"החברות שיקרו שנים בנוגע למיחזור פלסטיק"

כבר שנים ידוע כי הדרך הטובה ביותר להפחית את זיהום הפלסטיק היא להימנע מרכישתו. אולם לאורך השנים האחרונות חברות צריכה הבטיחו בהתמדה כי יפחיתו את השימוש בו במוצריהן, ויהפכו רבים יותר מהם לבני מיחזור. אלא שלפי דו"ח חדש של גרינפיס, יוניליוור למשל מכרה ב־2023 כ־53 מיליארד שקיות חד־פעמיות קטנות העשויות מפלסטיק רב־שכבתי שלא ניתן למיחזור. החברה התחייבה להפחית בחצי את השימוש בפלסטיק בתולי עד 2025, אך בדרך להחמיץ את היעד בכעשור.

קוקה־קולה, אחת מנותנות החסות הראשיות לאולימפיאדת פריז המתגאה בכך שתהיה "הכי בת־קיימא בהיסטוריה", טוענת ש־90% מאריזותיה בנות מיחזור, אך מדורגת כמזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם; היא החברה שנמצאו הכי הרבה פריטי פסולת שלה ב־2023 בחופים, נהרות, פארקים ורחובות של 41 מדינות בעולם שנדגמו. קוקה־קולה ייצרה בנוחות 12 מיליארד יותר בקבוקי פלסטיק ב־2021 מאשר בשנה שקדמה לה.

ארגוני צרכנים אירופיים וארגוני איכות הסביבה הגישו בנובמבר תלונה רשמית לנציבות האירופית שלפיה קוקה־קולה, דנונה ונסטלה טענו באופן מטעה שבקבוקי המים מפלסטיק שלהן ממוחזרים או ניתנים למיחזור ב־100%. לפי הארגונים, ההצהרות המסחריות של החברות לא תואמות את כללי האיחוד האירופי, שכן שימוש בטענות על 100% מיחזור או הצגת תמונות המרמזות שפלסטיק הוא ידידותי לסביבה מטעים את הצרכנים. לדבריהם, בקבוקי פלסטיק ממוחזרים באירופה בשיעור של 55%, ויש להם רק 30% סיכוי להפוך שוב לבקבוק. בתלונה נאמר גם כי קידום טענה כי בקבוק ממוחזר ב־100% היא שקרית מכיוון שחלקים מהאריזה, לרבות מכסים ותוויות, אינם ניתנים למיחזור.

גם בישראל חברות מבטיחות לקדם פתרונות מיחזור, בזמן שמרבית הפסולת משוגרת היישר להטמנה – והממשלה דווקא מעודדת צריכה של פלסטיק חד־פעמי. אסם־נסטלה ויוניליוור הבטיחו בישראל שעד 2025 כל אריזותיהן יהיו ניתנות למיחזור. גם שטראוס מתחייבת שניתן יהיה למחזר את כל אריזותיה, ללא תאריך יעד. אולם אותה הבטחה, בדומה לעולם, כלל לא אומרת שהאריזות אכן ימוחזרו. התשתיות בישראל דלות, ורק כ־9% מהפלסטיק מגיעים למיחזור. בזמן הזה ממשלת נתניהו החליטה דווקא לבטל צעדים אפקטיביים שצמצמו את השימוש בפלסטיק המזיק; היא ביטלה את המס על כלים חד־פעמיים שצמצם ב־2022 את הצריכה בכ־25%. מאז ביטול המס בינואר 2023 חלה עלייה של כ־21% ברכישתם.

החברות נמלטו מהרגולציה

ברחבי העולם קשה למצוא חברה המשווקת מוצר צריכה כלשהו שאינה מתהדרת בהצהרות ירוקות שונות. "כל האריזות שלנו מתמחזרות!", קוראות פרסומות ומבקשות מהצרכנים לרכוש את המוצר ללא ייסורי מצפון. אך דו״ח חדש טוען כי במשך 50 שנה חברות פלסטיק, צריכה ונפט השלו את הציבור: מיחזור אינו פתרון בר־קיימא, ואף שמעולם לא היה - הוא שווק ללקוחות באופן מטעה והפך את פסולת הפלסטיק לבעיה גלובלית הפוגעת בטבע, באקלים ובבריאות האדם. הדו״ח אף טוען כי ראיות שנאספו נגד החברות יכולות לשמש בתביעה עתידית נגדן.

מיחזור מקודם במשך כ־50 שנה כפתרון לניהול פסולת פלסטיק. אולם המכון לשלמות האקלים (CCI) סוקר ״עשרות שנים של דיסאינפורמציה של חברות נפט ופלסטיקה״; כשהחברות הגדולות קידמו את המיחזור שכן הוא איפשר לתעשיית הפלסטיק החד־פעמי להתרחב ולהתעשר תוך הימלטות מרגולציה. הדו"ח כולל מסמכים שהתגלו לאחרונה ומצביעים על כך שתעשיית הפלסטיק היתה הראשונה לגלות שמיחזור לא יכול להוות פתרון לבעיה.

