הקברניט
כנפי גיל הזהב: איך מאיימים על איראן עם F15 בן חמישים?
מטוסי ה-F15A של צה"ל הם הכי קשישים בעולם שעדיין טסים, ובארה"ב הפכו מזמן למוצג מוזיאוני או סכיני גילוח; איך הפכנו לחוד החנית מטוס שנולד לפני הווקמן והקוביה ההונגרית, איך יתמודד עם שדה הקרב המודרני, ומה יש בו שמדאיג את חמינאי?
שלום, כאן הקברניט; לא מזמן סיפרתי לכם על הזרוע הארוכה של חיל האוויר, ועל האגרוף שבקצה שלה - מטוס ה-F15 האגדי, שמעודו לא נוצח בקרב אוויר. אבל כשמסתכלים מקרוב על המטוסים האלה, רואים משהו מוזר. רואים את ה-F15 פה בתמונה למטה? זהו מספר זנב 678, ששמו "היורה".
לטורי "הקברניט" הקודמים:
כן, ה-F15 מדגמי A/B/C/D מכונים בצה"ל "בז", אבל לכל מטוס ספציפי יש גם שם משלו ואלה שמות נהדרים. היורה הוא F15 מדגם A, כלי שתוכנן בסיקסטיז, הושק בסבנטיז, הגיע ארצה ב-1976 ומאז טס נון סטופ; ידעתם שחיל האוויר הישראלי מפעיל את ה-F15 הכי זקנים בעולם?
זה מטוס שנולד לפני חברת סמסונג, לפני הסוכריות הקופצות, לפני הווקמן; ה-F15A טס בגאון לפני שחברת לגו המציאה את אנשי הלגו, ומכרה רק לבנים בשלל צבעים. מחשבי IBM, המצת החד פעמי והקוביה ההונגרית עוד היו בתיאוריה כשהמטוס הזה קרע את השמיים. אני יכול להמשיך לזרוק פה מותגים וחפצים שנראה כאילו תמיד היו פה מזמן, וכולם צעירים יותר מחוד החנית של צה"ל.
בארה"ב אחרוני ה-F15A הפכו למוצגים מוזיאוניים או סכיני גילוח לפני למעלה מעשור. אבל פה? שואגים בשמי המזרח התיכון כאילו רק בשבילם הזמן נעצר.
ושתדעו, חלק מהמטוסים שלנו היו מסדרות קדם-ייצור; למשל, לפי אתר היסטוריית התעופה הישראלי המעולה מרקיע שחקים, F15 מספר 646 היה בכלל דגם בקנה מידה מלא להנדסת מערכות אצל היצרנית מקדונל דאגלס ובהמשך הפך ל-F15A קומפלט. בעצם, כמעט; מעצור האוויר שלו נשאר קטן משל המטוס הסופי.
ואתם יודעים, התמונה שהראיתי לכם פה צולמה כחלק מקמפיין דיר-באלאק ישראלי, להרתעת השלטון האיראני מפני מתקפות טילים בליסטיים; איך בדיוק מאיימים על הרפובליקה האיסלאמית של איראן עם מטוס שהוא יותר זקן ממנה?
היום נכיר את מטוסי הקרב הכי ותיקים של צה"ל, נלמד מה הם יודעים לעשות, ונראה למה הם בהחלט מאיימים על אויבי ישראל בכל פינה במזרח התיכון. לפני הכל, אזכיר שה-F15, כל F15, הוא סמל: כבר יותר מארבעים שנה שכל טייס קרב יודע שאם הוא ממריא למשימה ומולו מגיח F15, יש סיכוי טוב שלאדמה הוא יחזור רק בצניחה.
השילוב בין הנדסה מוצלחת ומנועים חזקים הרבה מעבר לסביר הניבה כלי גם זריז וגם מהיר, בו הופלו עד כה יותר ממאה אויבים מבלי שיופל אפילו פעם אחת מאש של מטוס אחר. העליונות הזו הוכחה בידי צה"ל במלחמת לבנון ובידי ארה"ב במלחמות המפרץ ובקוסובו, ולכן אף אחד לא יזלזל במטוס כזה, אפילו אם הוא נולד לפני ההורים של הטייסים שלו.
