בג"ץ דן בביטול רישיונות הנשק שחילקו יועצי בן גביר: "חשש לשלום הציבור"

בג"ץ דן היום (ה') בעתירות של התנועה למען איכות השלטון ומפלגת העבודה נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל וגורמים נוספים, שביקשו לבטל אלפי רישיונות כלי נשק פרטיים שניתנו ללא סמכות ולא כדין.

בנובמבר נחשף ב"הארץ" כי המשרד לביטחון לאומי מינה אנשים ללא הסמכה חוקית לאשר רישיונות נשק. בין השאר נחשף כי בחמ"ל לחלוקת רישיונות נשק שהוקם בלשכת השר בן גביר עצמו כמה מיועציו שימשו כמעין פקידי רישוי ירייה, וזאת ללא סמכות. בנוסף התברר שבנות שירות לאומי הועסקו גם הן על ידי האגף לכלי ירייה בהליך חלוקת הנשק ללא שהוכשרו כדין, והועלו טענות נגד הקמת חמ"ל בכנסת לחלוקת רישונות נשק, שבו הועסקו עובדי הכנסת. בחודשים האחרונים נפתחה חקירה פלילית בפרשה ביאח"ה (היחידה לחקירת הונאה) בלהב 433. עוד לפני כן פתח משרד המשפטים בבדיקה מנהלית של הפרשה, אך היא הופסקה עם פתיחת החקירה הפלילית.

לאחר שהסעד של פתיחה בחקירה פלילית של הפרשה שהתבקש בעתירה כבר התייתר מאחר שזו כבר נפתחה, על הפרק עומד הסעד המבוקש של ביטול אלפי רישיונות נשק שלכאורה ניתנו שלא כדין על ידי גורמים שלא הוסמכו לכך. המדינה טענה בתשובתה לבג"ץ כי "במסגרת חקירה פלילית המתנהלת בימים אלה נגבות עדויות ונאספות ראיות שהן נוגעות, או עשויות בסבירות גבוהה לגעת, בתשתית העובדתית הנדרשת לבחינת סעדים אלה" - הכוונה לסעדים שהתבקשו בעתירה לבטל רישיונות שניתנו ללא סמכות וכי בית המשפט יורה לאסוף את כלי הנשק שניתנו לציבור מכוח רישיונות אלה.

לטענת המדינה, "בנסיבות אלה, קיים חשש ממשי כי הבירור המנהלי הדרוש לליבון התשתית העובדתית ולגיבוש העמדה המשפטית ביחס לסעדים אלה, עלול להביא לשיבוש הליכי החקירה". מסיבה זו הסבירה המדינה כי "הוקפאה הבדיקה במישור המינהלי ומשכך טרם הושלמה הבחינה לעניין הסעדים המינהליים המבוקשים בעתירות. בנסיבות אלה עמדת המדינה היא כי בשלב הנוכחי יש לאפשר לרשויות האכיפה למצות את החקירה הפלילית, וכי לעת הזו לא קיימת עילה להתערבותו של בית המשפט הנכבד".

במהלך הדיון תהו השופטים מדוע לא ביטלה המדינה את אותם רישיונות עד כה, בזמן שמתנהלת במשטרה חקירה פלילית של הפרשה. המדינה טענה מצידה כי עצרה את הבדיקה המנהלית לגבי רישיונות הנשק בשל חשש לשיבוש של החקירה הפלילית, ובהמשך הדיון הודיעה כי הממצאים עד כה, לאחר בחינה ראשונית שבוצעה, מראים שמרבית רישיונות הנשק חולקו לאנשים שעומדים בקריטריונים לקבלתם.

עוד לפני שהדבר הזה הוצג לשופטים תהה השופט עופר גרוסקופף: "12 אלף רישיונות נשק חולקו על ידי גורם לא מוסמך - והם יישארו בידי אנשים כדי שהחקירה המשטרתית תוכל להתנהל? אני לא מבין. מה, נשאיר את הנשק בידי אנשים שאין לנו מושג האם הם קיבלו רישיון בסמכות?", והשופטת יעל וילנר הוסיפה: "ומה עם החשש לשלום הציבור?"

לאחר שעו"ד דניאל מארקס, נציגת המדינה, הודיעה כי בעניין החשש לשלום הציבור היא תוכל להשיב בדיון במעמד צד אחד, שבו פירטה בפני השופטים פרטים מהחקירה הפלילית, חזרו הצדדים לאולם ועו"ד מארקס הקריאה פרפרזה (מידע מתוך החקירה): "מממצאי החקירה עד כה עולה לכאורה שניתנו אלפי רישיונות לכלי נשק בתקופה הרלוונטית. בזהירות המתחייבת, נציין שמבחינה ראשונית, עולה שרובם חולקו לאנשים העומדים בתבחינים הקבועים בתקנות".