בשנות השמונים, כאשר עיריות החלו לשקול איסורים על שקיות מכולת ומוצרי פלסטיק אחרים, התעשייה החלה לקדם פתרון חדש: מיחזור. זאת אף שתאגידי הפלסטיק וחברות הנפט הכירו את המגבלות הרבות כבר לפני עשורים. כך, למשל, חברות פטרוכימיה ופלסטיק גדולות כמו ExxonMobil (חברת נפט הנחשבת לאחת מיצרניות הפלסטיק הגדולות בעולם), מכון ויניל (המייצג יצרני פלסטיק) ומועצת הפלסטיק האמריקנית הודו עוד בשנות השמונים שמיחזור לא יכול להיחשב כפתרון, שכן הוא רק מאריך במעט את הזמן עד שהפריט ייזרק.

ההתנהלות הבעייתית של התעשייה נמשכת גם היום, נטען בדו"ח. בזמן שכ־400 מיליון טונות פלסטיק בשנה הופכות לפסולת ורק כ־14% נאספות לצורך שליחה למיחזור (ורק מיעוטן בפועל מגיעות למיחזור), מאז 2017 התעשייה משווקת טכנולוגיה ישנה כ"פתרון" חדש — ״מיחזור כימי״. זהו תהליך המפרק פולימרים מפלסטיק למולקולות זעירות על מנת לייצר פלסטיק חדש, דלקים סינתטיים ומוצרים אחרים. התהליך יוצר זיהום וצורך אפילו יותר אנרגיה ממיחזור מסורתי ולפי הדו״ח, מגזר הפלסטיק יודע מזמן כי לא מדובר בפתרון ישים.

נכנס לנו לדם

מלבד התרומה השלילית לשינויי האקלים (תעשיית הפלסטיק אחראית לכ־3.4% מפליטות גזי החממה) מוצרי פלסטיק העשויים מנפט וגז (99% מהפלסטיק כיום) ידועים כחומרים קשים למיחזור. לפי נתונים עדכניים, רק 9% מפסולת הפלסטיק בעולם ממוחזרים מדי שנה. דו"ח גרינפיס שפורסם לאחרונה מעיד אף על אפשרות עגומה יותר; ב־2022, בארה״ב, רק 5% מ־40 מיליון טונות הפלסטיק שבהם נעשה שימוש, מוחזרו.

לאורך עשורים מספרת התעשייה לציבור שניתן לזרוק פלסטיק בקלות שכן הוא מגיע למיחזור, ובכך מעודדת רכישה של מוצרים באריזות חד־פעמיות. למרות הבטחות של עשרות שנים בתעשייה, שיעור מיחזור הפלסטיק לא עולה בשל המגבלות הטכניות, ורק לחלק קטן מהחומרים הממוחזרים יש שוקי קצה.

"החברות שיקרו", קובעים מחברי הדו"ח, "וצריכות לשאת באחריות למסע ההונאה המתואם שלהן ולנזקים שהקהילות מתמודדות עמם כעת. אחריות אמיתית תשים קץ להונאה של תעשיית מיחזור הפלסטיק ותפתח את הדלת לפתרונות אמיתיים למשבר, שאינם בהישג יד"', מסכמים מחברי הדו"ח, הטוענים שחברות נפט ופטרוכימיה, כמו גם איגודי הסחר שלהן, עברו על חוקים שנועדו להגן על הציבור מפני שיווק מטעה וזיהום.

לאורך עשורים ארוכים, השפעתו של הפלסטיק על הבריאות בקושי נחקרה. אלא שבשנים האחרונות החלו להתפרסם מחקרים מדאיגים. לפני כשנה, מצאו חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם מיקרו-פלסטיק לראשונה בדם אנושי, בקרב כ־80% מהדגימות שנטלו. כלומר, חלקיקי הפלסטיק אולי לא מגיעים כל כך מהר למיחזור — אך יכולים לזרום לנו בדם ולהתמקם באיברים שלנו.

מחקר חדש של אוניברסיטת ניו מקסיקו שפורסם החודש בדק שליות אם, ומצא פלסטיק שמקורו בעיקר בבקבוקי שתייה ובגדים בכל שליות האם שנבדקו. ״אם אנחנו מוצאים את המיקרו פלסטיק בשליות, אז כל חיי היונקים על הפלנטה הזו עלולים להיות מושפעים. זה לא טוב״, אמרו החוקרים. מחקר נוסף שפורסם לאחרונה ב־International Journal of Molecular Science, בדק את השפעת המיקרו־פלסטיק על עכברים. החוקרים הזינו את העכברים במיקרו־פלסטיק דרך מי השתייה, וגילו אותו בהמשך ברקמותיהם. לפי החוקרים, החשיפה לפלסטיק הובילה לשינויים התנהגותיים בעכברים, בדומה לדמנציה בבני אדם.