משנה למנכ"ל אדלטק: "דוראד 2 לא תקום; יש דואופול בשוק הגז הטבעי"

"הדואופול של חברות הגז פוגע בתחרות בשוק", כך אומר ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, בביקורת חריפה על המתרחש בשוק האנרגיה הישראלי בראיון במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו, אדלטק לא תאפשר את ההרחבה של תחנת דוראד – אחת התחנות המרכזיות עליה נשען משק האנרגיה הישראלי בעתיד - מפני שהתחנה תמנע מאדלטק לפתח תחנות אחרות בהמשך, עם אחזקות גדולות יותר לחברה. על קצא"א, בעלת המניות המרכזית בדוראד טען: "סידור עבודה נוח לבוגרי האוצר"

אדלטק היא חברה שפחות מוכרת לציבור הרחב בישראל. מה אתם עושים?

"אדלטק היא חברה שקיימת זה כשלושה עשורים. אנחנו למעשה יזמנו פתיחת את שוק החשמל לתחרות כבר בראשית שנות ה-2000 כשהמייסד ויו"ר החברה אורי אדלסבורג חשב שיש מקום לתחרות בשוק ייצור החשמל בישראל. מאז הקמנו שלוש תחנות כוח ורכשנו, עם שותפים, שתי תחנות כוח נוספות. והיום אנחנו אחראים למעשה לכמעו 20% מיכולת ייצור החשמל בגז טבעי בישראל".

לפי תוכנית הפיתוח של נגה, חברת ניהול מערכת החשמל, יש צורך ב-6-7 תחנות כוח חדשות בעשור הקרוב, אך הקמת התחנות ממשיכה להתעכב. איפה זה מוצא אתכם?

"השאלה רלוונטית לכמה מישורים, בעיקר בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים בה היום. זה שאנחנו נמצאים פה ויש חשמל לצלם אותנו זה לא מובן מאליו. לפני כחודש היינו באירוע של כמעט-החשכה והפסקה משמעותית שנה אחרי שהיינו באירוע מהסוג הזה. היום יש לנו הבנה שמילת המפתח בשיווק היא יתירות או נקרא לזה "עודף" – מקדם בטחון או מקדם סיכון. דבר שאנחנו רואים שנמצא יותר ויותר במחסור. ראינו גם את המצב הבטחוני וההשפעות שלו על הצורך ביתירות כזו בכל תחום ובוודאי בתשתיות ובאנרגיה. אותנו זה מוצא במקום קצת קשה בוא נאמר. אנחנו מעוניינים להמשיך את המהפכה מצד אחד, מצד שני יש לנו קשיים לא פשוטים בהקשר הזה במה שקשור לרגולציה. במקום שהרגולציה תייצר מצב שיעודד הקמה של תחנות נוספות, הגישה שלפיה מקצים במכסות את התחנות יוצרת מצב שכל שחקן צריך להילחם בצורה מסוימת ולהחליט איפה הוא שם את הקלפים שלו.

"הרגולטור החליט שלא יהיה שחקן שיחזיק יותר מ-20% בשוק ייצור החשמל בגז טבעי, שזה דבר סביר ונורמלי. אבל הבעיה שהרגולטור החליט גם על דבר חסר תקדים – שדי באחזקה של 5% בתחנת כוח כדי שיחשיבו אותך כבעל שליטה בכל תחנת הכוח. לדוגמא, בתחנת דוראד אנחנו מחזיקים בפחות מ-20%, אבל הרגולטור סופר לנו את כל יכולת הייצור של התחנה והיא נוגסת בכל נתח השוק שאנחנו יכולים להחזיק. וזאת תחנה, כמו כמה תחנות בארץ, שאפשר להכפיל יחסית בפשטות את נפח הייצור שלה. אבל מאחר שאנחנו מבינים שאנחנו מחזיקים רק נתח קטן בתחנה הזאת, כבעלים של התחנה, פשוט לא נאפשר את ההרחבה שלה. ולכן אני רוצה לומר שתחנה שיכולה לספק קרוב ל-5% מהחשמל בישראל לא תקום מכיוון שהרגולציה הנוכחית גורמת לזה להיות לא אפשרי מבחינתנו".

הסכנה באי הקמת תחנות היא עלייה בדקות אי-הזמינות, כלומר משך הזמן בשנה שחשמל לא מסופק. מה הנזק בזה?

