זינוק של 25% במספר הישראלים שנשארים בחו"ל יותר משנתיים

עיבוד נתונים של ביטוח לאומי ושל משטרת הגבולות שביצע ד''ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון מצביע על היפוך מגמה במספר הישראלים שלא ניתקו תושבות ומחליטים להאריך את שהותם מחו"ל יותר משנתיים. המגמה התהפכה בינואר 2023 עם הכרזת שר המשפטים יריב לוין על ההפיכה המשטרית, ומאז גדל מספרם ב־25%. לדברי פלד, "זה חייב להדליק נורה אדומה".

ערב כינונה של ממשלת נתניהו־בן גביר־סמוטריץ' נרשם המספר הנמוך ביותר של תושבים ישראלים ששהו בחו"ל מעל לשנתיים ולא ביקרו מעל ל־90 יום בתקופה הזו - כ־48 אלף איש. מאז ועד הרבעון השני של 2024 (מועד הנתונים העדכניים ביותר) המספר כבר טיפס לכ־60 אלף איש. מגמת הישראלים שנשארים בחו"ל יותר משנתיים ולא ניתקו תושבות צנח באופן מתמשך ועקבי מאז דצמבר 2016, אז נרשמו כ־83 אלף ישראלים בקטגוריה הזו.

מגמת ההגירה התהפכה

התקופה היחידה ששברה את המגמה ארוכת הטווח היתה תחילתה של מגפת הקורונה, אז לא היתה אפשרות לשוב לישראל, אך משנפתחו השמים המגמה חזרה לדפוס ארוך הטווח. לקראת סוף 2022 המספר הגיע לשפל, אך מאז תחילת 2023 המגמה ארוכת הטווח התהפכה והמספר החל לעלות באופן עקבי, עם יוצא דופן אחד: דווקא ברבעון שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל (הרבעון האחרון של 2023) נרשמה ירידה במספר הזה, ואחריו שוב עלייה.

"דווקא ברבעון שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל נרשמו יותר ישראלים שחזרו לארץ מאשר כאלו שנשארו בחו"ל, ומספרם נטו קטן ב־1,243 איש", מסביר פלד בשיחה עם כלכליסט. ממצא חשוב נוסף של פלד הוא שהעלייה במספר הישראלים השוהים בחו"ל מעל לשנתיים מאז כינונה של ממשלת נתניהו־בן גביר דומה לירידה במספר הישראלים באותו הסטטוס בתקופת ממשלת בנט־לפיד. "במילים אחרות, מה שבתקופת בנט־לפיד ירד, עלה בחזרה בתקופת נתניהו", הוא מסכם.

בימים שבהם נושא ההגירה נמצא בלב הדיון הציבורי ומתגלים מקרים רבים של בדיקות סרק על ידי אנשים שאינם בקיאים בכלכלה, סטטיסטיקה או דמוגרפיה, יש חשיבות להבין ולהכיר את מאגר המידע שממנו מגיעים הנתונים: נתון מיוחד של ביטוח לאומי המשמש לקביעת חלוקת כספי סל הבריאות לקופות החולים. איסוף הנתונים אינו מכוון למעקב אחרי הגירה גופא אלא משמש לקביעת היקף התקצוב הממשלתי שמגיע לכל קופת חולים בהתאם למספר הנפשות שהיא מבטחת. ביטוח לאומי מקבל ממשטרת הגבולות נתונים שוטפים על מספר הישראלים שיצאו לחו"ל או שבו משהות בחו"ל ובודק מי מהם שהו בחו"ל מעל שנתיים, לא ניתקו תושבות ולא ביקרו בישראל במשך יותר מ־90 יום בתקופה זו. הישראלים העומדים בהגדרה זו עדיין זכאים לשירותי בריאות מקופות החולים, אך הקופות לא מקבלות כספים עבורם (הם לא נספרים לקופה לצורך תקצוב).

ההיגיון שעומד מאחורי הפסקת התקצוב אך לא הפסקת קבלת השירותים מעניין בהקשר של בדיקת "מועמדות" להגירה: ההבנה כי יש סבירות גבוהה שהישראלים בקטגוריה זו כבר לא יחזרו להתגורר בארץ, ולכן אין טעם או היגיון לתקצב אותם במסגרת סל הבריאות. זו בדיוק הסיבה שהבדיקה הזו נעשית על ידי ביטוח לאומי, הגוף האחראי לחלוקת תקצוב סל הבריאות.

