הנזקים הצפויים למפרץ אילת מאסון נפט בינוני: 11 מיליארד שקל

״הסירי את המגבלות על חברת קצא״א״ — כך דרש בחודש שעבר מנכ״ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי מהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. שלי ביקש לבטל את המגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על שינוע נפט במפרץ אילת לאור החשש מפני אסון סביבתי שעלול לגבות מחיר חסר תקדים מכלכלת העיר אילת ומהמארג האקולוגי השברירי באזור. כמה גבוה? הוועדה הבין־ממשלתית שכינס שלי לא בדקה ולא ידעה לומר. אולם בבדיקה שביצעו עיריית אילת וארגוני הסביבה, ומתפרסמת לראשונה, מתגלים נתונים מדאיגים: סך הנזקים הצפויים במפרץ אילת כתוצאה מאסון נפט ברמה בינונית עלולה להגיע לפחות לכ־11 מיליארד שקל.

בעולם נצרבו היטב תמונות כואבות של אסונות נפט ענקיים כמו דליפת הנפט שהתרחשה ב־2010 במפרץ מקסיקו, בשל פעילותה של חברת הנפט הבריטית BP, אולם גם דליפה קטנה יותר עלולה להוביל לאסון. רק בפברואר, למשל, טרינידד וטובגו הכריזה על מצב חירום לאומי בשל דליפת נפט מספינה שעלתה על שרטון והתהפכה, כשהיא גורמת לפחות ל־15 קילומטרים מחופיו הבתוליים של האי הקריבי להתכסות נפט שחור. בישראל אחראית חברת קצא״א לאסון עברונה ב־2014, שבו נפרץ צינור ולסביבה זרמו אלפי ליטרים של נפט גולמי, וגם לאסון הנפט בנחל צין ב־2011, שבו מאות ליטרים של דלק גרמו לפגיעה אקולוגית קשה. לאלו מצטרפות דליפות לא גדולות שהתרחשו בשנים האחרונות, וקיים חשש גובר מפני שפך נפט גדול במוקד שבו מאחסנת קצא״א נפט: מפרץ אילת, ביתה של שונית האלמוגים הצפונית בעולם, הנחשבת לנכס עולמי.

השבתה ליותר משנה: אסון יגרום נזק ודאי לתיירות, לדייגים, לעסקים, ואף להשבתה של מתקן ההתפלה בעיר

אלפי דליפות נפט מתרחשות מדי שנה ברחבי העולם, בשל תקלות במכליות נפט הנעות בים, באסדות קידוח, בצינורות או בתשתית. רובן משחררות לסביבה כמות לא גדולה של נפט, אולם גם היא מספיקה כדי לפגוע בהיקף משתנה בבעלי חיים ובמערכות אקולוגיות. כשמדובר על מפרץ אילת, דליפת נפט עלולה להיות הרסנית במיוחד: משבר האקלים מוביל לכך ששוניות האלמוגים ברחבי העולם מלבינות ונעלמות, בעוד השונית באילת נחשבת לעמידה יחסית לשינויים ולכן מיוחסת לה חשיבות ייחודית. מפרץ אילת הוא בית למאות מיני דגים ויצורים ימיים. עבור אילת, אשר כלכלתה מתבססת על תיירות חופים, פגיעה בשונית עלולה להפוך לאסון כלכלי.

כדי לצמצם את הסבירות לאסון נפט, החליט ב־2021 המשרד להגנת הסביבה להנהיג באזור מדיניות של "אפס תוספת סיכון". המשמעות: קצא״א יכולה לשנע עד כ־2 מיליון טונות נפט באילת. קצא״א מנהלת בשנים האחרונות מאבק נגד ההחלטה הפוגעת בעסקיה, במטרה לממש הסכם שחתמה מול החברה האמירתית רד־מד, וכך להפוך את ישראל לגשר שינוע ויצוא נפט מהמזרח התיכון לעולם — באופן שיגדיל את כמות הנפט העוברת במפרץ אילת פי 10. לאחרונה, זכתה קצא״א לחיזוק ייחודי: מנכ״ל משרד ראש הממשלה, שלי, שהחליט להתערב לטובתה ולהקים את אותו צוות בין־משרדי שיסקור את תועלות מימוש עסקת קצא״א, ודורש להסיר ממנה את המגבלות על תעבורת הנפט במפרץ אילת.

מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי | צילום: ויקפדיה

בעוד במשרד ראש הממשלה בחרו להתעלם מעמדת המשרד להגנת הסביבה ומהשלכותיו של אסון סביבתי אפשרי, וטענו שקיימת ״תועלת כלכלית ודאית״ המוערכת בכ־50 מיליון דולר בשנה מהפיכתה של אילת לגשר לשינוע נפט, ארגוני הסביבה ובראשם עמותת צלול, החברה להגנת הטבע ועמותת שומרי הבית, בשיתוף עיריית אילת, הזמינו מחברת DHV-Med המבצעת עבודות הערכה רבות עבור הממשלה והתעשייה, עבודה כלכלית שבחנה את הנזקים המצטברים האפשריים מאירוע שפך נפט במפרץ אילת. העבודה מראה שאומדן הנזקים למשק במקרה של שפך נפט בינוני (4,500 טונות — אירוע המתרחש בעולם כמעט אחת לשנה) עלול להגיע עד כדי 10.9 מיליארד שקל ואף יותר מכך — פגיעה בכלכלת העיר אילת ואף במשק כולו. העבודה התייחסה לזירות רבות: דייגים שייוותרו ללא מקור פרנסה לאורך זמן, פעילות תיירותית שתשותק, עסקים מקומיים שייפגעו, הגירה שלילית כתוצאה מהנזק הרב, שפך שעלול לאיים על מתקן ההתפלה שעליו נסמכת העיר ועוד.

עיקר הנזק הכספי נובע מהשבתת החופים ליותר משנה ומהפגיעה בתיירות למספר שנים המוערכת סך הכל בכ־6.6—9.3 מיליארד שקל. בעבודה ישנו נעלם גדול: את הנזק לשונית האלמוגים היא לא התיימרה לכמת בשל הקושי הרב לאמוד ערכי טבע. פרופ' נדב ששר, מומחה לשיקום שוניות אלמוגים מאוניברסיטת בן־גוריון, מעריך שהנזק מפגיעה בשונית באילת עומד על מיליארדי דולרים וכולל פוטנציאל של פגיעה קשה במדינות השכנות לנו, הנסמכות על שוניות האלמוגים לפרנסתן. לפי עבודה נוספת שביצעו בצלול, אירוע שפך גדול יכול לזלוג לשונית האלמוגים במצרים ולהוביל לנזק של 4.7 מיליארד דולר.

לא נמדד נזק חיצוני: נזקים ארוכי טווח עלולים ליצור גלי הדף של השפעה למשך שנים קדימה

שפך נפט באזור אילת יכול לגרום לפגיעה הרסנית בכלכלת העיר, ש־90% ממנה מושפעים מתיירות. בנוסף, עלויות ניקוי השפך לבדן נאמדות בכ־600-400 מיליון שקל. אך לא רק אילת בסיכון. אם הנזק יתרחש בצידו השני של הצינור של קצא"א, באזור אשקלון, שפך נפט בסדר גודל דומה עלול לזהם לחודשים רבים (ואף יותר משנה) את כל החופים עד חיפה ולגרום לנזקים כלכליים של עשרות מיליארדי שקלים — רובם בשל החשש לתשתיות חיוניות כמו תחנות כוח ופגיעה בייצור החשמל. עלות הנזק למשק מאי־אספקת חשמל סדירה יכולה להגיע לסכום של 122-35 מיליארד שקל.

אומדני נזק כלכלי עלולים לתעתע, שכן הם מתעלמים לעתים מאלמנטים רבים הקשים לשיערוך כספי. כך, למשל, במקרה הזה, לא נמדד הנזק החיצוני, ואף קשה להאריך נזקים ארוכי טווח שייוותרו באילת וייצרו גלי הדף של השפעה שנים קדימה. אולם כל אלה לא תועדפו על ידי משרד רה"מ ומשרדי הממשלה הנוספים שמבקשים לשנות את מדיניות הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה לטובת רווחיה של קצא״א. בחברה להגנת הטבע אומרים כי "יש מקרים שבהם ההשלכות של אסון, אם חלילה יקרה, הן גדולות ומשמעותיות הרבה יותר ממה שמראים נתונים 'יבשים'. אסון נפט במפרץ אילת זה בדיוק מקרה כזה. הפוליטיקאים, מקבלי ההחלטות ובמיוחד אלה התומכים בתוכנית להגדלת שינוע הנפט, חייבים להפנים — אסון, אם יקרה, יהיה האחריות שלהם. הם לא יוכלו להגיד אחר כך 'לא ידענו, לא שמענו'".

לדברי עמותת צלול, ״לא יעלה על הדעת שלמרות שורה עצומה של איומים ממשיים על מפרץ אילת וחופי אשקלון, ימליץ משרד ראש הממשלה להגדיל את הסיכון הסביבתי, הבריאותי, הכלכלי ואת האיום על הביטחון של מאות אלפי תושבים. נראה שממשלת ישראל לא למדה כלום וממשיכה לעצום עיניים ולהפקיר את הסביבה, הכלכלה והבריאות. הרווחים הצפויים מהרחבת שינוע הנפט בטלים בשישים אל מול האיומים למשק״.