ישראל צריכה להתחמש במובילי דעת קהל

כמה מכם הפסקתם לעקוב אחר האחיות ג'יג'י ובלה חדיד? כמה מכם התחלתם לעקוב אחר נועה תישבי בשבוע האחרון? למשפיענים ברשת יש כוח, לפוסטים, הסטורי, והדעות האישיות שלהם יש השפעה לכאן או לכאן. 

בעולם דיגיטלי של ריבוי מסרים, התחרות על תשומת הלב שלנו מתעצמת מיום ליום, ותעמולנים בעולם עובדים קשה יותר מאי פעם בשביל לקבל חשיפה ולהציג את השקפתם כמעט בכל מחיר. לכל אלו ביחד יש כ-30 דקות בממוצע ביום, בהם הגולש הממוצע גולל בפיד שלו באינסטגרם. מה הייתה ההשפעה של דעותיהם בשבוע האחרון? מה החשיבות של חשיפת ההשקפות שלהם, וגם למה בישראל נכשלים ולא משתמשים כראוי באחד מהכלים היעילים ביותר להסברה?

בלה חדיד | צילום: גטי

אחת מהזירות שבה ישראל נלחמת בימים אלה היא זירת ההסברה של הנעשה ברשתות החברתיות. הקרב הזה הופך ללא פשוט, כשעשרות מפורסמים בעולם, כמו בלה וג'יג'י חדיד ודואה ליפה, שלהן מאות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות – יותר ממספר הכולל של כל יהודי העולם יחד - יוצאות נגד ישראל, פעולותיה ומדיניותה, ומפיצות סרטונים וידיעות לא מבוססות שמטרתן היחידה היא להזיק לנראות שלנו בעולם.

דמיינו בחורה בריטית בת 23 שנכנסת לאינסטגרם, ולא רק שיש לנו את הקשב שלה ל-6 שניות בממוצע, אם כי בנוסף, אנו מתחרים על תשומת ליבה עם מותגי על כגון אדידס, ויגן פרנדלי וכמובן התעמולה הערבית שבצד השני של המתרס. כלומר, יש לנו סיכוי קלוש מאוד לשכנע אותה בזמן הזה שלישראל יש הזכות להגן על עצמה, שכיף ובטוח כאן, ושאנחנו לא רוכבים על גמלים או מדינת אפרטהייד. 

במשימה הזו אנחנו פשוט כושלים. שאם בתחבולות תעשה לך מלחמה, באינסטגרם אנחנו לא מתחכמים, לא חדשניים ובעיקר לא מגיבים בזמן. על כן, הפתרון האולטימטיבי שעומד לרשות ההסברה הישראלית הינו קמפיין רחב המבוסס על משפיענים בינלאומיים ברשתות החברתיות. עם כל הכבוד למשפיענים ולסלבס הישראלים המקומיים, ובאמת יש כזה, הם פשוט לא מעניינים את הצעיר הממוצע שגר ברומא, בריסל או ניו יורק. כשם שמדינת ישראל מחזיקה מצבורי נשק ותחמושת היא צריכה להחזיק ברשימות בלתי נגמרות של מובילי דעת קהל בינלאומיים, שמבינים את המצב כאן ויכולים להשיב אש.

בישראל צריכים לתחזק קשר עם מובילי דעת קהל בחו"ל

במשרד החוץ מספרים כי הם מפעילים קבוצה של ידוענים שפועלים בחו"ל, בהם ספורטאים שנמצאים בארצות הברית כמו דני אבדיה, תומר חמד, ערן זהבי וגל מקל. על פי המשרד, הם מפעילים אותם ומציידים אותם בנתונים כדי שיוכלו להסביר את ישראל. אך לא על מובילי דעת הקהל היהודים בלבד צריך להסתמך ובטח שלא לא על הנתונים לבדם. מדינת ישראל צריכה להיות בקשר תמידי עם משפיענים אוהבי ישראל ולהיות עם האנשים הללו בקשר תמידי, להזמין אותם לישראל כשיש משלחות, ״לשמן״ את היחסים איתם ובו העת, נניח כעת - גם לגבות את המחיר. 

על מנת לזכות בדעת הקהל, חשוב להשקיע לא פחות גם במסרים המועברים ברשתות החברתיות. אי אפשר להתכחש לתחושת הדה ז׳ו הבלתי נסבלת בהסברה שלנו: ״נמוטט את שלטון חמאס״ ״החמאס ספג מכה קשה״ ״נסו אתם לרוץ למקלט ב-15 שניות״. כל אלו הפכו לסיסמאות חסרות תכלית שהסיכוי שלהן להשפיע על גולש צעיר מלוס אנג'לס שהפוסט התגלגל לפידו הוא אפסי. על כן, גם אם ״נעסיק״ את טובי המשפיענים והמשפיעניות בעולם והמסר יהיה לוקה בחסר, ג׳יג׳י חדיד עדיין תנצח אותנו.  

יש לי אין ספור כבוד לחיילים והחיילות המצוינים של דובר צה׳׳ל, לעובדי המדינה שמנסחים מסרים, לארגונים השונים שנלחמים על הנרטיב שלנו - אבל מדינת ישראל חייבת אסטרטגיה ארוכת טווח בכל עניין ההסברה, עליה להעסיק משרדי פרסום מקומיים שיודעים להעביר את הסיפור שלנו בכל הפלטפורמות לאישה מוינה או לצעיר משוויץ - ובכך, נזכה בדעת הקהל.

רגב גור הוא הבעלים של חברת הפיתוח העסקי והשיווק ״נרטיב״ בניו יורק, שבשנה האחרונה עבדה עם משפיענים מכל העולם בהיקף של מיליוני דולרים