"אחרי שהחיילים יחזרו מהמילואים הם יקימו חברות מדהימות"

טום גלוסר, כמי שעמד עשר שנים בראש סוכנות הידיעות רויטרס, מה ישראל לא מבינה בנוגע לכלי התקשורת הבינלאומיים? אפילו מוסד עיתונאי כמו "הניו יורק טיימס", שבינתיים אמנם התנצל, מאמץ מיד את הנרטיב של חמאס כפי שראינו באירוע בית החולים בעזה בשבוע שעבר.

"אני חושב הרבה על הסוגיה הזאת. יש כאן אמנם אתגר של יחסי ציבור מצד ישראל, אבל אני מרגיש שזה משהו יותר עמוק. ישראל הייתה יקירה של כולם כשהיא נתפסה כדוד שעומד מול גוליית כפי שהיה ב־1948, ב־1967 וגם ב־1973. בכל פעם היא הותקפה ועמדה בהצלחה כנגד כל הסיכויים. ההתקפה של 7 באוקטובר שונה במהותה כי ישראל נתפסת כמדינה מאוד חזקה היום, היא כבר לא "דוד". לא שיש משהו רע בזה, להפך, אבל זו המציאות.

"הרי מי רוצה לשנות את הנרטיב? ישראל היא האחרונה שמחפשת להרוג 500 איש בעזה עכשיו כשכולם בעדה, לא רק ארצות הברית שזה המובן מאליו, אלא אפילו צרפת ובריטניה שיש להן רחוב ערבי נרחב, והממשלות שם עשויות לשלם בהמשך את מחיר התמיכה שלהן בישראל".

מה ישראל יכולה וצריכה לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת ואת היחס אליה?

"עכשיו זה זמן מלחמה והתפיסות יתפתחו בעיקר לפי עומק הפגיעה באזרחים. הזמן לשינוי התפיסה ודעת הקהל היה לאורך עשרים השנים האחרונות, אבל ישראל הייתה עסוקה בנטישה של פתרון שתי המדינות ובבניית התנחלויות. אני כבר הבעתי את דעתי על הממשלה הנוכחית בבלוג שלי, והדרך לשינוי דעת הקהל העולמית על ישראל היא דרך שינוי פוליטי פנימי. צריך להחזיר את יוזמת השלום למסלול, אבל אני חושש שזה ייקח לפחות עשר שנים".

גלוסר (64) הוא מבכירי אנשי העסקים בארצות הברית, יהודי חם עם לא מעט בני משפחה שמתגוררים בישראל. מאז שפרש מניהול רויטרס ב־2011 הוא מכהן בשורה של דירקטוריונים נחשבים, ובהם בנק ההשקעות מורגן סטנלי, ענקית התרופות מרק וקבוצת הפרסום הבינלאומית פובליסיס. במקביל הוא מושקע ביותר ממאה חברות הייטק באמצעות שתי קרנות, והיה שותף להקמת יוניקורן הפינטק הישראלי קפיטוליס ויוניקורן הסייבר Blue Voyant, שלו מרכז פיתוח גדול בישראל. בשניהם הוא משמש כיושב ראש.

קפיטוליס, שהקים יחד עם היזם הסדרתי גיל מנדלזיס, שמכר את בעבר את טריאינה ברבע מיליארד דולר, הוערכה בגיוס האחרון בתחילת 2022 ב־1.6 מיליארד דולר. עם זאת לפני שנה היא פיטרה רבע מהעובדים על רקע האטה בצמיחה, ונותרה עם כ־120 עובדים. קפיטוליס פיתחה פלטפורמה שמאפשרת למוסדות פיננסיים לשתף פעולה ביניהם כדי להקל בעמידה בדרישות ריתוק הון של הרגולטור.

לפני שנצלול לפוליטיקה, הפנימית בישראל והכלל עולמית, מה יקרה לדעתך להייטק הישראלי? כמה עמוקה תהיה הפגיעה בעסקי החברות?

"היום בחברות הישראליות שאני מושקע בהן כ־10% מהעובדים בממוצע מגויסים לשירות מילואים, ול־90% שנותרו לעבוד יש קשר למישהו מהנרצחים, החטופים או הפצועים, והם שקועים בזה כמובן. זה רגע קיומי שאף אחד לא חושב בו על סגירת סבב גיוס נוסף או על שורת הרווח, וזה טבעי שזה לא בסדר העדיפויות עכשיו. אני גם יוצא מנקודת הנחה שיהיו לא מעט עובדים שלא יוכלו לתפקד עכשיו כמה חודשים, בעיקר אלה שחיים בעוטף עזה. אפשר להניח שתהיה פגיעה בהכנסות, ואולי ההוצאות יהיו גבוהות יותר, כך שחברות שאולי היו כבר מראש חלשות עלולות ליפול, אבל רוב החברות יתאוששו. לאנשי פיננסים יש דימוי של חסרי רחמים, אבל אף אחד לא יוריד את השאלטר בנסיבות הקיימות. אני אישית מכיר חברה שתכננה לפטר 10% מהעובדים, והחליטה עכשיו לא לגעת בעובדים הישראלים, בעוד העובדים בשאר העולם פוטרו בהתאם לתוכנית. אני לא חושב שהנדיבות תימשך שנים, אבל כן תהיה התחשבות".

