איתן סטיבה משיב לשותפיו לשעבר שדורשים ממנו מיליארד שקל: "צרות עין וסחטנות"

איתן סטיבה, שמתאמן בימים אלה לקראת שיגורו לחלל בתור האסטרונאוט הישראלי הפרטי הראשון (לאחר שרכש בכ-50 מיליון דולר את הזכות הזו) הגיש היום (ב') לבית משפט המחוזי בתל אביב את תגובתו לבקשה למינוי בורר בסכסוך בינו לבין שותפיו לשעבר בקבוצת אל.אר עמי לוסטיג ורועי בן ימי. סטיבה טוען כי מטרתם האמיתית של השניים אינה להביא למינוי בורר "אלא לפגוע בשמו הטוב של איתן, שכן צרות עין היא הדלק המניע את המבקשים". לטענת סטיבה, לאחר ששותפיו לשעבר ראו את הפרסומים בדבר טיסתו לחלל, "נוספו לכך גם זדון וסחטנות. משסירב איתן להיכנע לסחטנות, נולדה בחטא הבקשה שהוגשה בחוסר תום לב ובאופן מכוון לבית משפט, אשר בכל הכבוד, נעדר סמכות לדון בה".  

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בתחילת דצמבר, בין השותפים הוותיקים לשעבר, טייסי קרב לשעבר שהכירו בחיל האוויר והקימו בשנות ה-80' את אל.אר לצורך ביצוע עסקאות ביטחוניות באפריקה, ובתחומים אזרחיים נוספים כמו תשתיות, חינוך, אנרגיה, חקלאות ועוד, ישנו סכסוך חריף שהתנהל במשך יותר משנתיים מתחת לרדאר וכלל גם שני הליכי גישור שנכשלו.  

לוסטיג ובן ימי וסטיבה החליטו כבר ב-2012 על פיצול השותפות במסגרתה עזב סטיבה את הקבוצה. הצדדים הסכימו כי סטיבה יישאר עם הפעילות באנגולה – כאשר אליו הצטרף חיים טייב, בכיר אחר דאז בקבוצה כשותף, והם הקימו את קבוצת מיטרלי שפעלה גם היא באפריקה, בעוד לוסטיג ובן ימי עם שאר הפעילויות. כעבור שנים, אחרי שבין סטיבה לטייב התגלע סכסוך והם נפרדו, טייב מסר מידע ללוסטיג ובן ימי, שפתח תיבת פנדורה וגרר טענות חריפות של בן ימי ולוסטיג כלפי סטיבה על אודות מצגי שווא, הטעיה, הפרת נאמנות ומרמה לכאורה שנעשו כלפיהם לפני כעשור, והביאו לטענתם לכך שסטיבה הצליח לשים את ידו על פעילות הקבוצה המשגשגת באנגולה ב"נזיד עדשים" תוך נישולם מפירותיה. 

באמצעות עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש.הורוביץ הם ביקשו מבית המשפט להורות על מינוי בורר בסכסוך, הציעו את עו"ד אודי סול, והצהירו כי בכוונתם לתבוע מסטיבה יותר ממיליארד שקל. 

במכתב שצורף לבקשה, ציינו שני השותפים לשעבר כי על אף האמון הרב שנתנו בסטיבה, התברר להם בדיעבד כי הוא לכאורה "פעל באותה עת לקדם את טובתו האישית, על חשבונם, תוך קשירת קשר עם אנשים נוספים, בהטעיה, באמצעות מניפולציות רבות ותוך ניצול החברות והנאמנות שלכאורה שררה בין השותפים. זאת, בניגוד לחובותיו ולחיוביו כלפי עמי ורועי בשל היחסים המיוחדים, ההבנות וההסכמות בין השותפים, וכן בשל מעמדו ותפקידו כשותף האחראי על פעילות הקבוצה באנגולה, ותוך ניצול לרעה של תפקידו ושל האמון הרב שניתן בו". 

מימין: איתן סטיבה, עמי לוסטיג ורועי בן ימי. השותפים לשעבר הסתכסכו

בתשובה למינוי בורר שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולדאנו, טוען סטיבה כי יש לדחות את הבקשה למינוי בורר שכן היא הוגשה בניגוד למוסכם בין הצדדים בהסכם הפיצול ביוני 2012 בנוגע ל"תניית שיפוט זר". באותו הסכם נקבע כי בתי המשפט המוסמכים לדון בנוגע למחלוקות שיתגלעו בין הצדדים הם אך ורק בלונדון וכי בוררות ככל שתידרש תתנהל בקפריסין כאשר הבורר יהיה כפוף לדין המהותי של אנגליה ווילס.  

לטענת סטיבה, לוסטיג ובן ימי פעלו ב"חוסר תום לב, נמנעו מלהתייחס להוראות מפורשות אלה, השוללות את יכולתם לפנות לבית המשפט בישראל בכל עניין שהוא, לרבות בבקשה למינוי בורר". 

