התנגדות לקיצוץ בתקציב המדענים הראשיים: "האתגרים רק מתעצמים"

תקציבי יחידות המדען הראשי במשרדי הממשלה יקוצצו בחצי ב-2025, ובמקביל תיבחן האפשרות להקים קרן לאומית למחקר יישומי - כך הוחלט במסגרת התקציב המעודכן ל-2024 שאושר אתמול (ב') בממשלה. בדיון שנערך היום בוועדת המדע של הכנסת, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, כי חברי הכנסת יאבקו בהחלטה.

המדען הראשי במשרד ממשלתי פועל כדי להוביל את מעורבותו של המשרד בפעילות המדעית בתחומו ולממן מחקרים בנושאים כמו חקלאות, אנרגיה ואקלים. יחידות המדענים לא רק תומכות במחקרים שמהווים בסיס להקמת חברות מסחריות, אלא מבצעים מחקרים שנועדו לתמוך במדיניות משרדם. למשל, במשרד החקלאות תומכים במחקרים שנועדו לשפר את התפוקה החקלאית בארץ ולא להוביל מוצר למסחור, ובמשרד להגנת הסביבה מחקרים שיכולים להצביע על השפעת זיהום אוויר באזור מסוים בישראל על התושבים באופן שיאפשר ליישם מדיניות בנושא.

נזכיר כי בתחילה דרש האוצר לסגור את יחידות המדען הראשי במשרדים השונים, להפחית את כוח האדם שלהן ולהקצות את תקציבן לקרן ממשלתית ריכוזית אחת שתממן מחקר יישומי בלבד, אולם כאמור החלטה זו שונתה. נעם דן, רכזת במשרד האוצר, אמרה היום בדיון שנערך בנושא בכנסת כי "לאחר שהנוסח הראשון פורסם ערכנו דיונים אינטנסיביים עם המדענים והחלטנו לשנות את הנוסח. הבנו שחלק ניכר מעשיית המדענים לא עוסק במחקר יישומי. ביטלנו את קיצוץ התקנים, ביצענו רק העברה של חלק מהמשאבים. תקציב הקרן יגיע מההפחתה שתבוצע ביחידות המדענים. כ-90 מיליון שקל, זה מה שהצלחנו לאגם בשלב זה. אחרי שהצוות יוקם, התקציב של הקרן יגדל בהתאם".

לפי נוסח הצעת המחליטים עליה הצביעו אתמול שרי הממשלה, הקיצוץ ביחידות המדען הראשי יתרחש במנותק מהקמת הקרן – גם אם זו לא תקום לבסוף. כך או כך, בדיון שנערך היום בכנסת, תהו חברי הכנסת, מדענים ראשיים ואנשי אקדמיה מדוע החליטו במשרד האוצר לקצץ בתקציבי מחקר דווקא במשרדים הנמצאים כיום ממילא בחסר ובתת תקצוב משמעותי, במקום לתקצב את הקמת הקרן ממקורות אחרים ולהגדיל את התמיכה במחקר, בדומה למדינות בעולם. מדענים שהשתתפו בדיון הדגישו כי קיים חשש שהקרן תתמקד במימון מחקר ופיתוח לפי שיקולים כלכליים, ותזנח מימון של תחומים להם חשיבות לאומית וחברתית.

ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות, אמרה בדיון: ״אנחנו מתנגדים לזה. אף אחד לא פנה אלינו לשאול מה אנחנו עושים, אף אחד לא ביקש נתונים או סטטיסטיקות. זה מגיע אחרי קיצוץ שכבר היה ב-2023. בדברי ההסבר להקמת הקרן חזרו על המילה 'מסחור'. יש חוסר הבנה בסיסי בעבודה שלנו. 'מחקר יישומי' זאת קשת מאוד רחבה. לא תמיד מחקר הוא עבור מוצרים שיעברו מסחור. לפעמים מדובר על פרקטיקות חקלאיות שיש להן ערך עבור החקלאים ועבור גידול המזון שלנו. משבר האקלים לא עוצר ואתגרי החקלאות רק מתעצמים. אני מאוד מודאגת. הנושאים של מחקר ופיתוח הם לא אלו שצריכים לקצץ בהם".

משרד האוצר דורש לקצץ 14 מיליון מתקציב יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה. לפי נתונים שהציגה ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מו"פ במשרד, על כל שקל שהשקיע המשרד בחברות, השקיע השוק הפרטי 12 שקלים בגיוסי הון. המשרד לא פעל בשיטה של "נגעת נסעת", אלא המשיך ללוות את החברות לאורך ההתפתחות שלהן לרבות הסרת מחסומים רגולטוריים שיאפשרו מימוש של הפיתוח בפועל. לדבריה, "מדענים ראשיים עושים מהפכות שיכולות להיות ענקיות במשק. למשל, אנחנו מקדמים שילוב של חקלאות ופאנלים סולאריים יחד עם משרד החקלאות. זה פרויקט ששם את ישראל על המפה. בעולם מאוד מתרשמים מהפעילות הזאת. בשביל זה מדענים ראשיים צריכים תקציב. אולי קרן נשמעת רעיון אוטופי, אבל השאלה היא האם הוא יוביל למציאות של מהפכות בשווקים שלנו".

פרופ׳ נגה קורנפלד שור, מדענית המשרד להגנת סביבה, אמרה: "אני בעד הקמה של קרן, בתקציב תוספתי. זה לא יכול לבוא על חשבון המדענים הראשיים. מדברים שוב ושוב על מסחור. בנושא שלנו כמו גם במשרדים אחרים, אנחנו מונעים נזק ואסונות עתידיים ולא מייצרים הכנסה. אצלנו לא עוסקים כמעט בטכנולוגיות. כמעט כל המחקרים שלנו מייצרים ידע לטובת קביעת מדיניות וסדרי עדיפויות. למשל, אנחנו מוצאים כספית בים התיכון באזור שלנו, והוצאנו קול קורא לניטור. מישהו מהטכניון הסכים לבדוק את זה עבורנו. זה לא יתפרסם בשום מקום, זה לא מעניין את העולם האקדמי, זה מחקר שאנחנו צריכים לעשות כדי שלא נצרוך דגים עם כספית. זה לא מחקר עם פוטנציאל מחקרי אבל זה גם התפקיד שלנו – להביא את האינפורמציה הזו. צריך להגדיל את התקציב של המדענים הראשיים".