משרד הבריאות מזהיר מפני הסכנות של הרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת

מחסור אפשרי באספקת מים, עליה בתחלואה נשימתית אקוטית, עליה בריכוז החומרים המסרטנים: משרד ראש הממשלה מתכנן בצעד חסר תקדים לבטל את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת כדי לאפשר לחברת קצא״א להגדיל משמעותית את שינוע הנפט באזור בניגוד לעמדת אנשי המקצוע. לקראת דיון שייערך בנושא היום בממשלה, ד״ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור מזהירה את הממשלה מפני ההשלכות אפשריות.

פרייס שגרה ביום חמישי האחרון מכתב למזכירות הממשלה, בו שיקפה את עמדת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, לפיה להגדלת שינוע הנפט ישנם סיכונים סביבתיים ובריאותיים שצריכים להילקח בחשבון במסגרת ההחלטה החריגה שעל הפרק. הדאגה העיקרית שמביעה פרייס היא מפני אירוע של דליפת נפט שעלות לגרום נזק אקולוגי חמור למפרץ אילת ולפגוע באספקת המים ובבריאות התושבים. זאת, שעה שהגדלת היקף שינוע הנפט באזור פי 10 והפיכתה של ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט, מגדילה את ההסתברות להתרחשות תקלה שתוביל לשפך נפט משמעותי.

״אספקת המים לאילת מבוססת רק על מתקן ההתפלה סבחה, השואב את רוב מי הגלם ממי המפרץ״, כתבה פרייס. ״אירוע זיהום מים כפי שמוצג בתרחישי הייחוס, עלול להוביל לנזק למתקן ההתפלה בהיעדר התרעה מוקדמת שתאפשר מניעתו, מה שיוביל להפחתה באספקת המים או אף עצירה מוחלטת של מערך ההתפלה. פגיעה באחד או יותר ממרכיבי מתקן ההתפלה תדרוש השבתה של המתקן למשך זמן ועלול להמשך גם חודשים רבים״. פרייס מציינת כי גם אם ינקטו צעדי מניעה, אין ביטחון מוחלט לאספקת המים ואיכותם.

הגדלת שינוע הנפט תאפשר אמנם לחברת הנפט קצא״א לממש עסקה שחתמה עם חברת מד-רד האמירתית במסגרת הסכמי אברהם ולהפוך את ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט מהמזרח התיכון לשווקים בעולם ותאפשר לה להשיא רווח כלכלי, אולם היא מגדילה את הסיכונים הבריאותיים הנשקפים לציבור. לפי פרייס, מחסור אפשרי במי שתיה במקרה של דליפת נפט שתפגע במתקן ההתפלה יחייב ״אספקת מים חלופית לעיר שלמה ולכל צריכה, באזור בו אין מצאי של מקורות מי שתיה טבעיים ראויים לשתייה ללא טיפול. אספקת מי שתיה בדרכים חלופיות עלולה לגרום לתוספת שינוע בדרכים, וכתוצאה מכך לעלייה בזיהום אוויר תחבורתי באזור בצורה משמעותית לאורך זמן״.

פרייס מוסיפה כי בעת שפך נפט משמעותי, תיתכן עליה בתחלואה נשימתית אקוטית. לדבריה, ״כתוצאה מזיהום אוויר תיתכן פגיעה נקודתית נוספת באיכות האוויר עם עליה של ריכוזי חומרים אורגניים נדיפים שעלולה להוביל לתופעות בריאותיות מידיות – צריכה וכאבים בעיניים, קשיי נשימה, ואף תופעות בריאותיות ארוכות טווח עקב עליית ריכוז של חומרים מסרטנים״. פרייס מסכמת כי בטרם החלטה על הגדלת שינוע הנפט באזור, יש חשיבות בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה עם הכללת השיקולים הבריאותיים, בהתייעצות עם משרד הבריאות. במשרד ראש הממשלה, כאמור, לא מתכננים לפי שעה לעשות זאת.

הצעת המחליטים בה תדון הממשלה, לא דורשת רק לבטל דה פאקטו את שיקול הדעת המקצועי של המשרד להגנת הסביבה ואת הסמכויות הנתונות לו על פי חוק, אלא גם להקים צוות ממשלתי בו יהיה המשרד בעמדת מיעוט, לצד משרדי האנרגיה, האוצר והביטחון, אשר ייבחן את התנאים הנדרשים להקמת נמל תזקיקים במפרץ. אלרעי פרייס דורשת כי באותו צוות יכלל נציג של משרד הבריאות. עוד מבהירה פרייס כי לפי עמדת אנשי המקצוע במשרד הבריאות, בכל הצעה להגדלת שינוע הנפט תצטרך להינתן התייחסות למזעור אירועי שפך וטיפול מהיר בה, וכן תוכנית לגבי אספקת שתייה מספקת ובטוחה לעיר אילת. פרייס אף דורשת כי הצוות הבין משרדי יבחן את ההיערכות המוקדמת הנדרשת לשם צמצום החשיפה של הציבור, ניטור ומענה במקרה של אירוע זיהום מי ים, אספקת מים ובריאות הציבור והתקציבים שיש להקצות לכך.

פרייס מסכמת כי ברור שההחלטה הממשלתית צריכה להתקבל מתוך איזון כלל השיקולים, אולם כי ״מהבחינה הבריאותית המהלך עלול לייצר סיכון בריאותי באירוע חירום. ככל שהשיקולים האחרים מובילים לקבלת החלטה להתקדם במהלך זה, יש חשיבות גדולה לבצעו רק תוך דגש על מניעה של סיכונים בריאותיים אפשריים אלו״.

בחודשים האחרונים עסק צוות בין ממשלתי אשר הקים מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, במדיניות שקבע המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, לפיה אין להוסיף סיכונים מעל שינוע של 2 מיליון טון נפט במפרץ אילת (״מדיניות אפס תוספת סיכון״). זאת, בכדי להגן על המערכת האקולוגית הרגישה באזור ובראשה שונית האלמוגים הצפונית בעולם, מפני שפך נפט שעלול להוביל לאסון חסר תקדים. אותו צוות, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, התעלם מעמדתו ומנתונים שהעביר בנושא, והחליט לעקוף את סמכויותיו בצעד חסר תקדים. עוד הבהיר המשרד כי סיכום הוועדה רצוף באי דיוקים בשל ההסתמכות על נתונים ישנים ולא עדכניים מתוך הערכת הסיכונים הלאומית שבוצעה לפני 17 שנים, וכי המדיניות הנוכחית המונהגת במפרץ אילת מהווה בפועל הגדלה של פי 4 ממוצע היקף הפעילות של קצא״א בעשור הקודם, טרם גובשה המדיניות.

לפי מכתבה של פרייס, משרד הבריאות השמיע את קולו באשר לסיכונים הבריאותיים הגלומים בהחלטה ונתן את הערותיו בנושא. אולם בדוח המסכם את דיוני והחלטת הוועדה כפי שפורסם לציבור - לא מופיעה עמדת משרד הבריאות ואף לא נכתב כי העלה הסתייגות כלשהי. הסיכונים הבריאותיים המתוארים בדוח לקוחים מנייר עמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור, ונכתב כי ״כדי להתמודד עם הסיכונים, אגוד רופאי בריאות הציבור צין כי יש לבחון את הגדלת שינוע הנפט לגופה כנהוג ולפי השיטות המקובלות״. נציין, כי ארגון רופאי בריאות הציור מתנגד להרחבת שינוע הנפט באילת, וטוען כי הדוח סילף את עמדתו כפי שהוצגה.

מקצא״א נמסר: ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצורכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה״.