אפשר יהיה לשקם את אמון המשקיעים ולגרום להם לחזור?

"אני יודע שאני אשקיע. אני יודע שנפגעה פה התחושה שישראל היא בלתי מנוצחת וצריך לשקם אותה. אבל אני מאמין שישראל החדשה שתיווצר לאחר המשבר הנוכחי תהיה יותר מאופקת בתחומים מסוימים ויותר משולבת במערכת האזורית. ייתכן שעדיף יציבות אזורית מאשר לחיות על הרתעה ולסמוך על גדרות אלקטרוניות". בכך הוא שוב מרמז לשינויים פוליטיים עמוקים שצריכים להתרחש לדעתו בישראל.

אתה לא חושב שנישאר רק עם המשקיעים היהודים? ההשקעה בהייטק המקומי תחזור להיות דומה יותר למה שהיה לפני עשרים שנה, שילוב בין פילנתרופיה לעסקים.

"בסוף תאוות הבצע, אותו GREED המפורסם של וול סטריט, מנצחת. מעבר לכך שהיום יש הרבה קרנות הון סיכון ישראליות, יש גם הרבה מאוד משקיעים שהרוויחו הרבה מאוד כסף על השקעות בחברות ישראליות. מספר האקזיטים של מיליארדים בחברות ישראליות הוא חסר תקדים, ולכן כל עוד האקו־סיסטם הישראלי ימשיך לתפקד וישאר כמו שהוא, ההשקעות יימשכו".

לפחות בהיבט הצבאי, הטכנולוגיה כשלה ולא סיפקה את הסחורה. כיצד זה ישפיע לדעתך על הסטארט־אפ ניישן ועל הרצון להקים כאן חברות חדשות?

"זמני מלחמה נותנים דחיפה לטכנולוגיות חדשות, בוודאי בישראל שלא מעט מההצלחות המפורסמות ביותר שלה יצאו משדה הקרב. דברים שאולי היו בגדר ניסיוניים עד עכשיו הופכים למבצעיים, וזה נותן דחיפה לדור חדש של סטארט־אפים. ישראל ידועה במיוחד כמי שמקימה חברות על בסיס של טכנולוגיות צבאיות. אחרי שהחיילים יחזרו מהמילואים, בתוך חמש שנים הם יקימו חברות מדהימות על בסיס האירועים הנוכחיים".

כמי שיושב בבורדים של חברות מרכזיות בכלכלה העולמית, החל ממורגן סטנלי ועד מרק, מה האווירה שם? כמה מוקדש למלחמה בישראל והשפעה על הכלכלה העולמית?

"בהחלט יש דיונים כי לישראל יש השפעה בהרבה מאוד זירות. במרק למשל מערכת הבריאות הישראלית משחקת תפקיד חשוב בניסויים קליניים בתרופות שבפיתוח. אבל בעיקר יש דאגה כללית בחברות, קודם כל לעובדים בישראל, לא לביצועים. השאלה הגדולה והרחבה יותר שמעסיקה היום את אנשי העסקים והאנליסטים היא מה תהיה ההשפעה על סין. האם היא תחליט שזה הרגע שלה ללכת על טייוואן כשכל העולם עסוק לא רק באוקראינה, אלא עכשיו גם בישראל".

כמי שמכיר אישית את הנשיא ביידן, האם המעורבות חסרת התקדים של ארה"ב במלחמה בישראל נובעת מחשש אמיתי לגורלה של ישראל או בעיקר ניסיון להבטיח לעצמו כהונה שנייה?

"פגשתי את הנשיא ביידן מספר פעמים, והוא באמת דואג לישראל. תמיד יש ברקע את תרחישי מלחמת העולם השלישית, ולכן גם כל מנהיגי העולם מתגייסים ומזהירים את איראן מפני התערבות. אני אף פעם לא אהבתי את ניהול המגעים עם איראן, אבל אני חושב שהם לא ימהרו לסכן את חיזבאללה כי זה קו ההגנה שלהם מפני הנשק הגרעיני של ארצות הברית".

אם היה עכשיו נשיא רפובליקני בבית הלבן ולא ביידן, איזו תגובה היינו רואים כעת לאירועים?

"השאלה המעניינת היא מה זה אומר נשיא רפובליקני בימינו, וכאן הכוונה היא שצריך להפריד בין דונלד טראמפ לרפובליקנים המסורתיים. אלה האחרונים לרוב בעד מעורבות בינלאומית ותפיסת ההשפעה האמריקאית, לכן אני חושב שהיו נוקטים גישה דומה לזו של ביידן. טראמפ לעומת זאת הוא פשוט משוגע, מצד אחד הוא מעריך את ישראל ואת הקשר איתה, מצד שני הוא רצה להוציא את ארצות הברית מנאט"ו. לכן אי אפשר לדעת מה הוא היה עושה אף שהחתן שלו יהודי. זה כמו לנחש מה יעשה דיקטטור בצפון קוריאה". גלוסר הפתיע באמירות נחרצות ולא אופייניות לאנשי עסקים אמריקאים.

