פעילות צה"ל בעזה | צילום: דובר צה"ל
"חוסכים על גב החיילים": הארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים אושרה בקריאה ראשונה
לפי ההצעה, שירות החיילים בסדיר בצה"ל יוארך ל-36-32 חודשים למשך 5 שנים, ולאחר מכן תעמוד תקופת השירות על 32-28 חודשים. 56 ח"כים תמכו בהצעה ו-44 התנגדו לה. כעת תעבור ההצעה לוועדת חוץ וביטחון. ח"כ נעמה לזימי טענה שהמטרה היא לחסוך בימי מילואים וכך לשלם לחיילים פחות: "זו הוראת שעה כלכלית"
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הארכת שירות החיילים בסדיר בצה"ל, שבה נקבע כי למשך חמש שנים - במסגרת הוראת שעה - תעמוד תקופת השירות על בין 32 ל-36 חודשים בעקבות המלחמה. בתום הוראת השעה, תעמוד תקופת השירות על בין 28 ל-32 חודשים. 56 ח"כים תמכו בהצעה ו-44 התנגדו לה. כעת תעבור ההצעה לוועדת חוץ וביטחון.
לפי הצעת החוק, היא תחול באופן מיידי ורטרואקטיבי גם על חייל שכבר נמצא בשירות סדיר. במקרה כזה, הוא יקבל תגמול מהצבא בשל הארכת השירות הסדיר ל־36 חודשים. בהצעת החוק הוסבר כי הדרישה להארכת שירות נובעת מהמצב הביטחוני ומצורכי כוח האדם, תוך התיחסות ל"חוק ההשתמטות" שנדון כעת בכנסת, לפיה "גם גיוסם של תלמידי הישיבות, תהליך שמערכת הביטחון עמלה עליו בימים אלה, לא יספיק כדי לתת מענה לצרכים הביטחוניים המייידים".
לפי המצב החוקי כיום, החל מ־1 ביולי 2024 יש שירות חובה של 30 חודשים לגבר. אם ממוצע השירות יעלה על 30 חודשים, כפי שמוצע בהצעת החוק, העלות של כל חודש תוספת תגיע ל־1.1 מיליארד שקל לחודש. "מאידך אם ממוצע השירות יפחת מ־30 חודשים, אזי מודל השירות הדיפרנציאלי עתיד להביא להתייעלות משקית בהיקף דומה. ההתייעלות תבוא על ידי כך שיתאפשר שחרורם המוקדם של חיילים שאין צורך בשירותם לכל תקופת השירות הסדיר הרגילה הקבועה בחוק".
עוד נקבע כי "לאור ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של ממוצע השירות, הארכת משך השירות תתמקד בסוגי חיילים שבהם קיים מחסור". להצעת החוק השלכות תקציביות בשנים 2025 ואילך אבל הן טרם נמסרו לשרים, וטרם נקבע כמה כסף יוקצה לכך ממשרד הביטחון.
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה: "בוא נקרא לילד בשמו: זה לא חוק הארכת השירות, זה החוק איך לחסוך על גב החיילים. הרי מה קרה בתחילת המלחמה? חיילים השתחררו מסדיר וקיבלו אוטומטית צו 8. הדבר הזה מן הסתם מחייב תשלום עבור השירות. בגלל הצרכים של מערכת הביטחון, ואי הרצון לשלם למי שאמור לסיים את השירות הסדיר שלו, מאריכים את הוראת השירות. לא כי צריך עכשיו בגלל העומס והצרכים הלאומיים - זה אקט חיסכון. זו הוראת שעה כלכלית, תקציבית. יהיו מי שיקבלו ויהיו מי שעל גבם עושים את החיסכון הזה".
ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אמר: "צריך לפעול לפי החוק, ולפי החוק, כולם צריכים לקבל צווי גיוס. גם ראשי הצבא במקרה הזה בורחים מאחריות ופועלים בניגוד לחוק. אני פונה גם לחבריי החרדים - במלחמת מצווה, גם חתן יוצא מחופתו וכלה מחופתה. רבנים שכפופים לחוק ומקבלים משכורת מהמדינה יוצאים בקריאה לכל התלמידים וגם אלה שלא לומדים בישיבות - אתם מקבלים צו גיוס? לא לציית. זה פשוט טרלול".
ח"כ בני גנץ, יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי, אמר: "הדור הצעיר ומעורר ההשראה מוכן להקריב הכל למען המדינה, אבל לא מוכן ולא צריך להיות קורבן של צרכים פוליטיים. אני מאמין בצורך לפתח מודל שירות ישראלי רחב ונכון יותר, אבל עד אז אני מציע שאכן נאריך את השירות, אבל לא נשכח ולא נזלזל בלוחמים שלנו. צריך להגביל את הוראת השנה לשנתיים, להבטיח לאלה שמשרתים 36 חודשים תגמול כמו משרתי קבע ראשוני או כמו מילואימניקים בצו 8 ולהוציא צווי גיוס (לחרדים - צ"ז) כפי שקבע בג"ץ והתהליך הזה של הרחבת המשרתים מקרב החרדים ואוכלוסיות נוספות יתחיל לנוע, אחרת לא אוכל לתמוך בחוק".