"יש הערכה שאומרת שהנזק מאי-אספקת חשמל למשק במשך שעה הוא כ-750 מיליון שקל. זו עלות כבירה. לפני חודש, כשכמעט היתה הפסקת חשמל, היתה הסטה של ייצור לפחם וסולר שעלות הייצור בו גבוהה פי 2 עד פי 15 מעלות ייצור בגז. כלומר, העלות לכל דקה שבה לא מסופק גז היא כבדה והיא נגזרת ישירה מהיקף היתירות שיש. אין ספק שיש צורך להגדיל את היתירות כי הציבור פחות ופחות מוכן לסבול היעדר של שירותים חיוניים. אנחנו נהיים יותר ויותר מפונקים, ורוצים יותר ויותר את הנוחות וצרכים בסיסיים והיעדר של חשמל לא מאפשר לספק אותם.

"לכן, הבעיה הזאת אינהרנטית ומשמעותית במשק שלנו היום. צריך להיות שינוי די מהותי שיאפשר באופן חופשי יותר הקמה של יותר תחנות ותחרות גדולה יותר ובראש ובראשונה הרחבה של התחנות הקיימות. אני יכול להגיד לך שב-2-3 מהתחנות שלנו הדבר אפשרי תחת הסרה של המגבלות הרגולטוריות שקיימות היום".

הביקורת שנשמעת בשוק האנרגיה היא שדווקא אין תחרות בין יצרני החשמל הפרטיים והדבר מתגלגל לצרכנים.

"אין קסמים בכלכלה. אם אתה רוצה להוריד את המחיר אתה צריך להגדיל את ההיצע ולהוריד את מחיר התשומות העיקריות. בייצור החשמל התשומות העיקריות הן מחיר הגז. 70% ממחיר החשמל הוא מחיר הגז, ובפועל יש לנו דואופול. צריך להבין שהכל מתחיל מהתשומה הזו. ככל שיש אלטרנטיבות למכירה שלה בחו"ל הסיכוי לראות ירידה של ממש במחירי החשמל הולך ויורד. הצורך לראות הגדלה של ההיצע מתחבר גם למה שאמרתי לגבי יתירות בשוק. ככל שתראה עודף היצע בשגרה, תראה פחות נזק בשעת חירום כמו שרואים עכשיו – אם זה חירום סביבתי, כלכלי או ביטחוני. מטבע הדברים תהיה גם ירידה במחיר. הדברים כרוכים אחד בשני.

"יש ארבע תחנות שיצאו והושלמה מכירתן במסגרת הרפורמה, התחנה החמישית, רידינג) לא נמכרה. אני רוצה להזכיר שיש תחנה נוספת – שישית – שמצד אחד המדינה מבצעת הפרטה ומצד שני היא מחזיקה במניות העיקריות שבה. דוראד, בה אנחנו מחזיקים, שבעל המניות העיקרי בה הוא קצא"א, זרוע של מדינת ישראל.

"חוץ מלהיות הסדר עבודה נוח מאוד ליוצאי משרד האוצר – החשכ"לית לשעבר שמשמשת כיו"ר, שוקי אורן שהיה בעבר או מיכל עבאדי. חוץ מזה, אין הצדקה אמיתית לקיום של הגוף הזה שעיקר האחזקות שלו תחנת כוח פרטית. אתה רוצה לראות יותר תחרות בין יצרנים פרטיים, תאפשר יותר תחרות בין היצרנים הפרטיים".

מחברת שתא"א, חברה בת של קצא"א ובעלת אחזקות בדוראד, נמסר: "דבריו החמורים של סבר ספק אם עומדים בהוראות החוק וטוב היה אלמלא נאמרו. אין ביכולתו של אדלסבורג, בעליה של אדלטק, שנגוע בניגוד עניינים חריף לרבות החזקות נוספות במשק החשמל, לטרפד את הרחבתה של תחנת הכח דוראד.

"לא ניתן לנתק את התבטאותו החמורה של המשנה למנכ"ל אדלטק, מפסק הבוררות שקבע כי על אדלסבורג להחזיר לדוראד מאות מליוני שקלים ונמצא בימים אלה בערעור. שתא"א לא תירתע מאיומי אדלטק, תפעל בהתאם לאינטרס הציבורי ולא תאפשר כל פגיעה בו".