אהוד דודסון | צילום: עמית שעל
המלחמה על בריאות הנפש: פוטנציאל הבינה המלאכותית לקידום החוסן בחברה הישראלית
ב-10 באוקטובר, העולם מציין את יום בריאות הנפש העולמי. השנה, אנו מציינים את היום הזה כשנה לאחר הטבח הנורא שהתרחש בשביעי באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, אירועים שטלטלו את ביטחוננו הפיזי והותירו חותם עמוק על בריאות הנפש של הציבור הישראלי. בעוד שאנו מתמודדים עם השלכות המלחמה, נושא בריאות הנפש הפך לקריטי מאי פעם. לנוכח המחסור המשמעותי באנשי מקצוע בתחום זה, בינה מלאכותית מהווה כלי מבטיח שיכול להציע פתרונות חדשניים ולסייע בצמצום הפערים במענה הנפשי הנדרש.
הייחודיות של בינה מלאכותית לעומת טכנולוגיות מסורתיות טמונה ביכולתה לעבד ולנתח כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת, להציע פתרונות מותאמים אישית, ולהנגיש שירותים נפשיים באופן שלא היה אפשרי בעבר. בעוד שטכנולוגיות מסורתיות, כמו מערכות מידע רפואיות או כלים דיגיטליים שונים, משמשות בעיקר לניהול וארגון נתונים, הבינה המלאכותית מציעה הרבה מעבר לכך: היא יכולה לסייע בתהליכי אבחון, טיפול ושיקום אבחן ואף לשמש כתחליף ראשוני במצבים שבהם אין גישה לאנשי מקצוע.
לדוגמה, מערכות בינה מלאכותית כבר פועלות ברחבי העולם, ומציעות טיפול רגשי ראשוני דרך צ'אטבוטים שמבוססים על אלגוריתמים של למידת מכונה. מערכות אלו מספקות תמיכה רגשית לאנשים בזמן אמת, ללא תלות במיקום גאוגרפי או בזמינות של אנשי מקצוע. Woebot, למשל, הוא צ'אטבוט שמסוגל לנתח את מצב הרוח של המשתמש, להציע כלים להתמודדות עם חרדה, דיכאון ודחק, ולסייע בתהליכי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בצורה אוטומטית.
הבינה המלאכותית אינה פועלת רק ברמת הטיפול האישי, אלא גם ברמה מערכתית. היא מאפשרת לנטר אוכלוסיות גדולות בזמן אמת, לזהות דפוסים שמעידים על מצבי חירום נפשיים, ולהתערב לפני שהמצב מתדרדר. לדוגמה, מחקרים הראו כי אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לזהות סימני דיכאון באמצעות ניתוח דפוסי כתיבה ברשתות חברתיות או דפוסי שינה שנמדדים באמצעות שעונים חכמים. בינה מלאכותית יכולה לפעול כמערכת התרעה מוקדמת, המנוטרת באופן מתמיד, ולסייע בזיהוי אנשים הנמצאים בסיכון להתקפי חרדה או משבר נפשי. בכך, היא מקלה על מערכות הבריאות העמוסות ומפנה מקום למקרי חירום מורכבים יותר.
הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לקידום חוסן נפשי הוא עצום. המערכות הללו יכולות לספק תמיכה ראשונית מיידית במצבי לחץ, מה שמאפשר גישה מהירה למידע וטיפול בסיסי. מעבר לכך, הן יכולות לשמש ככלי עזר לאנשי מקצוע ולסייע להם בעיבוד כמויות גדולות של מידע באופן מהיר ומדויק יותר מאשר טכנולוגיות מסורתיות. כך ניתן להפחית את העומס הקיים על אנשי בריאות הנפש ולסייע בצמצום תופעת השחיקה, שממנה סובלים רבים מהם.
בישראל, שבה הלחץ הנפשי הוא תופעה מתמשכת, הטמעת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית היא לא רק צורך אלא הכרח. המצב הביטחוני הרגיש, המתיחות המתמדת והעומס הנפשי שקשור למלחמה האחרונה מחייבים אותנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו ניגשים לבריאות הנפש. בינה מלאכותית מציעה גישה מותאמת אישית, שמאפשרת לכל אדם לקבל את הטיפול המתאים לצרכיו המיוחדים בזמן אמת ובמקום המתאים לו.
בסופו של דבר, בינה מלאכותית אינה תחליף לאנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, אלא כלי משלים שיכול להעצים את יכולותיהם. המטרה היא להפוך את שירותי בריאות הנפש לנגישים יותר, מהירים יותר, ואפקטיביים יותר, תוך שמירה על המגע האנושי החשוב כל כך בטיפול נפשי וכן לעשות זאת באופן אחראי ואתי. בשילוב טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ניתן לבנות חברה עמידה יותר, המסוגלת להתמודד טוב יותר עם אתגרי העתיד ולהבטיח שכל אדם יקבל את התמיכה הנפשית הדרושה לו.
פרופ' אהוד דודסון הוא יו"ר קרן ClearSky