״מאתגרי חרבות ברזל: תת קרקע, הגנה מכטב״מים ואיומי הנ״ט״

"החדשנות הטכנולוגית היא מנוע צמיחה משמעותי וחזונה של רפאל הוא רלוונטי לנושא ביטחון המדינה וחזית הצורך המבצעית", כך ציינה ד"ר יהודית הוכרמן-פרומר, סמנכ"לית מחקר ברפאל בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות. לדברי הוכרמן-פרומר: "אנו עוסקים בהגנה אווירית ובמרחב הדיגיטלי בנוסף לתחומים אחרים".

"יש ברפאל יש כ-90 מוקדי ידע מרמת החומר ועד המערכות המורכבות ומתוכם 27 מוקדים מוגדרים על ידי משרד הביטחון כמוקדי תשתית לאומית. אנו זכינו ב-61 פרסי ביטחון ישראל ששניים מהם התקבלו בשנים האחרונות ואנו עושים הרבה מחקר ופיתוח. כיפת ברזל ומעיל רוח הוגדרו בין 12 המערכות הביטחוניות המשמעותיות של העשור. כיפת ברזל היא מה שמאפשר כיום שמירה על ציביון החיים האזרחיים בישראל ומעיל רוח מאפשר תמרון בתנאים אתגריים - אבל השאלה היא כיצד מנביטים את המערכות האלה כך שיתנו ערך בעשור הבא".

לדברי הוכרמן פרומר: "אתגר המחקר והפיתוח מבוסס על צורך מבצעי: בסיס טכנולוגי והצעת ערך לצורך המבצעי בהינתן הטכנולוגיה. האתגר הוא הקצב של טכנולוגיות מפציעות, כמה מהר הדברים משתנים ויש לבחון מה חסר בבסיס הטכנולוגי, מה ניתן לשפר והאם הצורך המבצעי משתנה בהתאמה. האם יש מגמות שמשנות את מה שהיה לפני? ". לדבריה: "אם אני מסתכלת על השנה שנתיים האחרונות - היו לנו שני אירועים מכוננים - פריצת הבינה המלאכותית ומלחמה גדולה באוקראינה וכמובן לאחר מכן גם אצלנו. אני אציין שמאוקראינה נלמדו לקחים: יש שינוי פרדיגמה, הכטב"מים שפועלים קרוב לקרקע מאתגרים את העליונות האווירית. יש כאן עיניין של אורך נשימה, כמות החימושים תקבע מי האחרון שישרוד". אוקראינה לא הייתה כמובן האירוע הצבאי היחיד.

הוכרמן-פרומר אמרה כי "מחרבות ברזל יש לקח: לנו נוסף אתגר התת-קרקע, הגנה מכטב"מים ואיומי נ"ט. ויש לקחים שנוגעים לאופן השתנות האיום, יש מרוץ למידה ואורך הנשימה חיוני ואליו מתווסף הצורך במענה לאמצעים זריזים שמופיעים בקצב גבוה. התופעה הזאת לא מבטלת את הצורך בעליונות טכנולוגית, ויש להשקיע בכך. אני רואה את הטכנולוגיות המפציעות, כלומר החדשות בשטח, ומחלקת אותן לארבעה חלקים: מהפכת המחשוב, מהפכת הסנסורים, מהפכת טכנולוגיות AI - אלה מהפכות שמובלות על ידי המרחב האזרחי. ויש גם את מרחב אפקטיביות הנשק- שמבוססת על עקרונות תעופתיים. יש כאן נושא קישוריות, סייבר, קשר אנרגיה, ננו לווינות וחומרים מתקדמים".

עוד ציינה הוכרמן-פרומר: "העיקרון הראשון הוא של הקישוריות והרשתיות - נדרשת קישוריות ללא תשתיות, יש פוטנציאל נהדר להנגשת כל המידע מכל המשתמשים. מעבר לכך יש את מגמת הכלים האוטונומיים - אוטונומיות מלאה במשימה עם ריבוי כלים, כפי שהיה בלילה של ה-13 עד ה-14 באפריל כשמדינת ישראל הותקפה והאיומים טופלו. בל נשכח את הננו לוויינות או "החלל החדש" - החלל הוא זירה. בעתיד כדור הארץ יהיה מנוטר 24 שעות. יש צורך להגן על נכסים בחלל ומהחלל וכדאי להשקיע בנושא. ובאשר לנשק האנרגיה, נדרש יצור אנרגיה ממקורות יעילים, אגירתה וקצירתה. נשק האנרגיה הוא מענה לנחילי כטב"מים כל רחפן שמתקרב לקיר אנרגיה וירטואלי יפול ולא יוכל לחדור. בנושא זה – נשק אנרגיה אינו רק לייזר אלא גם HPM אשר משמש לניטרול של נחילי כטב"מים".

לדבריה: "בנוסף, גם טכנולוגיות ייצור מתקדמות הן מהפכה של מכאניקה. הדפסת מוליכים וסוללות. יש להתייחס לבינה המלאכותית, ה-AI. מה שחווינו בשנה באחרונה והשנתיים האחרונות היא מהפכה בשיטות הנדסיות. יש מבט לגבי הפוטנציאל של איך לעשות הנדסה. הביצוע ההנדסי מקבל דחיפה אדירה שמקצרת זמני פיתוח. ב-AI יש גם אתגרים: בינה מלאכותית צריכה להיות ניתנת להסברה, ולכך נדרשות שיטות אימות ותיקוף. החדשנות הטכנולוגית במרחב הבטחוני היא מנוע צמיחה. נדרשת השקעה בטכנולוגיות ארוכות טווח אבל גם השקעה בטכנולוגיות חדשות, סינרגיה עם חברות וסטארט-אפים. חדשנות אינה רק מה עושים אלא גם איך עושים וכמובן גם שיתופי פעולה עם האקדמיה".