סמוטריץ' סיפק מינימום של אחריות פיסקאלית, אך זה רחוק מלהספיק

הממשלה אישרה היום את תקציב המדינה ל־2024. בין השאר, סוכם על תוספת של 55 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. שישה שרים התנגדו לתקציב: בני גנץ, גדי איזנקוט, חילי טרופר, גדעון סער ויפעת שאשא ביטון מהמחנה הממלכתי; וכן שר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד. התקציב יונח בשבוע הבא על שולחן הכנסת לאישור בקריאה השנייה והשלישית עד ל־20 בפברואר. תקרת הגירעון נשמרה ברמה של 6.6%, מה שמבחינת משרד האוצר נחשב להישג, שכן היו לחצים רבים להקטין את הקיצוצים. כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה נאלצה הממשלה להגדיל את הקיצוץ הרוחבי ל־5% במקום 3% שתוכננו. מרבית ההגדלה בקיצוץ הרוחבי נועדה למימון תוספת של 2.3 מיליארד שקל בתקציב למשרד לביטחון לאומי.

לצפייה בתקציב 2024 לחצו כאן

בצד ההכנסות הממשלה אישרה העלאת מס הבריאות ב־0.15% ב־2025, צעד שצפוי להניב הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה. כמו כן נקבע כי מדרגות הביטוח הלאומי לא יעודכנו ב־2025 בהתאם לשיעור האינפלציה; המשמעות: יותר מבוטחים ישלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר. עוד כוללת ההצעה את העלאת המע"מ ב־1% החל מ־2025 (מ־17% ל־18%).

ישיבת הממשלה חודשה בצהריים רק לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נכנע לדרישות השרים והפחית את גובה הקיצוץ בשורה של משרדי ממשלה ואף הגדיל תקציב של משרדי הביטחון והביטחון הלאומי, והבריאות. לפי הודעות השרים היקף הקיצוצים שבוטלו והתוספות שניתנו מגיע השנה ליותר מ־6 מיליארד שקל. נתון זה לא כולל את התוספת למערכת הביטחון, שתעמוד השנה על 55 מיליארד שקל, ותקציב הביטחון כוללו יעמוד השנה על 138 מיליארד שקל.

צריך להסתכל בביקורתיות על התהליך הרחב של העברת התקציב, שהתנהלה ברשלנות, ולבקר את ההצהרות חסרות האחריות של סמוטריץ' כי "זה לא הזמן לשנות סדרי עדיפויות", ועל העובדה שהממשלה לא הצליחה אפילו בזמן מלחמה לסגור משרדים מיותרים, ועל העובדה ששר האוצר נכשל בקיצוץ של כספים פוליטיים. עם זאת אפשר אולי לומר מילה טובה על השר, שלא קיבל לחלוטין את הגישה הדחיינית והפופוליסטית מבית מדרשם של רה"מ בנימין נתניהו ויועצו אבי שמחון לדחות את הכל לעתיד. בסוף סמוטריץ' גם קיבל החלטות שתמכו בקו של הפקידות המקצועית של משרדו, מהלך שהוא מנוגד לחלוטין לאופיו המתחכם ולהצהרותיו. בין היתר מדובר על העלאת המס על מוצרי טבק כבר השנה, העלאת המע"מ, מס הבריאות ומס הפחמן ב־2025, ומס נסועה ב־2026. מדובר במהלכים שמתואמים עם הדרג המקצועי באוצר.

עם זאת, אי אפשר לתת ל־96 השעות האחרונות לטשטש את התמונה הרחבה – ישנם צעדים מתבקשים שלא הוכנסו לתקציב, ובראשם שני הצעדים הסמליים של סגירת משרדם מיותרים וביטול מוחלט של כספים נוגדי צמיחה. אבל, אפשר למנות צעדים נוספים, כמו ביטול מע"מ לתיירים בגין שירותי תיירות, שהיה מבטל את הצורך להעלות את מס הבריאות לאזרחי ישראל, למשל. סגירת משרדים מיותרים היתה מייעלת את עבודת הממשלה ומעבירה מסר ציבורי של אחריות. וקיצוץ חד בתקציבי החינוך החרדי, כולל אופק חדש שהאוצר לא הצליח לקצץ, היה יכול להוות תשתית למנוע צמיחה קריטי למשק בשנים הקרובות. וכמובן, הבחירה הצינית לקצץ בתקציבי החברה הערבית – בניגוד להמלצות מערכת הביטחון.

