האם שופטי בג"ץ יאמינו לתרגילי נתניהו?

בימים האחרונים, השתנה טון התגובות בליכוד על בג"ץ ועל מהלכי ההפיכה המשטרית: שלושה שרים הודיעו שיצייתו לפסיקת בג"ץ, והתפרסמו ידיעות על התייעצויות שקיים רה"מ בנימין נתניהו לריכוך החוק לביטול עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

קשה להשתחרר מהעובדה שהשינוי הזה קשור לדיון בבג"ץ שייערך מחר (ג') בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות, ולדיונים שייערכו בהמשך החודש בנוגע לאי כינוס הוועדה לבחירת שופטים וחוק הנבצרות.

לפי הפרסומים, נתניהו מוכן לרכך את החוק לביטול עילת הסבירות כך שעילה זו תחול על החלטות השרים ועל מינויים, ולא תחול רק ביחס להחלטות ממשלה. הכוונה היא למעשה לייתר את הדיון מחר - כיצד יוכל בג"ץ לדון בחוק שאותו מתכוון רה"מ לשנות?

זאת ועוד, נתניהו נערך להכרזה חד-צדדית על השינויים שאותם מבקש להכניס במהלכי החקיקה המשטרית. הסיבה לכך היא גם הדיון בבג"ץ בהרכב של 15 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, וגם נסיעתו בשבוע הבא לעצרת האו"ם, במהלכה הוא אמור להיפגש עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. כדרכו, נתניהו יוכל להאשים את האופוזיציה "חסרת האחריות" בכך שלא הסכימה להידבר עמו על הכנסת שינויים.

מי שמכיר את נתניהו יודע שרה"מ פועל תמיד ברגע האחרון, ובעקבות הלחצים והאווירה השוררים באותה העת. לפיכך, ערב הדיון בבג"ץ, ומחשש שזה יפסול את החוק לביטול עילת הסבירות, מבחינתו טבעי שיציע כעת לשנותו. אלא מאי? לפני שבוע בדיוק הכחיש נתניהו ודחה את הפרסומים על ההצעה שהוגשה על ידי נציגיו לבית הנשיא וליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. לפיכך, נשאלת השאלה האם שופטי בג"ץ יתפתו להאמין ל"תרגיל" של נתניהו על נכונותו לפשרות. אם יקבלו את דבריו כפי שהם, ולא יתערבו, אזי הם עלולים לאחר סיום הדיונים לגלות שהוא הבטיח לשנות אבל לא הבטיח לקיים.

בימים אלו נמצאת הכנסת בפגרת הקיץ, ומרבית הח"כים נופשים או מטיילים בחו"ל. בתקופת הפגרה לא נהוג לקדם חקיקה ממשלתית או פרטית בהיעדר הסכמה גורפת. לפיכך, נתניהו לא יוכל לקדם את השינויים שמודלפים לפני פתיחת כנס החורף ב-15 באוקטובר. בהקשר הזה צריך לזכור שבעוד חודש בדיוק תפרוש נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. היא יכולה לכתוב את פסק הדין בעתירה נגד החוק לביטול עילת הסבירות עד אמצע ינואר 2024. כלומר, היא תפרוש בטרם נתניהו יקדם את ההצהרות.

נתניהו ושר המשפטים יריב לוין גם דנים באפשרות שהרכב הוועדה לבחירת שופטים לא ישתנה, אך במקום זאת הם יחקקו חוק לפיו תהיה דרושה תמיכה של 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינוי שופטים בכל הערכאות. עוד מוצע לבטל את שיטת הסניוריטי לפיה נשיא העליון נבחר לפי הוותק שלו. גם כאן, מהלכי החקיקה יקודמו, אם בכלל, רק לאחר פתיחת כנס החורף.

לפיכך, על שופטי בג"ץ לקחת בעירבון מוגבל את ההכרזות הנושבות מכיוון הליכוד על "ריכוך" של מהלכי החקיקה של ההפיכה המשטרית ולהתייחס למצב החקיקתי או המציאותי העכשווי. אסור להם להסתמך על ההדלפות, שאולי יתגלו בסופו של דבר כ"תעלול" להדוף את התערבות בג"ץ.