עתידות: בלי כסף גם ב־2026 לא נגיע לירח

בתחילת 2019 קורונה היה רק שם של משקה אלכוהולי נפוץ, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' היו עדיין בשוליים הסהרוריים רק נטולי סמכויות, ומי שהיה מנבא שבעוד שלוש שנים ישראל תתמודד עם כאוס כללי וניסיון הפיכה היה מאובחן כסובל מהזיית יתר. באותם הימים העיניים היו נשואות לנמל החלל קייפ־קנוורל בפלורידה, ארה"ב, ששיגר את הגשושית "בראשית" על גבי הטיל פלקון 9 של ספייס X בדרכה אל משימת הירח הראשונה של ישראל.

לכל כתבות הפרויקט לחצו כאן

ב־11 באפריל 2019, כשבראשית תמרנה לקראת נחיתה על הירח אחרי מסע של 48 יום בחלל, ישראל התקרבה למעמד היסטורי – להפוך למדינה הרביעית בלבד שנוחתת על הירח, אחרי ארה"ב, סין ובריה"מ. השותפה הרביעית למועדון הזה נוספה רק לפני פחות מחודש, הודו, שהנחיתה בהצלחה על הירח את החללית צ'נדריאן 3.

את המסע שלה אל הירח, גם את התמרונים המורכבים שהוא דרש, היא עשתה בהצלחה. כמה דקות לפני הנחיתה המתוכננת, בגובה של כ־14 ק"מ בלבד מעל אדמת הירח, התחילו תקלות. לגשושית הישראלית שעד אז עמדה בהצלחה בכמה אתגרים קשוחים, לא היה הפעם סיכוי. בראשית איבדה במהירות גובה ושליטה ופגשה את הירח במהירות של קילומטר לשנייה.

בראשית היא פרויקט של עמותת SpaceIL שהקימו המהנדסים יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי ב־2011 במסגרת מיזם תחרותי שהניעה ענקית החיפוש גוגל. את הגשושית עצמה יצרה התעשייה האווירית, ומובילי התוכנית ראו בה הזדמנות נדירה לקדם את החינוך המדעי בישראל באופן שירתק ילדים ובני נוער ויהווה עבורם השראה להתעניין בחקר החלל העמוק.

עלות הניסיון הישראלי להיות המדינה הרביעית בעולם שנוחתת על הירח הסתכמה בכ־100 מיליון דולר, כשליש מהסכום נתרם בידי המיליארדר מוריס קאהן. גל ההתלהבות ששטף את המדינה בימי המסע הארוך של בראשית אל הירח ועד ההתרסקות עליו, הוביל זמן קצר לאחר מכן להכרזה דרמטית מצד קאהן כי יפעל למימון של פרויקט נוסף, "בראשית 2".

הפעם שלוש חלליות על הפרק

פחות מחודש אחרי ההתרסקות על הירח, וכיאה למושיע שיממן לגאווה הלאומית הזדמנות שנייה, קאהן הוזמן להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. המעמד המרגש וגלי האהבה שקיבל הלהיבו אותו, הוא זנח את הטקסט המוקפד והמדוד שנוסח מראש, ונאם במשך דקות ארוכות תוך חריגה מכל כללי הטקס. יש אנשים שחושבים שזה מחיר שיכול להיות נסבל תמורת הסיכוי להגיע לירח בחתיכה אחת.

עלות משימת "בראשית 2" מוערכת בכ־100 מיליון דולר ובשונה מקודמתה, היא מתוכננת להתבסס על שלוש חלליות: שתי נחתות שינחתו באזורים שונים בירח וחללית האם, שתמשיך להקיף אותו במסגרת משימה חינוכית–מדעית שתימשך כחמש שנים. כל אחת משלוש החלליות תישא ניסויים שהוגדרו ב־SpaceIL "פורצי דרך".

הניסיון הבא של ישראל להגיע אל הירח נקבע לאמצע 2025. אלא שלפני כחודשיים SpaceIL בישרה על קשיים במימון התוכנית, לאחר שהתורמים המרכזיים בראשות קאהן הודיעו שלא ימשיכו להשקיע בה. קאהן עצמו מסר כי עד כה הושג מימון של כ־45 מיליון דולר וכי "זמנים אלו מחייבים אותנו לבחון את הפעילות הפילנתרופית שלנו מחדש".

אז מה מכאן? ראשי SpaceIL אומרים שהם לא ממהרים לוותר על חלום הירח ועל הפרויקט ש"מייצג חדשנות, תעוזה, אחדות ותקווה בישראל", כהגדרתם. כעת הם מחפשים תורמים אחרים שיכניסו יד לכיס ובתמורה להעלאת המורל של ישראלים רבים, אולי יקבלו יום אחד את הזכות להדליק משואה בהר הרצל ולהשתלט על הפריים טיים הכי לוהט של כל השנה. עד שזה יקרה, SpaceIL עדכנה לוחות זמנים והשיגור של חללית האם ושתי בנותיה נדחה למתישהו ב־2026. לא סופי.

התקציב – רק שליש מהסכום המומלץ

לפי מנהל סוכנות החלל הישראלית אורי אורון, הלחץ התקציבי שמעמיד בסימן שאלה את עתיד הפרויקט של SpaceIL מוכר למשרד המדע, ונעשים ניסיונות להשיג סיוע ממשלתי שיקל על העמותה למלא את מטרותיה. עם זאת, בשיחה עם "כלכליסט" אורון הבהיר כי בכל מקרה, גם אם יינתן סיוע ממשלתי, אין מדובר בסכום מהותי וכי הוא לא יוכל לצאת מתקציב הסוכנות.

תקציב סוכנות החלל הישראלית ל־2023 עומד על כ־100 מיליון שקל, שליש מהסכום שעליו המליצו ועדות שבחנו בעבר את ההיקף התקציבי הרצוי למיזמים ולתוכניות הקשורים בפיתוח תעשיית החלל המקומית. בישראל פועלות כיום כ־60 חברות בהיבטים שונים בנושאי חלל, חלקן חברות הזנק שמקבלות מענקים במסגרת מסלולים המשותפים לסוכנות החלל ולרשות החדשנות. "מדובר בתמיכה בהיקף של כמה מיליוני שקלים בשנה ויש צורך להגדיל, באופן קבוע ויציב, את התמיכה הזאת בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה", אומר אורון.

לדבריו, חברות אלה מעסיקות מעל 3,000 עובדים, הן טרם החלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהן ופעילותן מתאפיינת בסטגנציה. הוא הוסיף כי "תחום החלל הוא אחד מעולמות התוכן עם צמיחה מטורפת ולישראל יש פוטנציאל להיות שחקנית משמעותית בשוק המתהווה והמתפתח". אורון מוסיף כי "הקושי המרכזי של רבות מהחברות שפועלות בתחום הוא סביב השאלה איך עושים כסף מהחלל. זה לא חסם שנוצר כתוצאה מכשל שוק, אלא כתוצאה מהיעדר מודל עסקי ברור באופן שמזכיר את האינטרנט בשנות התשעים של המאה הקודמת. בשונה מסייבר או בינה מלאכותית, בכל הקשור לחלל יש צורך להקים תשתית שתתמוך בפעילות החברות לטווח הארוך וזה מחייב כיסים עמוקים. אני מעריך שגם לזה נגיע".