עוד נטען בתגובה כי היא הוגשה בניגוד למנגנון למינוי בורר שנקבע בהסכם מ-2012, וכי על הצדדים להגיע ביניהם להסכמה בדבר זהות הבורר. לטענת סטיבה, לוסטיג ובן ימי, מיהרו לפנות לבית המשפט בלא למצות את הדיון בעניין זה, "בשל רצונם 'לייצר' פרסום שלילי ולפגוע בשמו הטוב של איתן". סטיבה גם דוחה את הטענה לפיה הוא התחמק מההצעה של לוסטיג ובן ימי למנות את עו"ד סול כבורר, שלדבריו, "המשרד בו היה שותף עד לעת האחרונה (הרצוג פוקס נאמן – ע"ק) העניק שירותים משפטיים למבקשים שעו"ד סול היה מעורב בהם באופן אישי". עוד טוען סטיבה, כי הוא והחברה שלו זכאים לשיפוי מחיים טייב והחברה שלו בנוגע לטענות שמעלים בן ימי ולוסטיג, ואשר הוא המקור להן, וכי זו "סוגיה שטוב ייעשה אם תידון מראש".

"טענות מופרכות"

סטיבה מתייחס בקצרה בלבד למהות הטענות כלפיו וטוען כי "מדובר בטענות מופרכות על פניהן", וטוען כי הן "נסתרות מתוך הבקשה עצמה". לדבריו, לוסטיג ובן ימי מנסים להציג עצמם כ"שוטים גמורים אשר לא הכירו דבר ולא ידעו דבר", כאשר סטיבה היה היחיד שידע מה קורה בחברות הפעילות באנגולה, ואשר מהן הם הפיקו רווחים גדולים במהלך השנים. "האבסורד בטענה זו ברור לעין", טוען סטיבה, "הניסיון של המבקשים לטעון שלא היה להם מושג מה קורה בעסקאות הגדולות ביותר שעשו בחייהם, ואשר נחתמו לאחר חודשים רבים של מו"מ, הוא פשוט פתטי". 

בנוסף טוען סטיבה כי בניגוד לטענות השותפים לשעבר שהם סמכו על סטיבה והאמינו בו, אקט ההיפרדות עצמו ביניהם מוכיח ש"בין הצדדים היו מחלוקות רבות ואובדן אמון". לדבריו, היחסים בינו לבינם בשנים שלפני ההיפרדות "הלכו והתדרדרו" – מה שהביא לפיצול הקבוצה. בנוסף נטען כי השניים "לא קיבלו ולא היו צריכים לקבל מצגים כלשהם מאיתן", מאחר שהיו בעלי מניות הרוב בקבוצה וגם "הכירו את כל החברות ואת הפעילות בקבוצה באופן אישי" – וכך נקבע גם בהסכם ההיפרדות, בו הם חתמו כי הוא נעשה על בסיס היכרותם האישית של הצדדים את הפעילות והנכסים, ללא מתן או קבלה של מצגים או התחייבויות כלשהן באשר למצבן העסקי או המשפטי של החברות המועברות.   

לטענת סטיבה, בקשת שותפיו לשעבר הוגשה "ממניעים זרים" ומתוך "תחושת מרמור על כך שעסקיו של איתן שגשגו" - במטרה להכפיש את שמו ערב טיסתו לחלל. כדי להוכיח את טענתו צירף סטיבה את הכתבה ב"כלכליסט", טען כי היא פרי יוזמת שותפיו לשעבר וכתב: "מדובר בהתנהלות פסולה וחסרת תום לב של המבקשים העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט ומהווה טעם עצמאי לדחיית הבקשה". בהקשר זה חשוב לציין כי החשיפה ב"כלכליסט" היתה של הליך פומבי וגלוי, כך שמדובר בהשערה בלבד, שמעלה סטיבה בכתב התגובה שלו.

מקבוצת LR נמסר בתגובה: "כפי שנמסר לבית המשפט מדובר בשורה של מעשים פסולים שהחלו להתגלות רק בשנת 2019 ואשר בוצעו על ידי איתן כלפי עמי ורועי. מעשים אלה כוללים בין היתר הצגת מצגי שווא והטעיה, הולכה שולל, הפרת הסכמים והפרת חובות הנאמנות שאיתן חב לעמי ורועי, תוך ניצול האמון הרב שניתן בו, התעשרות על חשבונם וביצוע עוולות נוספות כלפיהם. בניגוד לנטען ההחלטה של איתן לקנות כרטיס לחלל נעשתה כשנה לאחר שהטענות החמורות כלפיו החלו להתגלות ואף לאחר שהחלו הליכי גישור. לא סתם איתן לא מתעמת עם הטענות החמורות אלא משתמש באמירות כלליות ואף לא הגיש תצהיר שיתמוך באמירות אלה שלא מחזיקות מים".