חוק ההסדרים ל-2025 והכסף שלנו - פתרון אחד לשתי וועדות

הידיעות מהימים האחרונים על התקדמות תהליך בניית תקציב 2025 וחוק ההסדרים, מזכירות לכולנו שבתקופות רגועות יותר זה היה ה"מאני טיים", תרתי משמע, לקידומן של רפורמות פיננסיות מבניות, שתכליתן שכלול השוק והורדת יוקר המחייה. ואכןמוצעות שתי ועדות המשפיעות על שני נושאים הכאובים עבור כל משק בית בישראל: התחרות בשוק האשראי והפיקדונות, ואיכות החיסכון הפנסיוני בישראל תוך בחינת ההשלכות פעילות הגופים המוסדיים על שוק ההון הישראלי.

לא מדובר בהצעות קונקרטיות לחקיקה, אלא כינוס ועדות מקצועיות בראשות נציגי ציבור שימסרו את מסקנותיהן בשנה הקרובה. זה פתרון ביניים הגיוני, לאור מגבלת המשאבים הנובעת מהאתגרים הכלכליים הבוערים, שכנראה לא משאירים זמן ומשאבים להכנת החקיקה שבבסיס רפורמות מקיפות.

ועדה ראשונה: התחרות באשראי ובפיקדונות לאן?

מבחינת התחרות בשוק הפיקדונות והאשראי, הוועדה תידרש לבחון מתן אפשרות לשחקנים ריאליים ופיננסים להציע ללקוחות שירות של שמירת פיקדונות ומתן אשראי כאחת, פעילות שהייתה עד היום נחלתם ה"כמעט בלעדית" של התאגידים הבנקאיים, כרפורמה חשובה שמצטרפת לקודמותיה בתחום הגברת התחרות ושכלול המוצרים הפיננסיים לציבור בישראל והמשך ישיר לרפורמות קודמות- וועדת שטרום, חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים מ-2017 ורפורמת התשלומים ורפורמת הבנקאות הפתוחה שהיו רפורמות הדגל האחרונות שהושקו בשנתיים האחרונות.

מעבר לשכלול התחרות, נדרש מענה גם לסוגיות יציבות במערכת הבנקאית ושמירה על ענין הלקוחות.

לא ניתן לערוך הסדרה של רק צד אחד של המשוואה (האשראי) מבלי לאסדר את הצד השני שהוא מקורות המימון, ובהם הפיקדונות. למרות ניסיונות הרגטולרים, הצד של פעילות גופי האשראי החוץ בנקאי טרם אוסדר במלואו וניתן לראות ניצנים לדיון על כניסת שחקנים נוספים למתן השירותים הבנקאיים, בדבריו של המפקח על הבנקים מוקדם יותר השנה, בדבר יכולתן של חברות הביטוח להחזיק פיקדונות ציבור וכן בדבר כניסתן של חברות למתן שירותי תשלום ביוני האחרון שרשאיות להחזיק ביתרות זכות של לקוחותיהן בחשבונות לניהול תשלום.

ועדה שנייה: הגופים המוסדיים לאן?

מבחינת פעילות הגופים המוסדיים, נוסח ההחלטה מלמד כי הפריזמה בה תידרש הוועדה לדון בנושא (מעבר לשמירה מיטבית על עניינם של לקוחות הגופים המוסדיים), היא התחרות הכלל משקית והיציבות הפיננסית, כשהמיקוד הוא בהשפעת האחזקות של הגופים המוסדיים על הסחירות בשוק ההון; על הכלכלה הריאלית; על הממשל התאגידי והתנהלות החברות בהן הגופים המוסדיים מחזיקים מניות; על סוגיות כגון אחזקות צולבות של גוף מוסדי ודמיון בתיקי ההשקעות של המוסדיים.

מימין מיכל אוחנה וטל הפלינג | צילומים: אורן דאי, פרטי

הניצנים לדיון זה ראינו בדיונים המאוחרים של ועדת הריכוזיות לפני כשנתיים כשהסיבה למיקוד בהשפעת הגופים המוסדיים על שון ההון והכלכלה הריאלית היא היקף החזקות הגופים המוסדיים, העומד על כ-2.5 טריליון ש"ח וגדל בכ-8% בממוצע בשנה, לאור חוק פנסיה חובה.

פתרון אחד לשתי בעיות

בין שתי הוועדות עובר קו מחבר, שיכול להוות פתרון לשתי הסוגיות- והוא הסרת מגבלות ועדת בכר. מאז ימי הוועדה שפעלה לפני שני עשורים, משרד האוצר והרגולטורים מקדמים רפורמות שמעודדות הפרדות של קבוצות אחזקה במשק, של פעילויות פיננסיות מסוימים ושל מקטעים שונים בשרשרת האספקה של המוצר הפיננסי.. את פירות הרפורמות האלו אנו קוטפים היום בעולמות התשלומים והבנקאות הפתוחה שהצליחו לשכלל מספר לא מבוטל של שירותים פיננסיים לציבור בישראל, כאשר טכנולוגיות חדשניות פועלות כלוויינים וסוכני שינוי ותחרות בין השחקנים המסורתיים.

אבל, אם אותם נושאים שהיו בבסיס ועדות בכר, שטרום, בריס וליכט עדיין חוזרים לשולחן השרטוטים, אולי זה הזמן לחשוב בצורה מערכתית על חלוקת המגרש של השחקנים הפיננסיים המסורתיים בישראל: הבנקים והגופים המוסדיים, ולאפשר להם תחרות מלאה ומשוכללת בכל אחד מסוגי המוצרים הפיננסים, תחת רגולציה צרכנית נאותה.

אולי צריך להפנים שהגופים האלו צומחים וימשיכו לצמוח, מעצם המבנה של הכלכלה והגידול הדמוגרפי במדינה, ובמקום לנסות לפרק אותם, כדי לעודד תחרות ולהפחית ריכוזיות – לשחרר את חסמי התחרות ביניהם. כך, יגדל היצע השחקנים היציבים והמפוקחים המציעים שרותי בנקאות ומוצרי ביטוח וחיסכון ללקוחות הקצה, ובמקביל תשתכלל התחרות בהקצאת המקורות - מה שישפר תחרות בכלכלה הריאלית ושוק ההון.

מדובר אמנם בכיוון מחשבה לא סטנדרטי, אבל לאור קצב השינוי המוגבל של תוצרי הרפורמות המבניות מהעשור הקודם, וההתחזקות הנצפית של הגופים הפיננסיים המסורתיים, יתכן שזו תהיה "דרך המלך" לתחרות יעילה בין השחקנים הפיננסיים באופן אפקטיבי. אם יוצאים לדרך כזו, ראוי לעשות אותה תוך בחינה זהירה אך מקיפה של ההגנות הצרכניות וזרימת המידע בגופים, תוך בחינת ערוצי ההפצה הקיימים והעתידיים, היבטים תחרותיים של מקטעי השוק והמוצרים השונים, וכמובן התאמות פיקוחיות נדרשות. זאת, כמובן, במקביל לחיזוק משמעותי של כוח ההתרעה הרגולטרי והגברת הסינרגיה בין הגופים הרגולטוריים השונים.

עו"ד מיכל אוחנה, מובילת תחום הרגולציה פיננסית ועו"ד טל הפלינג, פרקטיקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרד שבלת ושות'.