טילים, תותחים ומטוסי כפיר: האם יש סכנה לייצוא הנשק הישראלי לקולומביה?

ההצהרה מאמש (ד') של נשיא קולומביה גוסטבו פטרו על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל באה כשברקע קשרים ענפים וארוכי שנים שמתקיימים בין זרועות הצבא הקולומביאני לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

לפני כשנה וחצי חיל האוויר של קולומביה חתם עם התעשייה האווירית על עסקה בהיקף של כ-130 מיליון דולר לרכש טילים להגנה אווירית מסוג ברק MX לקראת שדרוג מערך ההגנה האווירית שלו. הטילים והמערכות הנלוות אליהם אמורים להימסר לקולומביה עד 2026.

במקביל לעסקת הטילים עם תע"א, צבא קולומביה חתם עם אלביט מערכות על עסקה בהיקף של כ-100 מיליון דולר לקראת הצטיידות בתותחים מתנייעים מסוג אטמוס (ATMOS). מדובר בכ-20 תותחים בקוטר של 155 מ"מ שמסוגלים לירות פגזים לטווחים של למעלה מ-40 קילומטר והם אמורים להימסר לשימוש צבא קולומביה עד סוף העשור.

בשנים האחרונות גם רפאל מכרה נשק לקולומביה, בעיקר טילים נגד טנקים מסוג "ספייק" על דגמיהם השונים המותאמים לשיגור ממסוקי בלאקהוק המשמשים את חיל האוויר שלה. עוד לפני כן היא סיפקה לצבא הקולומביאני עמדות נשק שמופעלות מרחוק ונישאות על גבי כלי רכב משוריינים.

לכל אלה קדמו עסקאות משמעותיות אחרות שהתעשיות הביטחוניות הישראליות עשו בקולומביה במהלך העשורים האחרונים. הבולטת שבהן נעשתה בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת ובמסגרתה נמכרו לחיל האוויר הקולומביאני כ-20 מטוסי קרב מסוג כפיר שמתוצרת התע"א לאחר שהוצאו משימוש מבצעי בחיל האוויר הישראלי.

מטוסים אלה עברו תהליכי חידוש והשבחה במפעל להב של החברה ונמכרו לקולומביה במחיר מציאה, שהוערך בשעתו בכ-20 מיליון דולר למטוס אחד. לפני כ-20 שנה קולומביה רכשה מתע"א עוד 13 מטוסים והשביחה במפעליה מטוסי כפיר מיושנים יותר שבהם היא הצטיידה לפני כן. פעולות ההשבחה כוללות את התאמת המטוסים לתדלוק באוויר וחידוש של מערכות אוויוניקה ומכ"ם. לצד עסקה זו, קולומביה רכשה בתע"א גם מטוס לתדלוק אווירי בכ-60 מיליון דולר, שמבוסס על מטוס בואינג 767.

מטוסי הכפיר הישראליים עדיין משמשים את חיל האוויר של קולומביה אם כי בשנים האחרונות הוא מנסה להחליף אותם במטוסים מתקדמים יותר, אך עד כה התקשה לקדם את המהלך בשל מגבלות תקציב.

לפי גורמים כלכליים בישראל להצהרה של נשיא קולומביה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים לא אמורה להיות השפעה ישירה על עסקאות שכבר נחתמו עם התעשיות בארץ. "הם רוצים את מערכות הנשק הישראליות בגלל שהן טובות ולא בגלל שקולומביה היא סניף של תנועת חיבת ציון. זה שהנשיא פטרו אמר את מה שאמר והצהיר את מה שהצהיר לא אומר שמכאן פנינו למציאות חדשה מול קולומביה", העריך אחד הגורמים.

הוא הוסיף כי "התעשיות הישראליות יוכלו להמשיך לעשות עסקים עם קולומביה גם אם אין בין המדינות יחסים דיפלומטיים. ישראל מכרה בעבר נשק למדינות בעולם גם בתנאים מורכבים הרבה יותר".

פרט לעסקאות הביטחוניות שעל הפרק, ועל חלקן קולומביה כבר העבירה לחברות הישראליות מקדמות, היקף הסחר האזרחי בין שתי המדינות אינו משמעותי. ב-2022 היצוא הישראלי לקולומביה הסתכם בכ-140 מיליון דולר וב-2023 הוא הסתכם בכ-110 מיליון דולר ומתאפיין בעיקר בתחומי פינטק, סייבר, מיכון חשמלי, מוצרים של תעשיות כימיות, מכשור רפואי וגומי. היבוא מקולומביה לישראל זניח, מתמקד במוצרי מזון וחקלאות והיקפו ב-2023 הסתכם בכ-15 מיליון דולר.

ההצהרה של פטרו באה על רקע הימשכות המלחמה בעזה, תוך האשמות שהפנה נגדה על רצח עם. לפני כן עוד מדינות בדרום אמריקה קיבלו החלטות נגד ישראל, כמו בוליביה שהודיעה על ניתוק יחסים וצ'ילה שהחזירה את השגריר שלה.

אף שקולומביה נחשבת לשותפת סחר זניחה, גורמים כלכליים ותעשיינים ישראליים הזהירו כי בהשראת המהלך מצד נשיא קולומביה פטרו, מדינות נוספות ינקטו במהלכים דומים במטרה לפגוע במעמדה של ישראל בעולם – כשאחד המניעים לכך יכול להיות מבצע שנוי במחלוקת של צה"ל ברפיח.

"אנחנו חייבים לנהוג בתבונה נוכח המצב. קורה שמנהיגים מצהירים הצהרות שונות ומשונות והן לא מחלחלות אל השטח כי הביורוקרטיות מקררות את ההתלהמות שלהם וייתכן שזה מה שיקרה כאן", אמר לכלכליסט גורם כלכלי ישראלי בכיר. "אנחנו צריכים לראות את עצמנו מתאגרפים שחוטפים אגרוף חזק בפרצוף אך ממשיכים לשחק בזירה. המצב הנוכחי יוצר אי ודאות בקרב אלה שיש להם אינטרסים בקולומביה אבל מה שנכון כרגע הוא להמתין ולראות כיצד האירוע הזה מתפתח. יחסים בין מדינות לא מתנתקים כל כך מהר".

אתמול דווח כי אלביט משדרגת לצבא ברזיל את המערך הארטילרי. נשיא ברזיל לואיס איניסיו דה סילבה אמנם האשים את ישראל ברצח עם, אך הדבר לא מונע גם ממנו לחזק את צבאו באמצעות התעשייה הביטחונית הישראלית. ברזיל תרכוש 36 תותחים מתנייעים חדשים מסוג אטמוס, במסגרת עסקה שהיקפה מוערך בכ-150-200 מיליון דולר.