בעקבות גל המחאות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטאות בארה"ב יגבילו הפגנות

אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית מכינות את עצמן לקראת פתיחת השנה האקדמית החדשה בימים הקרובים. לצד תחזוקת המתקנים ובניית מערכי שיעור, באוניברסיטאות מרעננים גם את נהלי המחאות, זאת בהנחה כי ההפגנות סביב המלחמה בעזה יתחדשו בעוצמה. בין המגבלות שישיתו המוסדות האקדמיים: איסורים על הקמת מאהלים, כיסוי הפנים להסתרת זהות ושימוש במגפונים בשעות לילה מאוחרות.

באוניברסיטת מדינת קליפורניה (Cal State) - מערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית הגדולה במדינה - פרסמו בסוף השבוע האחרון שורה של מגבלות חדשות לגבי התקהלות בקמפוסים. בין היתר, אסרו מבעוד מועד על מפגינים להתקהל בלילה, להקים מחסומים, מאהלים, מחנות או להביא ציוד אישי רב למרחב. באוניברסיטה אף ציינו איסור על הסתרת פנים או סירוב להזדהות אם המטרה היא "להפחיד ולהטריד כל אדם או קבוצה, או במטרה להתחמק או לברוח מגילוי, הכרה או זיהוי בביצוע הפרות" של החוקים הרלוונטיים, כך נכתב בכללים. "המאהלים מפריעים ויכולים לגרום לסביבה עוינת עבור חלק מחברי הקהילה. יש לנו מחויבות להבטיח שכל חברי הקהילה יוכלו לקבל גישה לנכסי אוניברסיטה", ציינו. במקביל, מדינת קליפורניה מעכבת כ־25 מיליון דולר מתקציב אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) עד שזו תגיש לרשויות "מסגרת" לאכיפת כללים ונהלים להפגנות בקמפוסים.

אישור לשימוש בשלטים

אוניברסיטת פנסילבניה (פן), שנשיאתה ליז מגיל התפטרה בדצמבר על רקע המחאות ותגובתה הרפה בנושא, התוותה שורה של הנחיות חדשות. גם כאן קיים איסור על הפגנות בלילה או הקמת מאהלים, כמו גם שימוש במגפונים לאחר השעה חמש אחר הצהריים. באוניברסיטת אינדיאנה, המגבלה תקפה לשעה מאוחרת יותר - אחת עשרה בלילה - שאחריה אסורות הפגנות, כאשר גם שם אסורה הקמת מאהלים. באוניברסיטת פלורידה לא הצהירו על איסור גורף, אלא היתנו את ההתקהלות בקבלת אישור מוקדם עבור שימוש בשלטים, מגברים ומאהלים. הפגנות יהיו אסורות אחרי השעה חמש אחר הצהריים ובסופי שבוע. באוניברסיטת ונדרבילט, אחת מהאוניברסיטאות הבודדות שבה הנשיא, דניאל דירמאייר, החליט לדכא ללא פשרות כל מאמץ להקים מאהלים ברחבי הקמפוס, הוחלט לחייב כל סטודנט שנה ראשונה להשתתף בפגישה על מדיניות האוניברסיטה לחופש הביטוי. באוניברסיטת נורת'ווסטרן הודיעו כי יחייבו סטודנטים בפגישות דומות במטרה לנסות לתאם ציפיות מולם.

מיד עם מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, רציחתם של 1,438 תושבי ישראל וחטיפתם של 251 נשים, ילדים, קשישים וגברים, פרץ גל מחאות בקמפוסים. בין השאר קראו המפגינים להנהלות המוסדות האקדמיים לחדול מהשקעות בחברות ישראליות ולנתק קשרים עם האוניברסיטאות בישראל. ככל שהלחימה נמשכה, כך גל המחאות גדל והחריף וקמו "מאהלי סולידריות". חלק מההפגנות הפכו אלימות וכללו גם עימותים עם מפגינים פרו־ישראלים ועם המשטרה המקומית, שהוזעקה לעתים לפנות את המוחים.

איום גלוי על יהודים

לאורך השנה התקיימה מתיחות גלויה בין זכות הסטודנטים להפגין לבין טענות גוברות כי ההפגנות כוללות כוונה אנטישמית, שאיננה מסתכמת בדיבור שנאה אלא גם מהווה איום גלוי על סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוסים. עבור המפגינים ומבקריהם השאלה נסובה סביב הגבול העובר בין מחאה בעלת מסר אנטי מלחמתי, אנטי ישראלי ואנטישמי. כך למשל, בחלק ממאהלי המחאה הפרו־פלסטיניים הקימו המפגינים מחסומים ונקודות בידוק, שם החליטו מי רשאי לעבור במתחם הקמפוס ומנעו גישה למבנים שונים, כמו פקולטות או ספריות. במקרה אחד, שנדון בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, נקבע כי נקודות הבידוק מנעו במכוון גישה של סטודנטים יהודים למבני האוניברסיטה, במה שהיתה הפרה של זכותם לחופש הדת. סטודנטים יהודים לא יכלו לגשת לחלקים מ־UCLA כי הם סירבו להוקיע את אמונתם", כתב השופט בפסיקה. "עובדה זו היא כל כך בלתי נתפסת וכל כך מנוגדת להבטחה החוקתית שלנו לחופש דת, שראוי לחזור עליה".

על רקע מתחים אלו התפטרה מגיל, כמו גם נשיאת אוניברסיטת הרווארד קלודין גיי ונשיאת אוניברסיטת קולומביה נמאט "מינוש" שאפיק, שהתפטרה רק החודש. כל השלוש זכו לביקורת עזה על האופן שבו טיפלו במחאות בקמפוסים וגם על האופן שבו התמודדו עם תחקור בשימוע שהתקיים בקונגרס בדצמבר שעבר, ובעיקר חוסר היכולת לומר האם קריאות לרצח עם של יהודים הם בגדר הפרה של מדיניות האוניברסיטה. הביקורת הובילה לבסוף את שאפיק לבקש את עזרת משטרת ניו יורק בפיזור חלק מההפגנות, שהוביל למעצרם של כמה עשרות מפגינים. בחישוב כולל, ברחבי ארצות הברית נעצרו מעל 2,000 מוחים, חלקם לא סטודנטים.

בעקבות ריענון הנהלים, האיגוד האמריקאי של פרופסורים באוניברסיטאות (AAUP) התבטא בשבוע שעבר נגד "מדיניות מגבילה מדי" שעלולה לפגוע בחופש הביטוי. "המכללות והאוניברסיטאות שלנו צריכות לעודד, לא לדכא, דיאלוג פתוח ונמרץ ולדון אפילו על האמונות הכי עמוקות", נאמר בהצהרת הקבוצה שמייצגת כ־44 אלף מרצים. עוד מסר הארגון, כי חלק ניכר מהמדיניות לדיכוי ההפגנות נכפה ללא שיתוף חברי הסגל.