מאוחר מדי ומפוזר מדי: המדינה תקים בתי ספר עורפיים לתלמידי הצפון

המדינה תשקיע 152 מיליון שקל בהקמת בתי ספר עורפיים לתלמידי הצפון, שרבים מהם פונו ממקום מגוריהם למאות יישובים ברחבי הארץ. בתי הספר החדשים אמורים לאפשר יום לימודים מלא לילדים המפונים, שבשנה האחרונה נאלצו ללמוד שבוע מקוצר או רק עד הצהריים. אבל ההיגיון של המהלך לא ברור: למעשה אין אפשרות להקים מחדש את מסגרות הלימוד המקוריות כי התלמידים עדיין מפונים, ומלבד זאת מוסדות חינוך רבים בצפון נעדרי מיגון לשעת חירום.

16,700 תלמידים מהצפון פונו ממקום מגוריהם, מתוכם כ־8,700 נשארו במחוז הצפון ו־8,000 בשאר המחוזות. באמצע השבוע שעבר פרסם משרד החינוך הודעה רשמית שעל ההורים המפונים לרשום את ילדיהם לבית ספר באזור המגורים הנוכחי שלהם, ולא ביישובי הרפאים שיצר הפינוי, ושלשום הכריז שר החינוך יואב קיש הכריז ששנת הלימודים לא תיפתח ביישובים המפונים.

"אנחנו רואים ברישום לשנת הלימודים בצורה עקבית ירידה של לפחות 25% למוסדות הלימוד בצפון, אנחנו מאבדים את עוטף ישראל", אמר יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. החשש במרכז השלטון המקומי הוא שכשהממשלה כבר תתרצה לפתור את בעיית הביטחון בגבול לבנון, חלק גדול מהמשפחות כבר לא יחזרו. ההערכה היא שלא רק הילדים כבר מוצאים מסגרות חלופיות, אלא גם הורים מצאו עבודה חלופית. "אין מנוס ממלחמה עצימה מול לבנון", הסביר שר החינוך קיש מה לדעתו באמת דרוש כדי להתחיל לשקם את מערכת החינוך שם, אבל זה כידוע לא בתחום פעילותו.

לבתי הספר העורפיים יש כמה מטרות. אחת מהן היא להתחיל לקבץ את תלמידים חזרה כי לכולם ברור שאם מסגרות החינוך יתפרקו, היישוב יתפרק. בית הספר של מטולה ייפתח השנה בראש פינה. שלושה בתי ספר של שלומי ייפתחו בעכו. בית הספר התיכון המרכזי של קריית שמונה אורט דנציגר יפעל השנה בשלוש מסגרות, בטבריה, בתל אביב ובחיפה, ובשלושתן ביחד יהיה רק חלק מהתלמידים.

מנהלת אגף החינוך של עיריית קריית שמונה אסנת רון־רסקי אומרת ש־50% מתלמידי העיר נקלטו במסגרות ביישובים הקולטים. לדבריה, למרות הסיכון שתלמיד שנקלט במקום אחר לא יחזור, זו ההעדפה כי במוסדות האלה יש מעטפת תומכת מלאה וגם אפשרויות חינוכיות מלאות, כמו מגמות לבגרות, וטובת הילד מעל הכל.

מטרה נוספת של בתי הספר העורפיים שיקים משרד החינוך היא לאפשר לימודים מלאים לתלמידים שבשנה שעברה למדו רק כמה שעות ביום או במשמרות. למשל בית הספר של יישובי אצבע הגליל יוקם בראש פינה כדי לאפשר לתלמידים לימודים מלאים. "השנה החלטנו שלא יהיו מסגרות של שלוש שעות לימוד ביום", אומרת גם רון־רסקי.

תלמידי קריית שמונה בלבד מפוזרים ב־400 יישובים באירוע שכנראה ייכנס להיסטוריה כדוגמה של איך לא מפנים יישוב. קשה להתחיל אפילו לאמוד את הנזקים האדירים שיגרום הפינוי לתלמידים. לדברי רון־רסקי, בשנה שעברה היתה תופעה של 8%–19% נשירה מלימודים, לעומת ילדים בודדים בדרך כלל, כלומר כמות חריגה של תלמידים הפכה לנערים בסיכון. אלא שרון־רסקי מסבירה ש"כל השרשרת שמטפלים בילד כולל המנהלים, כולל היועצת, כולל המורים, כולם בסיכון. כולם מפונים. כולם בסטרס מאוד גדול".

לדבריה, אחוזי הזכאות לבגרות השנה של תלמידי קריית שמונה דומים לשנה שעברה, אבל "צפויה נפילה דרמטית באיכות תעודות הבגרות". תלמידים התחילו ללמוד רק בינואר. זה נובע גם מירידה של תלמידים בכמות נקודות הבחינה, בייחוד במתמטיקה. בעיה נוספת היא שבבתי הספר הזמניים לא היו מגמות לימוד מורחבות. לדבריה, איכות הבגרות היא מה שמאפשר לתלמידים קבלה למסגרות כמו 8200 או קצונה שמאפשרות מוביליות חברתית.

לימודים במשמרות או בימים לסירוגין יימשכו בחלק משמעותי מיישובי הצפון שלא פונו בשל בעיית המיגון הקשה. הבעיה הזו לא נפתרה בחופש הגדול, וזה אומר שלחלק גדול מילדי הצפון תהיה עוד שנת לימודים לא סדירה אחרי הקורונה והשנה שעברה. ביבס אומר ש"לרבים ממוסדות החינוך ברשויות הללו אין מיגון תקני. נהריה, חורפיש ומעלות תרשיחא הן חלק קטן מאותם יישובים. הדבר גורר הפעלה חלקית של מערכת השעות לתלמידים שחלקם מגיעים לימים קצרים, לחלק מימות השבוע ועוד. הזמן לתיקון העיוות הזה אוזל. הצהרות של פתיחת שנה במצב הקיים הן זריית חול בעיניים. הגיע הזמן להתעורר, ולספק לתלמידים ולצוותים ביטחון".

מתברר שלפיקוד העורף יש תוכנית למיגון בתי ספר, אבל היא רק לבתי ספר ביישובים שנמצאים עד 9 ק"מ מהגבול. פיקוד העורף מתחיל למגן 47 בתי ספר, אבל זה יהיה הדרגתי, ובמילים אחרות – בשנה הבאה, בדיוק כמו בשנה הזאת, תהיה בעיית מיגון קשה ביישובי הצפון.