הבחירות לרשויות המקומיות: אל תשכחו את הזקנים

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, שנכנסת השבוע להילוך גבוה אחרי תרדמת קיץ וחגים עמוקה, היא מהחשובות שהיו כאן בעשורים האחרונים. השלטון המקומי (והאזורי) שולט באופן דרמטי בחיי היום-יום שלנו, כולל על בריאותנו. ראינו זאת בקורונה, ונראה זאת שוב במגיפה, באסון האקלים או ברעידת האדמה הגדולה שעוד נכונו לנו.

הרשויות המקומיות הוכיחו, לראשונה, בימי הקורונה כי הן יכולות לקבל אחריות בתחום הבריאות, ולבצע. במרבית המקרים, עיר הייתה "ירוקה", "צהובה" או "אדומה" בהלימה לפעולות שנקטו ראשיה והמנגנון העירוני.

עתה, יש למקד תשומת לב לנושא נוסף: הציפייה שלי מכל המתמודדים בבחירות היא להתחייב לקידום הזקנות מיטבית. עליכם להסביר כיצד בכוונתכם לשים את האזרחים הוותיקים במרכז, ולוודא שגם הם ייהנו משירותים איכותיים ומותאמים, מסביבה בטוחה ונוחה להליכה ויציאה מהבית, ומאפשרויות להשתתפותם הפעילה והמשמעותית בחיים הקהילתיים. כל אלה ועוד הם צעדים התורמים ישירות לאריכות ואיכות חיים. לזקנים, ולכל מי שסובב אותם.

השלב הראשון במעלה הינו ההכרה כי הזקנים הם נכס ולא נטל. הגמלאים הם מבעלי ההון הכלכלי (פנסיות) והאנושי הנצבר הגבוהים ביותר במרבית הישובים בישראל. כ-40% מכלל הדירות בארץ הן בבעלות אזרחים וותיקים. כדאי להציץ גם בשנת הלידה של מרבית 121 המיליארדרים הישראלים. זוהי שכבת גיל עם פְּנִיּוֹת הזמן המרבית לטובת הקהילה בכל ישוב בו הם גרים.

המתמודדים בבחירות המוניציפליות צריכים לכלול בקמפיין שלהם אמירות ברורות לגבי זקני העיר לא רק מסיבות של מוסר, זכויות הפרט ושוויוניות. ברשויות רבות, הזקנים בעלי זכות הבחירה עשויים לתרום משמעותית לניצחון או הפסד. 23% מתושבי בת ים – זקנים, בקריות – 22%, בהרצליה, עומר וכפר סבא – 20%, בחיפה – 21%. גם ב"עיר הילדים" – חולון - שעור הזקנים מגיע כבר ל-18% מהתושבים. בכרמיאל- 19%, בתל אביב – 15%, בבאר שבע – 16% והאחוזים גבוהים גם באשכולות האזוריים, בקיבוצים ומועצות האזוריות.

יותר ממיליון ישראלים (12%) הם בני ה-65 פלוס ומספרם יוכפל עד 2040 ליותר משני מיליון. אנחנו חיים בעידן בו אחד מכל 4 תינוקות יהיה חוֹצֵה-מֵאָה (יחיה מעל גיל 100). השיפור ברפואה ובמניעת תחלואה עוד יגדיל את השיעור הזה בשנים הבאות. על כל רשות מקומית להיערך לעידן של 100 שנות חיים ולהיות "סביבה ידידותית גיל" ברוח החלטה 127 החלוצית של ממשלת ישראל ("מדדים לאומיים להיזקנות מיטבית", יולי 2021) ועל פי עקרונות ארגון הבריאות העולמי, כולל מניעת גילנות.

בישראל ישנם מספר מהלכים חדשים בכיוון זה שכדאי לשים אליהם לב: משרד הבינוי והשיכון פרסם בימים אלה "תדריך תכנון סביבות מגורים לעת זיקנה", שנותן כלים מעשיים בידי מהנדסי ואדריכלי רשויות מקומיות. ג'וינט אשל יזם ומוביל את מהלך 100MUNI ל"הזדקנות מיטבית" ב-19 רשויות מקומיות. משרדי הפנים והבריאות מממנים תוכנית ראשונה בביזור בריאות ותזונה לאשכולות האזוריים, בדגש על אזרחים וותיקים וכמה עשרות חברות הזנק שוקדות על פיתוח טכנולוגיות מרשימות בתחום.

רק חמש ערים בישראל מתוך 258 רשויות מקומיות הוכרו עד כה על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"ערים ידידותיות גיל": ירושלים, תל אביב, רמת השרון, הרצליה וכפר סבא. יצירת רשת ערים מוטות – זיקנה, שראשיהן יוצרים מחוייבות לתושביהן המבוגרים בתקציב, תכנון אורבני ועשייה מדידה, תקדם אותנו מאוד להוספת בריאות לחיים, למיקסום העצמאות והאוטונומיה של האדם במהלך ההזדקנות ולדחיקת התלות של הזקנים בזולת ובמערכת. כולנו נגיע לגיל הזיקנה, גם המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות.

ד"ר ינון שנקר הוא מומחה בבריאות ציבור גלובלית ומנהל אימפקט להעצמת רשויות מקומיות