים הביעה הסכמה כללית למעבר לתמיכה ישירה בחקלאים, אך טרם שיגור המלצותיה לממשלה דנה המועצה גם בהשפעה שיש להפחתת שיעור המכסים על המחיר לצרכן ונראה שהתמקדה רק בהשפעתה על החקלאים.

המבקר מצא עוד שמועצת הצמחים פעלה כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות לצמצם את הרפורמה בתמיכות העקיפות בחקלאות. המשך הענקה נרחבת של תמיכות עקיפות מיטיב עם החקלאים (שכן תמיכות עקיפות עשויות לייקר את היבוא של תוצרת מתחרה) ומאפשר להם לקבל את מרב התמורה עבור תוצרתם. מועצת הצמחים עשתה כן בלי לאזן זאת מול ההשפעות של המהלך על המחיר לצרכן אף על פי שמתוקף תפקידה היא גם מחויבת להבטיח מחיר נאות לאוכלוסייה.

ליקויים נוספים שמצא המבקר, הם מינויים חסרים של נציגי הממשלה במועצות, משכי כהונה ארוכים של שומרי הסף (רו"ח מבקר, יועץ משפטי ומבקר פנים), איחורים באישור הדוחות הכספיים והיעדר שקיפות ציבורית לגבי פעילותן וביצועיהן של המועצות. עוד נמצא כי החקיקה שמכוחה פועלות המועצות, ושנחקקה בין שנות החמישים לשנות השבעים, אינה מעודכנת, חלקה בגדר אות מתה וחלקה מייצרת חוסר בהירות לגבי המצב החוקי הקיים. עוד נמצאו בביקורת אי-התאמות בין נורמות וחיקוקים שונים שמכוחם פועלות מועצות הייצור ובין אופי הפעילות של המועצות והסביבה הכללית שבה הן פועלות בעת הזו. עוד נמצאה אי-אחידות בין מועצות הייצור השונות, ולא ברור אם קיימת הצדקה עניינית לשונות ביניהן. להערכת המבקר, תוצרי הבחינה של כלל הנושאים האלה יוכלו לסייע לשר החקלאות, לשר הכלכלה ולגורמים האמורים לקבל החלטות על ייזום אסדרה חדשה בעניין תאגידים אלה ועל שינויים אחרים, אם יידרשו.

בתשובת משרד החקלאות למבקר נמסר כי הוא רואה במועצות הייצור נכס חשוב לעידוד החקלאות ואסדרתה והוא יערוך בחינה מסודרת ומקיפה לסוגיות שעלו בדוח ובתשובת משרד הכלכלה נמסר כי תבוצע על ידו בחינה בנושא של מועצת הפירות והירקות ומועצת אגוזי אדמה, וכפועל יוצא יתקבלו החלטות בנוגע לצורך באסדרה חדשה ושינויים אחרים.

ממועצת הצמחים נמסר: “לחקלאים ולמגדלים, שמקבלים שקלים בודדים על התוצרת, אין שום השפעה או החלטה על המחירים לצרכן, שנקבעים על-ידי הקמעונאים. בדו"ח מבקר המדינה אף נכתב במפורש כי להיטלים שגובה מועצת הצמחים מהמגדלים השפעה זניחה על עליית מחירי הירקות והפירות בעשור האחרון. מועצת הצמחים מורכבת מנציגי ממשלה, חקלאים ונציגי צרכנים, ופועלת עבורם ומשכך בוודאי שאין לנו שם התנגדות לתמיכה ישירה בחקלאים – נהפוך הוא. המועצה לא מגבילה את החקלאים או מתערבת בנעשה במשקיהם, מורידה עלויות, מוסיפה מינים חדשים למגוון ההיצע ומרחיבה את תקופות השיווק של המינים הקיימים, מרחיבה את ביקוש המוצרים בארץ ובחו"ל - והכל לטובת הצרכנים והחקלאים כאחד. ממשלות ישראל שמשנות מדיניות חדשות לבקרים, גוררות את החקלאים לאי-וודאות כלכלית ועסקית, מה שגורם לצמצום ההיצע ועליית מחירים. המועצה מבצעת פעילויות רבות שהחקלאי הבודד לא יכול/יודע לבצע בעצמו, או שזה יעלה לו ממון רב. למעלה מ-80% מתקציב המועצה חוזר באופן ישיר לחקלאים, כאשר מספר העובדים במועצה בעשור האחרון פחת בכ-17% (מכ-70 עובדים ל-58 עובדים), וכך גם הוצאות הנהלה וכלליות שנמצאות במגמת צמצום ומהוות פחות מ-20% מתקציב המועצה”.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "תמיכה וסיוע לחקלאים המקומיים משמעותם דאגה לביטחון מדינת ישראל ולביטחון המזון הלאומי. פגיעה בחקלאים משמעה פגיעה בציבור כולו. התמיכות הישירות לא ניתנו למשרד החקלאות על ידי משרד האוצר כיוון שלא הייתה הסכמה לגבי מנגנון קביעת התמיכות, למרות דיונים רבים שהתקיימו בין המשרדים והשרים. עד כה, המכסים הופחתו בשתי פעימות, אך החקלאים לא קיבלו את התמיכה הישירה. לאחר שתי פעימות של הפחתת המכסים, הפעימות העתידיות בוטלו, בשל הבנה כי המצב הקיים פגע בחקלאות ובחקלאים הישראלים. לעניין נחיצות מועצות הייצור, בכוונת המשרד לבצע בחינה מחודשת אודות היקף פעילות המועצה"