המבחן של סמוטריץ' יהיה בהתנהלותו מכאן ולהבא, האם טיפת האחריות שהראה בימים האחרונים היא רק אפיזודה חולפת או שאולי משהו השתנה, לפחות בכל הקשור לשיתוף הפעולה עם דרגי המקצוע, עם ההפנמה של נקודת הראות הכלכלית. או בנוסח אחר: האם סמוטריץ' הגיע למסקנה שכעת שההפיכה המשטרית אינה על השולחן, כדאי להתמקד בכלכלה ובהצמחת החברה לטווח הארוך?אחד המבחנים החשובים בהקשר הזה, הוא הפעילות שלו מול החרדים. עד לאחרונה סמוטריץ' היה העורך דין של הפוליטיקאים חרדים, הוא הלך לאולפני טלוויזיה ודיברר את עמדתם באופן בוטה יותר ממה שהם עצמם עשו. האם סמוטריץ' ינצל את הזמן הלא־רב שנותר לו בכהונתו ואת העובדה שעתידו הפוליטי לוט בערפל ליצירת שינוי של ממש בנורמות התעסוקה בקרב גברים חרדים?

מלבד הצורך של סמוטריץ' להתמודד עם ראש ממשלה מנוסה שניסה לטרפד את השמרנות הפיסקלית, הרי שהממשלה כולה והציבור כולו נאלץ להתמודד עם השר הלא אחראי של הממשלה, איתמר בן גביר. גם הפעם – בדומה לתקציב המדינה של 2023–2024 – הוא התנהל בחוסר אחריות ובכוחנות, מכיוון שהוא לכאורה "שחקן לא רציונלי" ומכיוון שהוא חבר הממשלה היחידי שעל הנייר עשוי להרוויח מבחירות – מפלגתו היא היחידה מהקואליציה שעולה בסקרים. בן גביר דרש וקיבל תוספת של 2.3 מיליארד שקל, שהביאו להגדלת הקיצוץ הרוחבי מ־3% ל־5%. זה קרה גם בשנה שעברה, כשכל המשרדים נאלצו לחוות קיצוץ של 1% בשביל לממן לבן גביר את רצונותיו. בן גביר ואנשיו אמרו לאנשי המשטרה: "תביאו את כל החלומות שלכם, יש לנו כוח על האוצר".

הציבור הישראלי כולו משלם בפעם השנייה במשך שנה "מס בן גביר". זהו מס שנגבה ממערכת החינוך, ממערכת הבריאות, ממערכת הרווחה, ממערכת ההשכלה הגבוהה, ומהרשויות המקומיות. לא מדובר בכסף סקטוריאלי, אבל מדובר בכסף שלדעת כל אנשי המקצוע התועלת השולית שלו נמוכה מאוד, בוודאי בזמן מלחמה, שיש צרכים דוחקים אחרים. בעבר, היה חשש כי ההתנהלות של בן גביר תביא לכך שכל חברי הממשלה ילמדו שהכוחנות משתלמת, שראייה צרה כדאית, ושאי ההתחשבות באנשי מקצוע היא דרך המלך. ואכן, חשש זה התממש בחלקו, אבל מתברר שאפילו הפוליטיקאים הבעייתים בממשלה הזו, מעדיפים להישאר עם תקציב קטן יותר במשרדם מאשר לזכות לבוז אליו זוכה בן גביר בקרב כל מי שאחריות ציבורית נמצאת איפשהו בסולם הערכים שלו.

במסגרת המגעים מול האוצר בימים האחרונם הצליחו גם משרדי החינוך, הבריאות, החקלאות, הפנים והתחבורה לשפר את מצבם. שר החינוך יואב קיש למשל הודיע על הפחתת הקיצוץ במשרדו מ־860 מיליון שקל ל־300 מיליון שקל, כשלמשרד יינתן שיקול הדעת היכן לקצץ. המשרד גם באופן חד־פעמי 280 מיליון שקל למימון חינוך לתלמידים מפונים. כמו כן הוסכם על ביטול הקיצוץ של 200 מיליון שקל במוסדות להשכלה גבוהה ועל הקמת עדה בין משרדית שתבחן את מבנה והיקף תקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל.

יו"ר ש"ס אריה דרעי הוביל את המאבק לשמירת תקציבי משרדי הבריאות והפנים שבידי מפלגתו. משרד הבריאות של השר אריאל בוסו זכה לתוספת של כ־1 מיליארד שקל הכולל את ביטול הקיצוץ של 300 מיליון שקל בתקציבו, שאמור היה לחול גם על בריאות הנפש, סל הבריאות ועוד. בעקבות כך יוגדל מס הבריאות ב־0.15%. שר הפנים משה ארבל הצליח להגדיל את תקציב משרדו ב־1 מיליארד שקל. הסכום אמור להיות מופנה ברובו לחיזוק השלטון מהמקומי בהקשר של מצבי חירום ומלחמה. שר החקלאות אבי דיכטר הודיע על הפחתת הקיצוץ במשרדו מ־850 מיליון שקל ל־280 מיליון שקל. במסגרת ההסכם, יוקצו 270 מיליון שקלים לתמיכות ופעילויות המשרד בחקלאים ובוטלו הצעדים המבניים השונים במשרדו וכן הקטנת קיצוץ 320 משרות ל־142 בלבד, בפריסה של 3 שנים.