לפי פלד, הנתונים הללו מהווים מדד טוב להבנת מגמת ההגירה או הרילוקיישן מישראל דווקא משום שמדובר בנתונים שאינם מעניינים במיוחד, לא זוכים לתשומת לב ציבורית רחבה ולכן לא סבלו משינויים באופן האיסוף והחישוב על פני השנים. עוד אלמנט מעניין בהגדרה הוא כי היא "מנטרלת" את הביקורים לארץ, אחת הבעיות הגדולות בספירת מהגרים בפוטנציה. נקודה חשובה נוספת היא שמדובר בישראלים שלא ניתקו תושבות – תהליך שבישראל אינו אוטומטי אלא דורש פעולה יזומה, מה שמעיד על כך שהמשתייכים לקבוצה הזו עדיין רואים את עצמם קשורים לישראל ולא קיבלו החלטה סופית להתנתק ממנה. זאת בניגוד לישראלים שניתקו תושבות ולא מתגוררים בארץ יותר משנתיים, שמספרם הרבה יותר גדול.

"הנתון לא עונה על ההגדרה המדויקת של הגירה אבל הוא מדד טוב להבין את מגמות ההגירה", מסביר פלד. לדבריו, "ייתכן כי מדובר בישראלים שהחליטו להישאר עוד שנה ברילוקיישן כדי להבין מה קורה עם הממשלה החדשה ולאן פניה של ישראל. אינני יודע מה השיקולים של אותם ישראלים. מה שאני כן יודע הוא שיש כאן מדד טוב למגמות הגירה שלכל הפחות חייב להדליק נורה אדומה משמעותית". נזכיר כי ישנן כמה הגדרות לתופעה המכונה "הגירה", כאשר המקובלת ביותר היא אדם השוהה יותר משנה אחת שלמה מחוץ לארצו.

"מגמת ההיפוך היא לא בשל המלחמה שהחלה לפני כתשעה חודשים, אלא החלה כבר בתחילת 2023, אז הכריז שר המשפטים יריב לוין על כוונתו לחולל הפיכה משפטית", מסביר פלד. "היפוך המגמה בהגירה של ישראלים בשנה וחצי האחרונות הוא תגובה לאירועים שהחלו בינואר 2023, לא ב־7 באוקטובר. סביר להניח שרבות מהמשפחות שבחרו להישאר בחו"ל רק השהו את ההחלטה לחזור עד שיבינו אם פניה של ישראל לחברה דמוקרטית ופתוחה או לחברה בנסיגה דמוקרטית. אלה לא משפחות שמחפשות הגירה קבועה. אנחנו רואים את זה בבירור משום שהשינויים הספציפיים הללו במגמת ההגירה הם לא תוצאה של פער כלכלי־תעסוקתי יוצא דופן ואפילו לא תוצאה של סיבות ביטחוניות. מדובר במי שהיתרונות המובנים של ישראל עבורם - משפחה, תרבות, תחושה של שייכות - עדיין מאוד חזקים, אבל מבט צופה עתיד מדאיג אותם. לכן, בשקלול של כל המשתנים, ההחלטה שלהם היא לחכות עם החזרה לארץ עד שתתבהר התמונה".

בדומה לממצאים הראשונים של הלמ"ס שנחשפו בכלכליסט בסוף שבוע האחרון, גם המספרים של ביטוח לאומי אינם מספרים "גדולים" שמעידים על "תופעה". מדובר על 12 אלף ישראלים שהפכו למועמדים להגירה בפוטנציה. לפי מספרים רשמיים, בין 650 ל־750 אלף ישראלים עזבו את ישראל לצמיתות (מהגרים) מאז קום המדינה. מהדו"ח של הלמ"ס עולה כי מספר הישראלים שיצאו לחו"ל בחודשים יולי–אוקטובר 2023 ולא חזרו עד סוף מאי 2024 הוא כפול ממספר הישראלים שיצאו לחו"ל בקיץ 2022 ולא חזרו עד סוף יוני 2023 - 34.5 אלף לעומת 17.8 אלף, בהתאמה. מדובר בפער של 16.7 אלף ישראלים שהפכו למועמדים להגירה. עדיין מדובר במספרים מזעריים מבחינת אוכלוסיית ישראל, אך אסור לשכוח כי ישראל היא מדינה קטנה, ולא צריך מספר גדול במיוחד של מהגרים כדי לפרק מגזרים אסטרטגיים כגון הייטק או רפואה.