בכיר במחלקת המדינה האמריקאית: סנקציות נוספות יוטלו בקרוב על גופים הקשורים להתנחלויות

ארצות הברית תרחיב בקרוב את הסנקציות שהיא מטילה על גופים מוסדיים וארגונים המזוהים עם ההתנחלויות בשטחים, כך אישר בראיון לשומרים בכיר במחלקת המדינה האמריקאית המטפל ישירות בנושא. הבכיר לא נקט בשמות ארגונים שארצות הברית שוקלת להטיל עליהם סנקציות, אך לשומרים נודע כי נבחנת האפשרות להטיל סקנציות על תנועת ההתיישבות אמנה, הפועלת להקמת ישובים חדשים ולפיתוח ישובים קיימים ביהודה ושומרון. גוף נוסף עליו שוקלים האמריקאים להטיל סנקציות היא עמותת רגבים הפועלת להחלת ריבונות ישראלית מעבר לקו הירוק.

הסנקציות המוטלות בחודשים האחרונים כנגד גורמים שונים בימין הקיצוני ובהתנחלויות הן תוצר של צו נשיאותי עליו חתם הנשיא ביידן בפברואר השנה. בצו מוסבר כי מעשי האלימות של מתנחלים, שהתגברו בשנה האחרונה, מהווים איום על היציבות האזורית ומכאן החלטתה של ארה״ב להתערב. ביצוע הטלת הסנקציות הוא בידי מחלקת המדינה האמריקאית או משרד האוצר האמריקאי.

משמעות הטלת סנקציות היא הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים עליהם מוטלות הסנקציות, איסור על עשיית עסקאות עם מושאי הסנקציות ואיסור הגעה שלהם לארצות הברית. המשמעות בפועל היא שאף גוף בעל קשרים למערכת הפיננסית האמריקאית לא יכול לתת שום שירות עסקי או פיננסי - מחשבון עו״ש ועד קמפיין גיוס המונים - למושא הסנקציות. בין המוסדות האלה נמצאים כל הבנקים והמוסדות הפיננסים בישראל, שמעבר לקשרים ישירים עם ארצות הברית גם עושים שימוש במערכת הסליקה העולמית שבסיסה במדינה.

עם הוצאת הצו הוטלו סנקציות על ארבעה מתנחלים המתגוררים במאחזים שונים בגדה. מאז, כל מספר שבועות, הוטלו סנקציות על גורמים נוספים בימין הקיצוני ובהתנחלויות. בהטלת הסנקציות משתמש הממשל האמריקאי ב״מדרגות אסקלציה״, במטרה לנסות וליצור שינוי בשטח והפחתה של מעשי אלימות נגד פלסטינים. כך, מה שהחל כסנקציות נגד אינדיבידואלים שרובם אינם מוכרים לציבור הרחב, התפתח לסנקציות שהוטלו כנגד אנשי ימין מזוהים הרבה יותר, כמו בנצי גופשטיין, יו"ר ארגון להבה המקורב לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בשלב הבא החלה ארצות הברית להטיל סנקציות על ארגונים שונים, ולא רק על אנשים פרטיים. כך הוטלו סנקציות על ארגון בשם "שלום אסירייך", שכפי שנחשף אשתקד בתחקיר שומרים, התרים בארה"ב כספים עבור יגאל עמיר ורוצחי פלסטינים. המגמה הזו המשיכה עם הטלת סנקציות לאחרונה על ארגון "צו 9", שפעל לעצירת הסיוע ההומנטירי לעזה.

בנקים ומוסדות פיננסיים בישראל אמנם צייתו לסנקציות אבל הן לא השפיעו כלל על המדיניות הישראלית או על רמת האלימות בשטח. בשיחה עם ארון פורסברג (Aaron Forsberg), מנהל המחלקה למדיניות ויישום סנקציות כלכליות במחלקת המדינה האמריקאית, עולה בבירור כי ארה״ב עדיין לא רואה את השינוי בשטח. "המשימה שלנו בהחלט לא הושלמה", אמר, "ואנחנו פועלים להרחבת הסנקציות מתוך כוונה לשנות את ההתנהגות ולהפחית את האלימות נגד אזרחים".

פורסברג הסביר כי ארצות הברית אוספת את המידע הרלוונטי להטלת סנקציות באמצעות נציגיה בשטח, גופי מודיעין וכן דרך גופים חיצוניים. הוא לא הציג את הנתונים שיש לארצות הברית על אלימות של מתנחלים אך אמר כי "ברור מאוד שהבעייה נמשכת…ונמשיך לפעול עד שנראה את השינוי הרצוי". מהשיחה עימו גם עולה כי ארצות הברית רחוקה מלהיות שבעת רצון מההתנהלות של גורמי ממשל בישראל בעניין. לדבריו ארצות הברית פנתה לישראל "בכל הדרגים" בעקבות פעילותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שקידם לאחרונה הסדרה של חמישה מאחזים בלתי חוקיים וענישה נוספת כנגד הרשות הפלסטינית. יצויין בהקשר הזה כי לפי פרסום בוואלה ארה״ב אף שוקלת הטלת סנקציות ישירות על סמוטריץ׳ וכן על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

פורסברג, כצפוי, סירב לומר מי יהיו מושאי הסנקציות הבאות של ארצות הברית. עם זאת, גורם הבקיא בפרטים הסביר לשומרים שבמסגרת מדרג האסקלציה שבו היא נוקטת מחלקת המדינה האמריקאית, נמצאים כעת על הפרק ארגונים משמעותיים הרבה יותר מאלו עליהם הוטלו סנקציות עד כה. בראש הרשימה נמצאת אמנה, גוף מרכזי ומשמעותי בתנועת ההתנחלויות שעוסק במישרין ובעקיפין כמעט בכל רובד של ההתיישבות בשטחים.

גם רגבים, עמותה שסמוטריץ' היה ממקימיה והשפעתה יחסית נרחבת, נמצאת בין הגופים שארצות הברית שוקלת להטיל עליהם סנקציות.

ההחלטה בנושא, ככל הידוע, טרם התקבלה. סנקציות על אמנה, מבינים גם בארצות הברית, כמותן כהכרזת מלחמה של ממש על ההתנחלויות ויצירת עימות חזיתי עם ממשלת ישראל.