אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יבואני הירקות דורשים את הסרת המכס, משרד החקלאות מתנגד דוכן ירקות בשוק הכרמל | צילום: אוראל כהן

יבואני הירקות דורשים את הסרת המכס, משרד החקלאות מתנגד

בזמן שנמנע מחקלאי הדרום לקטוף את תוצרתם בשל המצב הביטחוני, היבואנים מגבירים את היבוא ולוחצים על משרד החקלאות להוריד מכסים. הוא מצדו טוען שהירידה לא תתגלגל לצרכן, כפי שמוכיח העבר, ותפגע בתושבי העוטף

18.10.2023, 06:00 | נורית קדוש

יבואני הירקות דורשים את הסרת המכס על יבוא ירקות בתקופת המלחמה, אך משרד החקלאות מתנגד בטענה שהפחתת המכס אינה מהותית, לא תתגלגל לצרכן ותוביל לפגיעה בחקלאים ביישובי העוטף. "אני צריך להיות משוכנע באמת שההורדה הזו גם תגולגל לצרכן הסופי וגם לא תפגע מורלית בחקלאים", אמר מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא בשיחה עם "כלכליסט".

המלחמה שהקשתה על החקלאים בדרום לקטוף את התוצרת יצרה בתחילת השבוע שעבר מחסור בירקות טריים בחנויות המזון. הדבר הוביל את יבואני המזון להגביר את היבוא לישראל, אלא שהיבוא כרוך בתשלום מכס. לדברי אחד היבואנים, "מדברים על הענשת ספקים שיפקיעו מחירים, אבל מי שמסרבת לוותר על הכנסותיה ממסים היא המדינה". מבדיקת "כלכליסט" עולה כי המכס על יבוא עגבניות ומלפפונים עומד על 64 ו־68 אגורות לק"ג בהתאמה, על פלפלים 95 אגורות לק"ג, על גזר ותפו"א 1.05 ו־1.36 שקלים לק"ג, ועל תפוחי עץ ואגסים 1.32 ו־1.46 שקלים לק"ג.



לדברי לביא, שתי הפחתות מכס שבוצעו בעבר לא התגלגלו למחיר לצרכן ואף המגדלים בחו"ל העלו מחירים בהתאם להורדת המכס בישראל, כך שלא צמחה תועלת מהמהלך. לביא מסר: "מי שנושאים בנטל הם חקלאי העוטף. במחצית משטחי גידול העגבניות בעוטף אפשר לקטוף וחקלאי שאיבד בשבת שניים מבני משפחתו, קם מהשבעה, סירב להתפנות ויצא לשטח לקטוף את התוצרת. איזה מסר נעביר להם אם נוריד מכס ליבואנים? אם נפגע בחקלאי הישראלי הוא לא יחפש שטחי גידול חלופיים, כדי לספק תוצרת בעוד כמה חודשים".

בהקשר זה יש לציין כי המשרד פנה לחקלאים אשר יש בבעלותם מבנים חקלאיים שאינם פעילים בבקשה לגייס אותם להפעלה מחודשת של המבנים לצורך גידול ירקות עגבניות. בעקבות הפנייה התקבלו כ־150 בקשות מצד חקלאים המעוניינים לקחת חלק בפרויקט.

במסגרת הערכות המצב שקיים המשרד למקרה של פגיעה באספקת המזון מן הצומח ומן החי, כבר למחרת הטבח ביישובי העוטף עלה כי עובדים רבים לאורך כל שרשרת האספקה גויסו או לא התייצבו לעבודה, מה שהקשה על שינוע מוצרי המזון השונים אל רשתות השיווק. כך, נוצר מצב שבו אף שברוב הלולים והרפתות, למעט אלו שנפגעו ישירות ונמצאים באזורי הלחימה, יש מלאי של ביצים, חלב ופטמים, לא כל התוצרת משווקת, ויש צורך במציאת פתרונות איסוף ושינוע לחנויות. לדברי לביא, יש לפעול לאיתור בעלי רישיון לנהיגה במשאית ולגייסם למאמץ. "צריך לזהות כמה נהגים חסרים לשוק המזון, לגייס אותם לצה"ל, להצמיד לכל אחד מהם לוחם עם נשק ויחד ייצאו עם משאית לשינוע סחורה ברחבי הארץ".

אתגר נוסף הוא שרוב גידולי הירקות מרוכזים בשדות הנגב, שהפכו לשטח אסור לכניסה בשל הקרבה לגבול, ולכן היבול לא נאסף. משרד החקלאות הודיע כי יממן עלויות לוגיסטיות להבאת מתנדבים לעבודה בחקלאות. כמו כן, המשרד יתמוך בהעסקתם של עד עשרה עובדים ישראלים חדשים בכל משק חקלאי למשך שלושה חודשים לפחות ויעניק למעסיק 2,000 שקל בחודש על כל עובד חדש בכפוף להצגת תלושי שכר, ובתנאי שהעובד לא הועסק בחקלאות בחודשיים שקדמו לתחילת עבודתו.

תגיות