"הגענו למלחמה במצב טוב, נדע לעמוד בכל תרחיש"

במסגרת סדרת המפגשים של כלכליסט ואדלטק שעוסקת בעתיד הביטחון האנרגטי של ישראל, שוחח צבי זרחיה מכלכליסט עם איליה כץ, הסגן הממונה על התקציבים בנושאי תשתיות, משרד האוצר; נועם שוייצר, מנהל סקטור אנרגיה, תשתיות וסינדיקציה, בנק דיסקונט; עמית לנג, מנכ"ל מקורות; ושרון חצור, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות.

אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה רב־זירתית. כמה ישראל הכינה את עצמה בתחום האנרגיה והגז?

איליה כץ: "המדינה ערוכה מאוד. תפקיד האוצר בהקשר זה הוא להיות במוכנות למלחמה. משימתנו היא שמירה על יתירות, כלומר במרווח שלנו לגייס חוב, לגייס מימון לפעילות המשקית. האינדיקטור הראשון לכך הוא יחס החוב־תוצר. נכנסנו למלחמה במצב טוב וכל עוד התנהלותנו תהיה אחראית ובמגבלת האפשרויות, נדע להתממן תוך כדי ולעמוד בכל תרחיש".

שרון חצור: "משרד האנרגיה ערוך. אנו עוסקים מהיום הראשון של המלחמה ועוד מלפני המלחמה בהבטחת ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל. הפעולות שלנו מאוד רחבות ומטבע הדברים את חלקן לא ניתן לפרט, אך אנו רוכשים מלאים שונים, חלפים שונים, אנו עוסקים בהיערכות לתרחישים שונים, זו משימתנו".

עמית לנג: "מקורות ערוכה מאוד למצבי קיצון, זהו חלק מהדנ"א שלנו מכיוון שמצבי קיצון אינם מתבטאים רק במצב הביטחוני הקשה, אלא גם במצבים שעלולים להתרחש בשוטף כמו סערה קשה או קיץ מאוד חם. כל הבנייה של מערכותיה של מקורות מתוכננות ל'פיקים' האלה ומ־7 באוקטובר לא רק שעמדנו במשימה יפה והמשכנו לספק מים למרות פגיעה זו או אחרת במתקנינו או במתקני הזנת החשמל, אנו הגדלנו לעשות ונערכנו עוד יותר, איתרנו נקודות חולשה והוספנו עוד גיבויים, עוד יתירות, עוד מערכות מעקף שיכולות להגיע במידה שחלק מהמערכת יושבת. אני לא חושב שיש בעולם עוד חברת מים שערוכה כמונו למצב".

נועם שוייצר: "אנו לכל אורך התקופה עוד מתחילת המלחמה ממשיכים לממן פרויקטים רבים בתחום האנרגיה והתשתיות. לא עצרנו לרגע משא ומתן עם הלקוחות, ופרויקטים שהתחלנו לממן לפני המלחמה, ואפילו במהלך המלחמה, חוברו לרשת החשמל. הבנק חרת על דגלו את פיתוח תחום התשתיות והאנרגיה. כל פרויקט כזה, מאנרגיה סולארית ועד אנרגיה קונבנציונלית, הוא פרויקט בהיקף של מאות מיליוני ומיליארדי שקלים דרך מימון ישיר של הבנק ודרך סינדיקציות שהבנק מארגן ומממן. התהליכים של הפיתוח, הייזום והתכנון הם ארוכים, מדובר בדברים שהחלו לפני המלחמה ולא נעצרו".

אנו נמצאים בתקופת מחסור בתקציב וגירעון גדל והולך, האם יש כסף בקופה הציבורית לסיוע לתשתיות קריטיות?

כץ: "ברמת תקציב המדינה נכנסנו ליחס חוב־תוצר נמוך. אני סבור שהתנהלות המדינה היא בסך הכל אחראית. לצד זה חשוב לזכור שמשק התשתיות הוא משק סגור, הוא מנוהל בצורה תעריפית, הוא מממן את עצמו, לא מתוך גיוסי חוב של המדינה. וזה מאפשר גמישות למנהלים ולחברות לפעול בתוך התחומים הללו. הדרך לשמור על רציפות היא דרך מקורות ההכנסה של אותן חברות. כפי שלכולנו ברור, למלחמה יש עלויות גדולות בתחום הביטחוני וזה דורש מימון בעלויות מס כדי לממן את הגירעון ההולך ועולה — ובהקשר של תשתיות, התממנות זו, ההוצאות הנוספות, תביא לגידול בתעריף. אנו נדע להמשיך ולהתנהל למרות המלחמה ולספוג עלויות כדי שהמשק ימשיך לתפקד".

חצור: "יש כאן שילוב של שתי תשובות, זה שהמשק מתוערף ויש לו אמון מהשוק הפרטי מייצר צמיחה נאה של השוק והמשך השקעות. עלינו לוודא שהמשק ימשיך להתנהל ברמה תחרותית טובה ובאמינות הגבוהה שבה הוא מתנהל והעסק הזה בעינינו מתבטא באמון המאוד גבוה שאנו מקבלים".

