"צריך להקים פה לפחות 100 בתי ספר חקלאיים"

"בארצות הברית החקלאות נמצאת במרכז המדינה, במדינת ישראל החקלאות היא הביטחון של המדינה", כך פתח את דבריו יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל השומר החדש, ארגון חברתי ציוני המחבר בין החברה בישראל לאדמה ולמורשת, בכנס ביטחון המזון של כלכליסט ותנובה בשיתוף עם השומר החדש. "אני חושב שיכולנו לקרוא לכנס הזה כנס הביטחון של מדינת ישראל", הוסיף.

זילברמן סיפר סיפור קטן שיעזור להתעורר תודעתית. לפני ארבע ממשלות הזמין אותו שר החקלאות לפגישה בהולה ואמר שיש עצירה של אספקת המזון למדינה וסכנת ביטחון מזון אמיתית, שמדינת ישראל יכולה לעמוד בפני רעב, שיש מחסור מטורף בעובדים, מה שאומר שיש מיליארדים של שקלים - עשרות של פירות וירקות - שעומדים לא להיקטף. "מדינת ישראל נמצאת לפני סכנת קיום אמיתית מהותית", כך לדבריו אמר לו השר.

"זה היה במרץ 2020 כשפרצה הקורונה, ונראה היה שהתעוררנו להבין שמדינת ישראל היא מדינה קטנטנה שתלויה בצורה בלתי נתפסת ברוב המזון שלה. 80% מהקלוריות שלה באוקראינה שמי יודע מה יהיה איתה, בטורקיה ובירדן", אמר זילברמן. "ראינו במלחמה איך ברחו התאילנדים והירתמות של החברה האזרחית שבלעדיה היה אסון. השומר החדש הפעיל מעל רבע מיליון מתנדבים ומתנדבות מכל רחבי הארץ, שעזבו את הכל והתמסרו להציל את החקלאות הישראלית.

"אני מספר את זה כי זו החשיבות הגדולה של הכנס הזה. הציבור בישראל לא יודע שהוא נמצא תחת סכנה קיומית. הוא יודע שחסרה תחמושת, הוא יודע שאם תיפגע תחנת כוח או אסדת גז אנחנו בסכנה קיומית, הוא לא מבין שמרחפת מעל הראש סכנה קיומית ברגע זה ממש. ההבנה שלנו זה לא רק שלא נעשה מספיק, נעשה מעט מדי".

כשהקים את השומר החדש היה זילברמן רועה צאן בציפורי. "זה נולד מהשטח. ראינו שיש מצוקה קשה ושהגיל הממוצע של חקלאי חצה כבר אז את ה-60 והיום זה כבר 65. חסרים 600-700 חקלאים כל שנה והשטחים החקלאיים רק הולכים ומצטמצמים. הבנו שאנחנו דוהרים לקראת תהליך שבו ישראל מוותרת על הנכס של הסיפור הציוני הכי יפה שלה.

"החינוך הבית ספרי החשוב ביותר מ-1904, בתקופה שגורדון, וכצנלסון ובן גוריון הקימו את התשתיות של המדינה ועד שנות ה-80, היה להבנה שהאדמה היא מרכיב בלתי נפרד בקיום של המדינה הזאת. כשבן גוריון כותב את חוק שירות הביטחון ב-1949 הוא אומר 'שמירה והגנה על המדינה וחקלאות זה אחד'. כשיגאל אלון כתב את 'מסך של חול' הוא כותב בצורה מפורשת שהצבא בחיים לא יגיע להציל את האזרחים, ומי שישמור זה הם עצמם. ואם האזרחים האלה לא יגורו בגבולות, עוטף ישראל, והמרחב לא יהיה מיושב בצעירים וצעירות שיעשו חקלאות ישראלית ושההתיישבות תהיה לאור המהלך הזה מרכיב ראשון שהוא גם מרכיב מחנך, אנחנו נהיה בסכנה קיומית".

זילברמן הוסיף: "ב-7 באוקטובר התמוטט רעיון קיר הברזל שהצבא יבוא ויגן, וחזרה שוב החשיבות העצומה לחזור לאותה תפיסת יגאל אלון שזנחנו אותה. אנחנו מבינים שאחרי כל האסטרטגיות יש כרגע רוח גדולה והזדמנות אדירה. בשבוע האחרון זכיתי לנטוע כרם פעם ראשנה בחיי 300 מטר מהגדר עם סוריה.

"אסור שמדינת ישראל תנסה לשרוד את המלחמה הזו. אנחנו צריכים לנצח את המלחמה ולהחזיר את החטופים ולנצל את ההזדמנות הזו כדי להקים פה תשתיות כמו שאותו קמצוץ אנשים שהגיע לדגניה הקימו. הם היו גרגירים, רוב הציבור אז היה חרדי באירופה ורוב העליה אחרי פרעות בקישינב היתה לארצות הברית. אותם צעירים וצעירות היו חדורי אמונה שהם יקימו פה מדינה. ועכשיו אנחנו פה ואנחנו בתקופה של שפע אבל גם קצת של בכיינות. צריך לצאת לשמש וללכלך את הידיים ולדעת שבלי לחזור חזרה לאדמה ולשורשים, ובלי לחנך את הדור הצעיר זה לא יקרה. זה דור שהלעיזו עליו שהוא דור מסכים שמרוכז בעצמו, ופגשנו דור שלא נופל מדור המכבים ומקימי המדינה ומלוחמי 67 או 73. הדור הזה מחכה למשימות בסדרי גודל של יגאל אלון, הוא מחכה למשימות שידאגו לעתיד המדינה".

זילברמן מנה שלושה אתגרים: עצמאות התחמושת, עצמאות האנרגיה ועצמאות המזון. "בחמש שנים האחרונות היה אמברגו קשה על קטאר מצד סעודיה והאמירויות. עם תוכנית אסטרטגית, תוך חצי שנה הם הגיעו ממצב של 15% של חקלאות, ל-70% ביצים חלב בשר וירקות, ב-60 מעלות חום. אז זה בידיים שלנו. אני מקווה ששר החקלאות יבין שצריך לחזור לתקופת כדורי, מקווה ישראל, בן שמן, ולהקים פה לפחות 100 בתי ספר חקלאיים שיגדלו את הדור הבא של החקלאים של ישראל".