מחבלים של חמאס בשטח ישראל | צילום: Yousef Masoud/Getty Images
קצר רגולטורי מנע העברת מידע ישירות למטה הלאומי למאבק כלכלי בטרור
על פי תיקון לחוק איסור הלבנת הון ומימון טרור, גם לאחר 5 שנים מהקמת המטה במשרד הביטחון שאחראי על קידום החרמה, תפיסה ועיקול כספי טרור, הוא לא רשאי לקבל מידע ישירות מהרשות לאיסור הלבנת הון. במט"ל ביקשו מידע מהמשטרה, מה שיכל להשפיע על זמינות, מהירות ואיכות המידע
המאבק הכלכלי בכספים הזורמים לטרור היה אמור אומנם להיות בחשיבות עליונה עבור משרד הביטחון, אולם קצר רגולטורי גרם לכך שהוא היה בנחיתות מול רשויות אכיפה ומודיעין בכל הקשור לזמינות, מהירות ויעילות מידע פיננסי שנמצא אצל הבנקים, חברות הביטוח או תאגידים פיננסים. כך עולה מטיוטת תיקון לחוק איסור הלבנת הון ומימון טרור שאושרה ביום א' בממשלה.
במשרד הביטחון הוקם לפני כחמש שנים, שנת 2018, המטה הלאומי למאבק כלכלי בטרור (המט"ל). תפקידו של המט"ל שבראשו עומד פול לנדס הוא "להוות גורם מרכז, מתאם ומתווה מדיניות אכיפה ברמה הלאומית בעניין המלחמה בתשתיות פיננסיות של ארגוני טרור וגורמים המעורבים במימון טרור". כלומר לאסוף מידע בקשר למימון טרור עבור שר הביטחון, וזאת על מנת שזה יקדם החרמה, תפיסה ועיקול כספים ונכסים המשמשים לטרור.
למשל אחד הנושאים המרכזיים שבו עסק המט"ל, הוא מעקב וזיהוי כספים שהרשות הפלסטינית מקבלת מישראל לפי הסכמי פריז, ומשמשים בהמשך לתשלום ל'שהידים' ואסירים ביטחוניים. מדובר בממוצע, על פי נתוני המט"ל, בכ-618 מיליון שקל בממוצע.
פעילות נוספת של המט"ל, למשל, היא זיהוי של קמפיינים במימון המונים לסיוע הומניטרי לכאורה, שבפועל הכסף שגוייס בהם משמש ארגוני טרור כמו החמאס, הג'יאד האסלאמי או חיזבאללה.
אלא שמאז הוקם המט"ל, כך מסתבר, הוא לא היה זכאי לפי חוק לקבל מידע ממי שמרכז אצלו לפי חוק את מלוא הדיווחים והמידע מהגופים הפיננסים – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים. "היום המט"ל אינו נכלל ברשימת הגופים המפורטים בחוק הרשאים לקבל מידע מהרשות באופן ישיר", נכתב בתיקון. "לאור המצב הביטחוני הנוכחי, נוכח מתקפת הטרור נגד מדינת ישראל ומלחמת 'חרבות ברזל', מתחזק הצורך בהעברת מידע באופן ישיר לצורכי מניעת טרור".
על פי התיקון הפתרון שנוצר במהלך השנים היה עוקף. אולם כאמור הוא השפיע על זמינות, מהירות ואיכות המידע הפיננסי הקריטי שדרוש למט"ל. "בהתאם לתקנות איסור הלבנת הון (לעניין העברת מידע למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות), המשטרה רשאית להעביר מידע לגורמים נוספים, וכן לעשות שימוש לשם חקירת עבירות נוספות על אלו המנויות בחוק. במסגרת זו, היא רשאית להעביר מידע לשר הביטחון, אשר הסמיך את ראש המט"ל לעניין זה והעברת מידע מהרשות מתאפשרת בצורה עקיפה באמצעות משטרת ישראל".
המבנה העקום גרם לקושי בשליטה ישירה של המט"ל במידע. "מטרת החוק המוצע לאפשר העברת מידע ישירה מהרשות למט"ל, על מנת לייעל את שיתוף הפעולה בין שני הגופים הללו, לצורך סיכול מימון טרור וזיהוי והפללה של גורמים המעורבים בכך", נכתב. "לשם כך, על המט"ל לקבל את כל המידע הרלוונטי לצורך פעילותו, ובכלל זה מידע המצוי ברשות, ומכאן הצורך בתיקון החוק".