לאחר דברים אלה, אמר השופט יצחק עמית כי "הדיון הזה היה בבחינת עזרה ראשונה לדעת מה קורה בשטח". בשעות הערב בג"ץ הורה למדינה בהחלטתו להגיש במעטפה סגורה עד ל-8 באוגוסט את הפרטים לגבי החקירה הפלילית המתנהלת בפרשה. כמו כן, נקבע כי יתקיים דיון נוסף בחודשים נובמבר-דצמבר לדיון בתבחינים שנקבעו בתקנות ובחוקיות ההסמכה של בנות השירות הלאומי וגורמים שאינם עובדי מדינה לעסוק בחלוקת רישיונות הנשק.

עו"ד רותם בבלי דביר מהתנועה לאיכות השלטון מסרה בעקבות זאת כי "בתקופה הרלוונטית חולקו עשרות אלפי כלי ירייה, ומתוכם המדינה עדכנה רק לגבי אלפים שהם עומדים בתבחינים. חשוב לזכור כי גם אם רוב הרישיונות ניתנו לכאורה כדין, כל רישיון שניתן שלא כדין מהווה סכנה ממשית לביטחון הציבור. נמשיך לעקוב אחר התפתחות החקירה הפלילית, ולדרוש במקביל את טיפול המדינה בכלי הירייה שחולקו בחוסר סמכות".

ראש אגף כלי ירייה התפטר

אחרי חשיפת הפרשה ב"הארץ", הודה ראש אגף כלי ירייה במשרד דאז, ישראל אבישר, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת שאנשי אמונו של בן גביר החלו לתגבר את עבודת האגף כפקידי רישוי זמניים לאחר הסמכה מקוצרת, עוד לפני שהנושא נבחן משפטית, וכי עבודתם הופסקה רק לאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית האוסרת זאת. אלא שלדבריו, בבחינה בהמשך התגלה כי היו מקרים שבהם בוצע תיעדוף בעייתי של בקשות להוצאת רישיון, שבעקבותיו, הודה, "חסמנו את סרגלי החיפוש לכלל החמ"לים המתגברים כי הבנו תוך כדי שחלקם מקדמים בקשות מסוימות".

גם העסקתן של בנות השירות הופסקה לאחר מכן, וכך גם נסגר החמ"ל של עובדי הכנסת. במקביל, אבישר התפטר ועזב את המשרד, וכתב לבן גביר מכתב חריף על אי הסדרים שהתגלו בכל הנוגע להנפקת רישיונות הנשק בידי "כוח האדם המתגבר", כאשר לדבריו אווירת הבהילות שבה פעל האגף יצרה "קושי אובייקטיבי לבצע פיקוח ובקרה יעילים". בהמשך הודיעו גם משרד המשפטים והיועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי כי מתקיימת בחינה לגבי ביטול רישיונות הנשק שהונפקו לכאורה באופן לא חוקי.

מראשית הדרך קראו חברי כנסת כמו מיקי לוי, יואב סגלוביץ, גלעד קריב ואחרים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לפתוח בחקירה פלילית נגד בן גביר ואנשי לשכתו בחשד לעבירות של מרמה והפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה. "יש פה מעבר על החוק בצורה מאורגנת, מסודרת, תחת הכותרת 'ישראל מתחמשת'", אמר למשל אז ח"כ סגלוביץ.

לאחר שפתיחת החקירה התעכבה, היא החלה בחודשים האחרונים, ובמסגרתה בין השאר זומן גם ראש האגף לשעבר ישראל אבישר, אשר נחקר בחשד לחלוקת רישיונות הנשק שלא כדין. הוא נדרש להציג מסמכים ולהשיב לשאלות, בין השאר על ההנחיות שקיבל מהשר בן גביר ועל פעילותם של ארבעת עובדי לשכתו של בן גביר שהועסקו בחמ"ל חלוקת הנשק. אבישר טען לאחר חקירתו כי פעל על פי חוק ובגדר סמכויותיו. במסגרת החקירה צפויים להיחקר אנשי לשכת השר שהיו מעורבים בחלוקת רישיונות הנשק.

מאז 7 באוקטובר, בעקבות פאניקה שאחזה בציבור מאובדן הביטחון האישי וכתוצאה מהקלה דרמטית בתבחינים לקבלת רישיון נשק שהוביל בן גביר, הוגשו לאגף לכלי ירייה במשרד יותר מ-300 אלף בקשות חדשות להוצאת רישיון לאקדח, כאשר בתקופה של כמה חודשים אושרו עשרות אלפי רישיונות.