הייחוד של ה-F15 בישראל אינו קשור לניצחונות על מטוסים אחרים, אלא דווקא בתחום האוויר-קרקע: הפצצה של מטרות רחוקות. עקרונית, זה לא אמור להיות מיוחד; ה-F15 תוכנן מראשיתו כמטוס עם יכולת תקיפה והפצצה, זה היה אחד התנאים לפיתוח שלו - בפנטגון חשבו שכך יוכלו לחסוך כסף.
לכן עוצב עם מחשב ניווט שמתאים לטיסה ארוכה ונמוכה, קיבל מתלי נשיאה חזקים לפצצות, ומחשב בקרת אש שיודע לטפל גם בחימוש בליסטי שנופל, ולא רק בטילים מונחים נגד מטוסים. אבל כשהושק המטוס והגיע לטייסות בחיל האוויר האמריקאי, אף אחד לא התאמן אפילו על מבצעי אוויר קרקע.
מטוס הקרב הטרי קיבל משימות הרבה יותר דחופות: עליונות אווירית במתארים מאוד מסובכים, שפשוט שתו את כל זמן האימונים של היחידות.
למשל, יירוט של מפציצים וטילי שיוט סובייטיים בזירת אלסקה, בידי טייסת שלמה ולפעמים כנף שלמה. עשרות מטוסים שצריכים לעבוד ביחד, להעביר מטרות ביניהם, ולהגיב לאיומים בצורה מושלמת; פספוס פירושו פצצת אטום שעפה וושינגטונה.
ולכן, אף אחד לא התעניין במשימות אוויר-קרקע; מי בכלל האויב שם, בולי איש השלג? וגם בחזית אירופה הדגש היה על אימוני אוויר-אוויר. יודעים מתי החלו האמריקאים לתרגל מתארי הפצצה בצורה רצינית? רק ב-1988, כשהגיע לשטח ה-F15E סטרייק איגל, הדגם הייעודי לתקיפה בעומק.
אבל בצה"ל זה לא עבד ככה: אצלנו לא סתם התאמנו והשקיעו בענייני אוויר-קרקע; הפוטנציאל של ה-F15 כמפציץ ארוך טווח היה אחת הסיבות שרצינו דווקא אותו. עם טווח טיסה ארוך מאוד, מהירות שיוט גבוהה, וכושר נשיאה של יותר מ-7 טון ציוד, יהיה פשוט פשע לא לשלוח אותו אל אויבים שחושבים שהם מחוץ להישג ידנו.
את הדוגמה הטובה ביותר קיבל העולם במבצע "רגל עץ" של 1985: מטוסי F15 המריאו וטסו עד תוניס הרחוקה, והשמידו את מפקדות אש"ף בפצצות מונחות טלוויזיה. טיסה של 2,300 ק"מ לכל כיוון, וביצוע מושלם.
המבצע הדהד את מה שלמדו אויבי ישראל גם במלחמת ששת הימים וגם במבצע אנטבה: חיל האוויר הישראלי יודע להגיע לכל מקום שיצטרך, והמקומיים לא יהנו מן הביקור.
עשורים שלמים התאמנו טייסי ונווטי ה-F15 על הפצצות בעומק האויב, וצוותי הקרקע שיפרו את הכשירות הטכנית ותרגלו העמסת חימושים מהירה; בטייסות נלמדו מתארים מסובכים של גיחת הפצצה שפתאום משלבת קרבות אוויר; אצלנו ה-F15 באמת היה למטוס רב משימתי, אולר שווייצרי עם שני זנבות.
ב-1998 הוחלט לחדש גם את המטוסים עצמם: כדי להאריך את חייהם, עברו סדרת שדרוגים נרחבת והפכו לתצורה שנקראת בז משופר, בזמ"ש.
יכולותיו המלאות מסווגות; אתרי תעופה בחו"ל מנסים לפענח מה שמה ישראל ב-F15 שלה, שהפך אותם לרלוונטיים למרות שהעולם סביבם השתנה מהותית בכל הנוגע לאיומי נ"מ, מערכות גילוי וכדומה.
כמובן שלא אספר לכם מה עושה כל אנטנה וכל שפיץ, אך ברשימת החידושים ניתן למצוא מערכות ניווט ותקשורת לטווחים מאוד ארוכים, יכולת הפעלה של חימוש מאוד חכם בצורה מאוד נוחה, ולקינוח - תזמורת שלמה של לוחמה אלקטרונית. כמו כן, הוכנס מסך גדול לקוקפיט, שקודם לכן היה מאוד אנלוגי.