שוייצר: "אנו במצב של חוסר ודאות רגולטורית, זה שוק שעדיין לא הגיע לעולם התחרות ובשוק כזה קשה מאוד, לפחות מהצד שלי, לממן לזמן ארוך ולחזות כיצד העסק יתנהל בסביבה שהרגולציה בה אינה מיוצבת".

חצור: "משק החשמל באופן כללי עובר בשנים האחרונות מגמות של ביזור ודיגיטליזציה. משק האנרגיה מסתדר באופן שונה, בעבר היו תחנות כוח גדולות וקווי הולכה גדולים. כיום אנו רואים שהעסק הולך ומתבזר, הצרכן הופך להיות היצרן ואלה אתגרים שרגולטורים מתמודדים איתם בכל העולם והרגולציה מתאימה את עצמה לתקופה. רשות החשמל עושה עבודה מצוינת בתחום הזה, בתוך תקופת המעבר הזאת, גם ההתאמות ייעשו".

מה נקודות החוזק של מקורות שאיפשרו לה לתפקד במלחמה?

לנג: "למקורות יש 2,000 עובדים ביחד עם החברות־הבנות. החוזקות נובעות משילוב של דברים: אנו שומרים על יתירות גבוהה במערכת ומשקיעים כל הזמן בפיתוח. את התפעול אנו מבצעים באמצעות כלים טכנולוגיים רבים ויש לנו עובדים מסורים ומחויבים, מה שקרה מאז 7 באוקטובר מדהים. אנשים שגרים באזורים מופצצים לא ויתרו על יציאה לעבודה כדי להבטיח לציבור הרחב אספקת מים".

האם יש קרנות חירום שהמדינה מפעילה כדי להתמודד עם המצב?

כץ: "אין הבדל בין תשתיות רגילות ותשתיות קריטיות, כל תשתית שנפגעת מקבלת פיצוי מלא דרך קרן מס רכוש. הסיטואציה כיום היא שהכספים של קרן מס רכוש נגמרו והמשמעות היא שמעבירים כסף מתקציב המדינה. המדינה ערבה לכך באופן מלא ואין שום חשש בהקשר הזה".

מה המסר שלכם לרגולטורים בישראל?

שוייצר: "בתקופה זו, שבה הסדר התקין של המימון אינו טריוויאלי, יש למצוא פתרונות יצירתיים, להגמיש כללים. צריך רוח גבית ובתקופה זו יש לחשוב על המממנים ועל היזמים הפרטיים שזקוקים לרמת ודאות שתאפשר מימון פרויקטים לזמן ארוך. השוק עדיין לא השתכלל, והיזמים הפרטיים, הלקוחות שלנו, מחפשים ודאות לזמן ארוך. על מנת שנוכל להתחבר לצורך הזה, אנו זקוקים לוודאות, זירוז תהליכים וראייה לזמן ארוך".

שרון, היית אחראית על תוכנית האנרגיה בחבל תקומה, כיצד תוכנית זו מתקשרת עם החזון של משרדכם של איפוס פליטות?

חצור: "אנו הגענו לאתגר של חבל תקומה בתחילת המלחמה והחלטנו שאנו נסתכל על החבל ונהפוך אותו לתמונת הניצחון של משק האנרגיה. יצרנו תוכנית שמסתכלת מרמת המבנה הבודד ועד החבל כולו, יצרנו מענה בתחום האנרגיה המתחדשת, בתחום טעינת הרכבים, יש תוכנית מקבילה שעוסקת בתחום המים ועיבוי התשתיות, הסתכלנו על עולמות החדשנות באנרגיה, כיצד נטמיע חדשנות פורצת דרך במשק הישראלי והסתכלנו גם על תשתיות קריטיות, על הטמנת קווים ועל ביצור יכולות. ביחד עם מינהלת תקומה יצרנו תוכנית שרק החלק התקציבי שלה הוא 300 מיליון שקל. ובנוסף על השקעות תעריפיות כבדות שיהיו באזור. תמונת הניצחון תהיה בעוד כמה שנים. כששר האנרגיה הישראלי יארח את מקביליו, הוא ייקח אותם לחבל תקומה כדי לראות כיצד נראה משק אנרגיה ואיך נראית תמונת ניצחון של תקומה אנרגטית".

כדי להגיע לתמונת ניצחון, מה צריך לפתח במשק המים?

לנג: "אנו צריכים מהאוצר תמיכה רגולטורית כדי שלא ייקחו לי כסף, כי המשך פיתוח מואץ הוא הסוד לשמירה על משק מים יציב, חזק, חסין ועמיד. לדוגמה, בתוכניות שלנו עד שנת 2030 יוכפלו כמויות המים שיגיעו לחקלאות באזור תקומה. הגידול יתחיל בשנים הקרובות. אותו הדבר יש לנו תוכניות לצפון ולאזורים נוספים שהכמויות המגיעות אליהם הן כמויות קטנות ולא באמינות אספקה גבוהה".