כולנו בעסק הזה יחד

המגזר העסקי הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. העסקים הגדולים שאנחנו מלווים בבנק מזרחי הם מהחזקים במשק, אולם למרות גודלם ועוצמתם, הם למעשה קשורים בקשרי גומלין הדוקים עם העסקים הפרטיים הקטנים יותר והגדולים שבהם – בין אם כספקים או כלקוחות. מובן כי אי אפשר לקיים מגזר אחד גדול וצומח לצד אחרים חלשים. על כל העסקים בשרשרת להיות טובים, חזקים וצומחים. כל רכיבי המערכת חייבים להתקיים זה לצד זה בסינרגיה.

כנס הצמיחה של ישראל יתקיים ב-26 ביוני. לפרטים לחצו כאן

כך למשל, לרשת שיווק גדולה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, יש אינטרס לשמור על חסינותם של הספקים הקטנים שעמם היא מנהלת קשרים עסקיים – בין אם זו החברה שממנה היא רוכשת שקיות פלסטיק, או זו שהיא שוכרת ממנה שירותי ניקיון. אם הקטנים לא יצליחו לשרוד, גם לגדולים לא תהיה אפשרות לצמוח. העסקים הפרטיים תורמים כמחצית מהתוצר של המשק ומעסיקים כ-60% מכוח העבודה. ישנה חשיבות גדולה, אם כך, לוודא שהעסקים האלה שורדים ומצליחים, וזהו אינטרס כלל משקי.

מזה כארבע שנים סובלים העסקים הפרטיים משורה של טלטלות, וזאת לאחר שנים רבות של יציבות וצמיחה. מאז שהגיעה לחיינו מגפת הקורונה, בתחילת 2020, שוררים בשווקים תנאי אי ודאות שהובילו ליצירתם של תנאי מאקרו לא טובים. התעוררות הביקושים בשוך המגפה, והתמיכה שהעניקו לשווקים ממשלות בעולם באמצעות תמריצים ומענקים, הובילו להתעוררות אינפלציה בעולם, וכן בישראל, ולא הותירו לבנקים המרכזיים שום אפשרות אחרת מלבד העלאות ריבית. זאת אחרי תקופה ארוכה מאוד, יותר מעשור, שבה היו שיעורי הריביות נמוכים מאוד ובמגמת ירידה.

סביבת ריבית גבוהה היא דבר שקשה להתרגל אליו ומשמעותה הוצאות מימון גבוהות מאוד לעסקים. רבים מהעסקים נאלצו לבצע מהלכי ייעול, לקצץ בהשקעות, למכור נכסים כדי לא למחזר הלוואות, או לבצע הזרמות הון לתוך החברה - אם בעצמם או על ידי משקיעים חדשים. החל בינואר 2023 התווסף מרכיב נוסף של אי ודאות בעקבות קידום צעדי החקיקה המשפטית על ידי הממשלה, שהובילו להשפעה נוספת על הכלכלה והחברה. בעקבות זאת ראינו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ביצועי חסר בשווקים לעומת הנעשה בחו"ל, וכן פיחות חד בשקל, שהשפיעו על הירידה בפעילות העסקית, וכל זאת עוד קודם לפרוץ המלחמה.

גיא עופר הירשלר | צילום: עופר חג'יוב

מתקפת הטרור של 7 באוקטובר יצרה פגיעה יוצאת דופן. בחלק מהמגזרים ראינו ירידת ביקושים משמעותית עד כדי עצירה מוחלטת, ותוצאות רבעון רביעי 2023 משקפות מגמה זו. במקביל, האינפלציה לא נעלמה ואף שבה לטפס, וכעת הצפי הוא לעלייה בגירעון ובהוצאות הממשלתיות, עם התמשכות המלחמה. לכן, גם אם היתה ציפייה לירידת ריבית קרובה, אשר עומדת מאז ינואר האחרון על 4.5% - היא מתרחקת והולכת. לצד זאת, ישנם עוד אתגרים הקשורים במלחמה ומקשים מאוד על המגזר העסקי, בהם השיבושים בתובלה הימית שמעכבים את זמני האספקה, והסנקציות שהטילה טורקיה על סחר עם ישראל. כל אלה מכבידים על המגזר העסקי שזקוק לוודאות על מנת לשגשג.

ערבות הדדית ויכולת אלתור

נקודת האור היא שרוב העסקים בישראל הם למודי קרבות ומשברים. המגזר הפרטי סתגלן מאוד, וחברות מתאפיינות ביכולת גבוהה לאלתר ולהתאים במהירות את דרכי הפעולה שלהן – למשל, למצוא חלופות לספקים מטורקיה. כך גם ידעו עסקים הפועלים בקווי העימות לייצר פלטפורמות מכירה במרכז הארץ, וישנם גם אפילו מפעלים שהעתיקו את מקומם. הבנקים, מצדם, מלווים את העסקים שבמשבר, ומעניקים דחיות והקלות. גם אנחנו חלק מהסיפור הזה.

איך עסקים גדולים יכולים לסייע לקטנים יותר? ניתן לעשות זאת בשני מישורים: האחד הוא העדפה של תוצרת מקומית. ואמנם, עסקים גדולים היטו מעט את המשקל לכיוונם של ספקים מקומיים - גם משיקולים של ניהול סיכונים ושליטה במועדי האספקה - והם קונים מיצרנים בישראל אפילו אם משמעות הדבר היא מחיר מעט גבוה יותר. זה טוב ליצרן המקומי הקטן וגם לצרכן, שאינו תלוי באוניות שמתעכבות שבועות בדרך. הדבר השני קשור אף הוא בתנאי הסחר – אנו רואים שהחברות הגדולות מנסות להציע תנאי תשלום יותר טובים, ולשלם מהר יותר, כדי לסייע לתזרים ולנזילות של כלל השחקנים במערכת.

ככל שהמלחמה תסתיים במהרה, ותנאי הוודאות יחזרו למשק, אנחנו מקווים ומצפים לחיבור וההידוק הזה בין העסקים הגדולים לקטנים יימשך ויתעצם, ויסייע להם לצאת מחוזקים מהמשבר

גיא עופר הירשלר הוא סגן מנהל חטיבה עסקית, בנק מזרחי טפחות