אז אחרי אווירת מזרח תיכון חדש והשלום עם סעודיה שהיה נדמה בהישג יד, אנחנו קרובים יותר עכשיו למלחמת עולם שלישית?

"אני איש עסקים ולכן אני אופטימיסט עם קורטוב של ריאליזם. המצב הנוכחי פותח בסופו של דבר את הדרך לשלום, אבל זה יהיה קשה ויהיו לצערי עוד אנשים שימותו. מה שאני כן יודע זה שביבי היה שם מספיק זמן, ועכשיו הוא צריך ללכת. כשתהיה חקירה שתראה כמה השפעה שלילית הייתה לרפורמה המשטרית המשוגעת יחד עם הרחבת ההתנחלויות, זה יהיה הסוף הפוליטי של נתניהו. אבל אני חושש שגם זה ייקח עוד קצת זמן. יש לו משקל גדול יותר ממשקלו האמיתי בארצות הברית כי הוא דובר אנגלית רהוטה. אנשים מרגישים חיבור אליו, משהו שאני אישית מעולם לא הרגשתי".

גלוסר לא הסתיר את דעותיו והיה בין היוזמים והחותמים על מכתב של 250 אנשי עסקים אמריקאים יהודים בולטים שקראו לממשלה לעצור את ההפיכה המשטרית במרץ האחרון. בבלוג האישי שלו הלך גלוסר רחוק יותר וכתב פוסט ארוך אותו סיכם במשפטים הבאים: "ישראל דוהרת במסלול שיהפוך אותה לאיראן. יום אחד אני מקווה לבקר בטהרן אחרי שהאייתוללות ומשמרות המהפכה ייעלמו. אם הייתי דתי, הייתי מתפלל שממשלה זו של נתניהו תשנה את המסלול לפני שהיא תהפוך לאויב הקיומי הגרוע ביותר שלה. ביום הזה אני אשוב לבקר בישראל".

נתניהו צריך להתפטר לדעתך עכשיו או אחרי המלחמה?

"זו שאלה מעניינת ואני כמובן מאוד רוצה להגיע לישראל. אני מרגיש שאני מבין מספיק לא רק את בסיס המצביעים של הליכוד, אלא גם את המפלגות הדתיות. ייתכן שכדי לשמור על הלכידות בחברה הישראלית כעת, צריך אותן. בעולם המושלם שלי עדיף היה להקים עכשיו ממשלה חדשה עם גנץ ולפיד, אבל אני חושש שזה יפתח דיון שעדיף לדחות אותו למאוחר יותר.

"לכל אלה שמציעים את ההשוואות לכך שהנשיא בוש לא התפטר בעקבות אסון התאומים, אני אומר ואני מדגיש שאני לא מאוהדיו של בוש, אך מדובר באירוע שונה לגמרי. התקפות ה־11/9 היו לחלוטין לא צפויות ובאמצעים בלתי נתפסים, לא מדובר בשכנים שכל הזמן מביעים רצון לחסל אותך כמו במקרה הישראלי".

מתי אתה חוזר לישראל? האם דעתך לגבי הביקור פה השתנתה לאור האירועים?

"כתבתי פוסט חדש בשבוע שעבר בעקבות האירועים". בכך מתייחס גלוסר לפוסט בו קרא להשמדת חמאס והקמת ממשלה אחרת בעזה. במקביל הוא ציין כי הדמוקרטיה הישראלית עדיין מתפקדת, ולכן תוכל גם להקים ועדת חקירה עצמאית, לטפל בשחיתות בממשל כהגדרתו, כולל זו במשפחת נתניהו, ולוודא שהחרדים "יבלו אותו זמן בטנק כמו בבית כנסת".

"מעולם לא אמרתי שאפסיק להשקיע בחברות שלי", מדגיש גלוסר ומוסיף: "בשבועיים האחרונים תרמתי למגוון מטרות עבור ישראל. אני חושב שהרפורמות מתו, והסיבה שהייתה לי לא לבקר כאן נעלמה. ישראל עבורי היא הכוכב הזוהר של דמוקרטיה במזרח התיכון, וזו עוד סיבה לאכזבה הגדולה שלי מנתניהו.

"אני יכול להבין התפתחויות כאלה במדינות כמו תימן או ונצואלה, אבל לאור ההיסטוריה של ישראל והמשמעות של המדינה עבור אנשים שנמלטו לכאן מאירופה, הרעיון שתסכן את הדמוקרטיה כדי לא ללכת לכלא או להישאר בשלטון – הוא שערורייתי".