מיכל כהן על חקירת תיאום המחירים בענף המזון: "לקרטלים מגיע מאסר בפועל"

"הפרות של תיאום מחירים הן ההפרות החמורות ביותר בדיני התחרות. מה שמגיע לקרטלים זה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. יש לנו מדיניות בלתי מתפשרת בנושא". כך אמרה היום הממונה על התחרות, מיכל כהן, בשיחה עם נטע-לי בינשטוק, ששאלה את כהן על חקירת תיאום המחירים בשוק המזון. השיחה התקיימה במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

לכל הדוברים והפאנלים בוועידה לחצו כאן

במקרה הזה נראה עונשי מאסר בפועל?

"המקרה הזה נמצא בשימוע, והחקירה היא ארוכה. אספנו את הראיות, נעשה שימוע וזה יגיע לבית משפט. אבל אפשר לראות שבכל גזרי הדין הייתה עליית מדרגה. יש עונשי מאסר משמעותיים גם בתיק ספרי הלימוד וגם במסעות לפולין. כיום אין שאלה שהרשעות של תיאומי מחירים דורשות עונש מאסר בפועל"

אם לפני המלחמה חשבנו שיקר פה, לצערנו ראינו שיש עוד לאן לעלות, אם זה בענף התעופה והמונופול דה פקטו של אל על, ואם זו טורקיה שנחסמת לייבוא. המלחמה פגעה בתחרות?

"המלחמה השפיעה על העסקים ועל התחרות. הדוגמה של אל על היא דוגמה קלאסית לכך. רגע אחד היו פה עשרות רבות של חברות תעופה ורגע לאחר מכן נותרנו רק עם החברות הישראליות, כשלארקיע ולישראייר יש את המגבלות שלהן מבחינת יעדי טיסה. אחת המשימות המרכזיות שלנו עם תחילת המלחמה הייתה לוודא שבעלי עסקים שמצאו את עצמם לבד בשוק לא ינצלו את הצרכנים".

ובכל זאת זה קרה ונראה שהרגולטורים אובדי עצות. יש למשל רפורמה שמקדם שר הכלכלה ברקת - מה שטוב לאירופה טוב לישראל - ובסוף היא העברה בצורה מרוככת, והשפעתה על יוקר המחיה צפויה להיות מוגבלת. מה צריך לעשות כאן כדי להוריד מחירים?

"יוקר המחיה בישראל רחב בהרבה משוק המזון. זו בעיה לאומית וזו משימה לאומית. אי אפשר להתייחס אליו אחרת. זה דורש שילוב ואיגום של כל משרדי הממשלה, של כל הרגולטורים. לכן הפתרון ארוך ואינו מיידי. לגבי רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל - ודאי שכמה שתהיה רחבה יותר ועם פחות חריגים כך השפעתה תהיה גדולה יותר, אבל גם במה שעבר יש בשורה מאוד גדולה. לראשונה נדע היכן כל החסמים נמצאים".

בתחום הפיננסיים הוצאת שימוע של הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. הכרזה כזו, אם תצא לפועל, תקנה לך סמכויות שיש כיום לבנק ישראל. הם באופן טבעי נעמדו על הרגליים האחוריות והתנגדו. את תלכי עם זה עד הסוף?

"יצאתי בהליך הזה כי אני סבורה שהוא חשוב ומועיל לציבור. זו המטרה. יש חצי טריליון שקל ששוכבים בעו"ש, 65% מתוכם הם של משקי בית, כלומר מעל 320 מיליארד שקל. 20% מתוכם מקבלים ריבית מינימלית. אם היינו נותנים על ה-80% הנותרים ריבית של 1%, היום כשריבית בנק ישראל עומדת על 4.5%, אז 2.6 מיליארד שקל היו עוברים מהבנקים לציבור. לציבור מגיע את הכסף הזה".

אבל זה משהו שנמצא בסמכויות של רגולטורים אחרים. מישהו פה נרדם? הרגשת שיש צורך להתערב?

"הסמכות שלנו היא להסתכל על התחרות ולהביא, בכלים שיש לנו, את הבשורה הזו לציבור. לפעמים יש לרגולטורים סמכויות מקבילות, ולכל רגולטור יש את נקודת המבט שלו ואת האינטרסים שהוא אמון עליהם, הגם שכולנו משרתים את הציבור בסוף. לכן זה לא עניין של הירדמות בשמירה, אלא שכל אחד מקדם את הדברים שחשובים לו".

את חברה בוועדה של האוצר לבחינת הפרדת חברות ביטוח מהסוכנויות שלהן ותומכת בהפרדה. מנגד אנחנו ניצבים מול לובי חזק של חברות הביטוח. האם הצעד הזה הוא באמת בר יישום ויעמוד במבחן המציאות?

"כשחברת ביטוח מחזיקה בסוכנות, הסוכן פועל לפי אינטרס של חברת הביטוח. אין כאן איך להסתכל על זה אחרת. וכשהסוכן אינו אובייקטיבי - ויש בעיה כזו גם אצל סוכנים שלא מוחזקים בידי סוכנות הביטוח; בסוף - אעשה לכם ספויילר - זה לא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הלקוח. לובי נועד לקדם אינטרסים של מי שהוא מייצג, והממשלה נועדה לקדם את האינטרסים של הציבור, וזה מה שאני מתכוונת לעשות גם בוועדה הזו".

שוק הרכב נשלט בידי מספר יבואנים מאוד חזקים. איפה רשות התחרות בעניין הזה?

"הנושא נמצא על השולחן, אבל הבעיה העיקרית שאנחנו רואים בשוק הרכב היא מה שקורה רגע אחרי שאתה קונה את המכונית - אז אתה נמצא אצל מונופול יחיד. עלויות התחזוקה הן חלק לא קטן מרווחי היבואנים. אנחנו מקדמים יחד עם משרד התחבורה ורגולטורים נוספים מדד לפיו בכל רכב שרוכשים, יהיה ניתן לדעת לפני כן את עלות הטיפול והתחזוקה שלו. ברכבים חדשים ומשומשים".