ומה זה נותן לנו? לפי מקורות זרים, על הנייר יש לישראל 61 מטוסי F15 מהדגם שנועד לעליונות אווירית, ועוד 25 מפציצי קרב מדגם I. אבל בתכל'ס, כל צי ה-F15 שלנו יודע להעמיס את הקטלוג של רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לפרוץ הגנות מתוחכמות היכן שצריך ולשפוך מוות נפיץ בכל פינה במזה"ת.
חיל האוויר הישראלי מנצל את עוצמתו המפלצתית של המטוס הזה כדי להכות במהירות ובהפתעה, ומפרוץ מלחמת עזה אפשר לראות את זה בשטח: מטוסי F15A ולצידם דגמי C ו-D המאוחרים יותר (שגם הם כבר לא צעירים) משמידים מטרות בעזה ובלבנון בדייקנות מדהימה.
אבל אנו כאן כדי לדבר על איראן - היא האתגר הכי גדול, הכי מוגן והכי קשוח, בטח עבור מטוס בן חמישים. האפקט שלו על האויב ברפובליקה האיסלאמית עובד אחרת ממערכות נשק ישראליות אחרות: האיראנים בהחלט מודאגים ממצב בו מחנות הצבא, מכלוליה ייצור ובתי הזיקוק שלהם יעשו הומאז' מפתיע לל"ג בעומר - אבל מה שבאמת גורם לשלטון בטהרן לשקשק הוא רצף.
מצב בו במקום איזה זבנג וגמרנו, באים מטוסי F15 ושורפים לו משהו יקר פעמיים בלילה במשך שבוע, שבועיים, חודש; זה לא סתם חלום בלהות, כן? אלוהים יודעת שיש לנו מספיק מטוסים.
במצב כזה, העם האיראני קם כל בוקר, מכין קפה לאשתו ותוהה אם המדינה שלו עוד בכלל מתפקדת. וזה מה שמטלטל את חמינאי בסיפור הזה: הרי דיקטטור אמיתי מפחד רק מהעם שלו, ותלוי ביכולת שלו להפחיד ולהקרין עוצמה; כמה עוצמתי אתה נראה כשכל לילה באים הישראלים 1500 ק"מ ומפציצים לך את הצורה - ועוד עושים את זה לבד?
כמה מפחיד ייראה אז תרחיש בו שליטי איראן הגזימו ועתה צריכים לעמוד מול קואליציה ערבית-מערבית מלאה, שחומדת את הנפט הפרסי, ובאה לא עם שמונים אלא עם מאות F15 כאלה? אז כן, ה-F15A שלנו - סילחו על שפתי הרחובית, אמ-אמא של מאיימים על השלטון האיראני.
אז הבנו שעל אף הוותק הלא מבוטל של הכלים במערך ה-F15 הישראלי, עדיין יש להם תפקיד חשוב. אבל את הזמן אף אחד לא יכול ליירט: היורה ואחיו הם מטוסים זקנים שנמצאים תחת עומס עבודה עצום; כמה עוד יוכלו להמשיך לטוס ולהילחם? עד שיוחלפו, או שיאזלו להם החלפים.
אם נחליט להשקיע יטוסו הבזים עוד חמישים שנה ויותר. כן, מטוסים עובדים על דלק, שמן ואהבה: בצפון קוריאה טסים מטוסי מיג 15 עוד ממלחמת קוריאה, ובמפגני טיסה בארה"ב אפשר לראות בלריו 11, מטוס בן 115 שמעופף כפרגית צעירה וסוחט קריאות התפעלות מוצדקות (הוא נראה כמו מתלה כביסה מתקפל, אנשים מתפלאים שזה עף).
כך שאם נרצה, היורה ימשיך גם לטוס וגם לירות עוד זמן רב - יש לנו צוותי קרקע מעולים, היצרנית בואינג מספקת חלפים, ועל המחליף של ה-F15A נדבר בפעם אחרת.
מטוסים ותיקים גם יותר מאתגרים לתחזוקה, בעיקר כשיש קומבינות שמחברות בין טכנולוגיה חדשה וישנה - אך המערך הטכני יודע למצוא פתרונות, ולהבטיח טיסה חלקה פעם אחר פעם.
בינתיים, היורה הוא בהחלט דוגמן מתאים לקמפיין ההרתעה, ומזכיר לחמינאי שאם יחטוף מאיתנו עוד מכה, לא בטוח שהוא יקום. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה