סוכנויות הידיעות AP ורויטרס מבקשות לדחות את תביעת משפחות נרצחי נובה

סוכנויות הידיעות AP ורויטרס מבקשות לדחות את תביעת משפחות נרצחי נובה שהגישו נגדן בפברואר האחרון משפחות שילדיהם נרצחו במסיבת הנובה. עשרת התובעים הם ההורים של הנרצחים מאי נעים ז"ל, אביר לוטן ז"ל, גיא גבריאל לוי ז"ל, שלו מדמוני ז"ל ושני לוק ז"ל.

בתביעה מול הסוכניות, טענו המשפחות כי אל מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר התלוו "עיתונאים וצלמים" אשר תיעדו את מעשי הזוועות "און-ליין". אותם "עיתונאים", נטען בתביעה, נטלו בחלקם חלק פעיל בטבח, חדרו אל תוך שטח מדינת ישראל מרצועת עזה ביחד (כתף אל כתף) עם מחבלי החמאס כמבצעים בצוותא, ונשלחו בין השאר על ידי סוכנות איי.פי אשר שידרה והפיצה תיעודיים שונים מזמן הטבח. עוד נטען בתביעה כי "עיתונאים שהתלוו למחבלים יכלו להושיט את העזרה הנדרשת ולהודיע לרשויות מדינת ישראל מבעוד מועד על העתיד לבוא".

בכתב ההגנה שהוגש על ידי The Associated Press Limited באמצעות עורכי הדין גדעון וינבוים וספיר אבן חן בכר ממשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) נטען כי "בתביעה זו מבקשים התובעים, שילדיהם השתתפו במסיבה בפסטיבל ה"נובה" ונרצחו, להטיל אחריות על הנתבעת על נזקיהם. זאת, משום ש-איי.פי פרסמה מספר תמונות וסרטונים מהאירועים הקשים באותו בוקר, שצולמו על ידי צלמים עצמאיים שנטען לגביהם כי היו חלק מהמתקפה. עם כל ההבנה לכאב ולצער של התובעים, מדובר בתביעה חסרת יסוד", נטען.

לטענת סוכנות איי. פי התביעה כולה בנויה על הנחת היסוד (השגויה), לפיה הצלמים שצילמו תמונות וסרטונים ממתקפת ה-7.10.2023, אשר איי.פי רכשה ופרסמה, היו עובדים של איי.פי או פעלו באופן אחר כלשהו בשליחותה ובהתאם להנחיותיה. "יובהר כבר בפתח הדברים, כי הצלמים העצמאיים האלה לא היו עובדים או שלוחים של איי.פי . מדובר בצלמים עצמאיים, שאיי.פי לא העסיקה אותם, לא שלחה אותם ולא שלטה בהם ובפעולותיהם באותו יום (או בכלל), ובכלל זה לא הנחתה אותם מה לצלם, איפה לצלם ומתי. הם הגיעו לזירות האירועים על דעת עצמם, צילמו את התמונות והסרטונים ביוזמתם, ומכרו אותן לאיי.פי לאחר מעשה. בין היתר בשל כך, איי.פי אינה אחראית לפעולות ולמחדלים שהתובעים מייחסים לאותם צלמים".

לעומת אותם צלמים עצמאיים, נטען בכתב ההגנה, עובדיה של איי.פי בעזה קיבלו הנחיה, כבר בשעות המוקדמות של ה-7.10.2023 כשהחלה הנהירה של עזתים לעבר הגבול עם ישראל ומעבר לו, שלא להתקרב לאזור, להישאר בעזה ולשמור על עצמם ועל ביטחונם האישי. "הם מילאו אחר הנחיה זו ועל כן לא צילמו ולא יכלו לצלם תמונות מהשטח במהלך המתקפה בעצמם. תמונות וסרטונים מהשטח הגיעו לידי איי.פי, כאמור, רק מאותם צלמים עצמאיים שסיקרו את המתקפה ביוזמתם", נטען בכתב ההגנה. עוד נטען בכתב ההגנה כי "התובעים לא טוענים שהצלמים האלה נקטו באלימות נגד מי מקורבנות המתקפה - וודאי שאינם טוענים שהצלמים האלה הם שפגעו בילדיהם".

עוד נטען כי בבוקר המתקפה בסביבות השעה 06:30, "התעוררו עובדי איי.פי בעזה בהפתעה מרעש הרקטות ששוגרו לישראל ועלו לגג בתיהם כדי לצלם את השיגורים. סמוך לאחר תחילת המתקפה על ישראל, קיבלו העובדים בעזה הנחיה מן הממונים עליהם שלא להתקרב לאזור גדר הגבול ולא להצטרף לעזתים שנוהרים לכיוונה, גם אם משמעות הדבר שלא יוכלו לסקר את האירועים. זאת, בראש ובראשונה לשם שמירה על ביטחונם", נטען.

"לא הייתה ידיעה מוקדמת"

איי.פי מדגישה בכתב ההגנה כי "למען הזהירות, נאמר את הברור מאליו: בניגוד לטענת התובעים, לא הייתה לאיי.פי או למי מטעמה שום ידיעה מוקדמת בקשר למתקפת ה-7.10.2023. הטענה, שבעוד שקהילת המודיעין הישראלית כולה, על משאביה העצומים, לא הצליחה לחדור את מעטה הסודיות של מתכנני המתקפה, ועל כן לא השיגה מידע מקדים וכשלה בחיזוייה, בעוד שלאיי.פי היה, איכשהו, מידע כזה – היא כאמור טענה מקוממת וחסרת שחר שעשויה לסכן את איי.פי, את עובדיה ואת חופש העיתונות בכללותו. בדומה, לא איי.פי ולא מי מטעמה "השתתפו" במתקפה. איי.פי, כאמור, רק רכשה ופרסמה מספר תמונות וסרטונים שצולמו על ידי צלמים עצמאיים שפעלו בשטח על דעת עצמם וממילא אין אינדיקציות לכך שהם "השתתפו" במתקפה. גופי תקשורת רבים אחרים ברחבי העולם, ובכלל זה ערוצי החדשות בישראל, פרסמו עוד ביום המתקפה, ואף בעיצומה של המתקפה, תמונות וסרטונים אחרים רבים שתיעדו אותה, ובכלל זה תמונות וסרטונים שצולמו מתוך שטח ישראל ואף כאלה שצולמו על ידי התוקפים עצמם. אין שום הסבר בכתב התביעה מדוע דווקא התמונות או הסרטונים שרכשה ופרסמה איי.פי גרמו, כביכול, לפגיעה בתובעים ובילדיהם, בעוד שעשרות תמונות וסרטונים אחרים פורסמו במקביל על ידי גופי תקשורת אחרים", נטען.

בכתב ההגנה מציינת הסוכנות הנתבעת כי איי.פי היא מסוכנויות הידיעות הוותיקות והגדולות בעולם, אשר מספקת ידיעות וחומרים חדשותיים לאלפי גופי תקשורת ברחבי העולם בנוסף לאתר אינטרנט שהיא מפעילה ושבו היא מפרסמת ידיעות חדשותיות ישירות. נטען כי הסוכנות "פעלה באותו יום כדי להגשים את התכלית שמוצבת כנר לרגליה, בכל מקום בו היא פועלת: לספק חומרים חדשותיים, אשר יש בהם כדי לשפוך אור על ולתעד מאורעות בעלי עניין וחשיבות לציבור. אין חולק, כי לכל הפחות חלק מהתמונות והסרטונים שצולמו על ידי אותם צלמים עצמאיים ושנרכשו על ידי איי.פי ופורסמו על ידה, קשים לצפייה, אך למרות זאת – ואולי דווקא משום כך, הן שירתו בדיוק את התכלית האמורה. הן הראו את המציאות. בזכות אותם תמונות וסרטונים הייתה לאזרחי ישראל ולצרכני תקשורת בכל העולם הבנה טובה יותר לגבי מהותן והיקפן של הזוועות שאירעו באותו יום. כל ניסיון לגמד מחומרת האירועים שאירעו באותו יום נידון במידה רבה לכישלון נוכח קיומו של תיעוד כמו אותן תמונות וסרטונים", נטען.

לבסוף טוענת הסוכנות כי קבלתה של התביעה, שמשמעותה הטלת אחריות על סוכנות ידיעות בגין נזקי קורבנות ה-7.10.2023 ומשפחותיהם, "תגרום לפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי. היא עשויה ליצור תקדים מסוכן של הטלת אחריות בנזיקין על גוף תקשורת שלכל היותר פרסם תמונות וסרטונים שנשלחו אליו על ידי צלמים עצמאיים שאינם כפופים לו בשום צורה ולא נשלחו על ידו. תקדים מסוג זה יגביל את חופש הפעולה של גופי תקשורת הפועלים בישראל. בסופו של דבר, הנפגע יהיה הציבור וזכותו לדעת ולהכיר את המציאות, גם כאשר היא מטרידה ומזעזעת", נטען.

"רויטרס לא הייתה שותפה לפעילות המתוארת בכתב התביעה"

גם סוכנות הידיעות רויטרס שהינה ארגון חדשות עולמי, הנפוץ מדי יום בקרב מיליארדי אנשים ברחבי העולם הגישה היום (יום חמישי) כתב הגנה בתביעה שהגישו גם נגדה משפחות נרצחי נובה. רויטרס טוענת כי יש לדחות את התביעה שהוגשה כנגדה וציינה כי "לא רויטרס, ואף לא אחד מעובדיה, היו שותפים לפעילות המתוארת בכתב התביעה".

רויטרס מוסיפה וטוענת באמצעות עוה"ד פז מוזר, טלי ליבליך ורעות פרידנרייך ממשרד עו"ד ליבליך-מוזר-גליק כי "בבוקר השבעה באוקטובר אף אחד מעיתונאי רויטרס לא היה קרוב לגבול ישראל-עזה. משהבינה רויטרס את גודל האירוע שמתחולל בישראל, ואת חשיבות פרסומו ברחבי העולם, היא ערכה בדיקה ברשתות החברתיות על-מנת לאתר תמונות מהימנות שלו, שהן בעלות חשיבות חדשותית עולמית. לבסוף, איתרה רויטרס את התמונות של הצלמים העצמאיים, שכבר פורסמו ברשתות החברתיות, ורכשה מהם את הזכות לפרסם את התמונות שלא באופן בלעדי. משמע - התמונות העומדות בעין תביעה זו פורסמו כבר ברשתות החברתיות, ורק לאחר מכן פורסמו באתר רויטרס". עוד מדגישה רויטרס כי התמונות צולמו שעות לאחר פרוץ המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר על ישראל, ופורסמו על-ידי רויטרס אף לאחר מכן, כך שלא יכולה להישמע הטענה כי פרסום התמונות מלמד שרויטרס ידעה מראש על האירועים.

עוד נטען בכתב ההגנה כי אבו מוסטפא ועמרא אשרף לא היו עובדי רויטרס ואף לא שימשו כפרלינסרים של רויטרס. "הם לא היו בעת הרלוונטית עיתונאים או צלמים של רויטרס, ומעולם לא שימשו ככאלה - לא לפני השבעה באוקטובר, ולא לאחר מכן. רויטרס לא ידעה ואינה יודעת מה היו מעשיהם של אבו מוסטפא ועמרא אשרף ביום השבעה באוקטובר. כל מעשה מהמעשים המתוארים, אם אכן נעשה על-ידם, ראוי לכל גינוי".

כאמור, משהבינה רויטרס את גודל האירוע שהתחולל בישראל היא ערכה לטענתה "בדיקה ברשתות ואיתרה תמונות מהימנות ובלתי-ערוכות, בעלות חשיבות עיתונאית שפרסמו בין היתר אבו מוסטפא ועמרא אשרף ברשתות החברתיות הפרטיות שלהם. רק לאחר הפרסום ברשתות החברתיות (וכ-3 שעות ויותר מאז פרצה המתקפה על ישראל) נעשתה פנייה אליהם מנציג רויטרס, ונרכשה הזכות לפרסם את התמונות המדוברות. למען הסר ספק, רויטרס לא הנחתה את אבו מוסטפא ועמרא אשרף לצלם אף אחת מן התמונות אותן הם צילמו. רויטרס רכשה מעמרא אשרף תמונות המתעדות את כוחות צה"ל מפגיזים בניין רב קומות בעזה לא בפסטיבל הנובה, ולא בישראל כולה. למעשה לא ידוע לרויטרס אם אשרף חצה ביום ה-7/10 את הגבול מעזה לישראל... ונדגיש שוב, אשרף לא היה עובד ואף לא היה פרילנס של רויטרס ולא היה קשור איתה בכל שלב בהסכם כלשהו למתן שירותים". עוד נטען כי לאחר בדיקה ברשתות החברתיות נמצאו גם התמונות שהעלה אבו מוסטפה, ורויטרס יצרה עמו קשר על-מנת לרכוש תמונות אותן צילם. "התמונות הנ"ל לא צולמו בפסטיבל הנובה. התמונות נשוא התביעה צולמו כשעתיים-שלוש לאחר תחילת המתקפה על ישראל. רויטרס בדקה את אמינות התמונות, ווידאה שאכן צולמו באותו היום".

לסיום, טוענת רויטרס כי היא לא העסיקה בשום צורה את אבו מוסטפא ועמרא אשרף והם לא היו בעת הרלוונטית כתבים / עיתונאיים / צלמים מטעם רויטרס. "רויטרס לא שלחה אותם לצלם את הטבח. למעשה רויטרס מעולם לא שלחה שניים אלו לשום מקום לצורך צילום עבורה או בכלל, ולא הורתה להם לצלם כל צילום. רויטרס לא אישרה (ולא הייתה מעלה בדעתה לאשר) את השתתפותם בטבח במישרין או בעקיפין. מאחר שאין מדובר בעובדי רויטרס הם כלל לא ביקשו את רשותה, לא לפני ביצוע המעשים הנטענים ולא לאחריהם. התיעוד לא נעשה "בשליחות" רויטרס ולא מתוך מטרה לפרסמו ברויטרס, אלא ברשתות החברתיות הפרטיות של אשרף ואבו מוסטפא (כפי שאכן אירע). רויטרס למדה על התיעוד רק לאחר שהשניים כבר פרסמוהו בעמודים הפרטיים שלהם ברשתות החברתיות. רויטרס ידעה על המתקפה רק לאחר שהחלה, ולפיכך לא הייתה יכולה להתריע על אירועים עליהם לא ידעה מראש", נטען.

רויטרס מציינת בכתב ההגנה כי תמונות המתעדות אירועים קשים פורסמו לאורך מאות בשנים, "אין בכך כדי ללמד דבר, זולת על חשיבות התיעוד והפרסום. ודאי שאין בכך כדי להביע, חלילה, הסכמה עם אותם אירועים. האם פרסום תמונות של יהודים בשואה מעיד, חלילה, על הסכמה לפעולות הנאצים? ברור שלא. האם פרסום קטעי הוידאו של יגאל עמיר בערב הירצחו של רה"מ המנוח, יצחק רבין ז"ל, מוכיח הסכמה עם אותו מעשה נפשע? ברור שלא. לתמונות יש כוח-עצום. הן נחקקות בזיכרון הקולקטיבי כסמלן של מאבקים וכסמנים של תקופה. תמונה היא הראייה החד משמעית להתרחשות האירוע, ומכאן חשיבותה".

מדוברת רויטרס נמסר כי "לרויטרס יש את האהדה העמוקה ביותר לאלו שנפגעו מהפיגועים ב-7 באוקטובר בישראל. יש לציין באופן חד משמעי כי הטענות בתביעה זו אינן ראויות, וביקשנו מבית המשפט לדחותן".

את המשפחות שהגישו התביעה מייצגים עו"ד יוסי האזרחי ממשרד עורכי דין יוסי האזרחי, עו"ד יהודה רסלר, ועו"ד אמיר רוזנקרנץ.

עו"ד יוסי האזרחי מבאי כוח המשפחות התובעות מסר בתגובה לכתב ההגנה: "כתב ההגנה לא מתמודד עם העובדות המפורטות בכתב התביעה, ולא בכדי. בית המשפט בישראל יכריע".