טראמפ או האריס: כל מה שצריך לדעת על הבחירות בארה"ב
החלפת מועמד, שני ניסיונות התנקשות - ושיח אלים: מערכת הבחירות הסוערת בארה"ב תגיע לסופה ביום שלישי הקרוב. איך ייבחר הדייר החדש בבית הלבן, מתי יהיו תוצאות ראשונות - ועל מה עוד יצביעו האמריקאים
ארה"ב הולכת לקלפי: קרוב ל-244 מיליון בעלי זכות בחירה יקבעו ביום שלישי את זהות הדייר או הדיירת בבית הלבן בארבע השנים הבאות: הנשיא לשעבר דונלד טראמפ או סגנית הנשיא קמלה האריס.
מערכת הבחירות הזו תיזכר בשל לא מעט אירועים, מרביתם לא חיוביים במיוחד, ובראשם שני ניסיונות ההתנקשות בטראמפ. בנוסף המועמד הרפובליקאי היה האחראי העיקרי להידרדרות השיח - והוא ומקורביו לא התביישו לכנות את האריס בשלל כינויי גנאי. כך למשל, בעצרת בניו יורק השבוע כינו נואמים את סגנית הנשיא הדמוקרטית כ"שטן" וכמי ש"הסרסורים שלה יהרסו את מדינה". ביולי התחוללה סערה נוספת כשהנשיא ג'ו ביידן, שנבחר לשמש כמועמד הדמוקרטים, הכריז על פרישתו מהמירוץ, זאת לאחר שבועות של לחץ בעקבות החשש מגילו המתקדם. אם תיבחר, האריס תהיה האישה הנשיאה הראשונה של המעצמה הגדולה בעולם.
איך מגיעים לבית הלבן?
שיטת הבחירות האמריקאית, שזוכה לעתים לביקורת, מעוגנת בחוקה. הנשיא וסגנו אינם נבחרים באופן ישיר על ידי הציבור, אלא צריכים לזכות ברוב מבין 538 אלקטורים - כלומר 270 קולות לפחות. לכל מדינה מוקצה מספר מסוים של אלקטורים לפי הגודל שלה. כך למשל, לניו יורק יש 28 אלקטורים, לטקסס 40 ולנברסקה חמישה. ברוב המדינות מלבד מיין ונברסקה, מי שזוכה ברוב הקולות מקבל את כל האלקטורים שיש לה להציע. כך נוצר מצב שמועמד יכול להפסיד בבחירות למרות שקיבל יותר קולות בספירה הכללית. מקרה כזה אירע כבר חמש פעמים בהיסטוריה האמריקאית, כולל ב-2000 אז קיבל המועמד הדמוקרטי אל גור 543,895 קולות יותר מג'ורג' בוש, שנבחר לנשיאות, ושוב ב-2016 כשהילארי קלינטון הפסידה לטראמפ על אף שקיבלה 2.86 מיליון קולות יותר ממנו.
לפני כל מערכת בחירות, המפלגות ממנות את האלקטורים בכל מדינה. מדובר לרוב באנשים המקורבים למפלגות, בין אם חברי מפלגה, לוביסטים או נציגי ציבור מקומיים. כך, ב-2016 שימש ביל קלינטון כאלקטור מטעם אשתו הילארי.
ב-11 בדצמבר תתקיים ההצבעה הרשמית של חבר האלקטורים, שתוצאותיה צריכות להגיע לוושינגטון עד 17 בדצמבר. בדרך כלל זו הצבעה פרוצדורלית בלבד, וזהות הנשיא הבאה ידועה בשלב הזה, שכן ברוב המדינות החוק מחייב את האלקטורים להצביע בהתאם לתוצאות הבחירות בהן. העונשים למי שמפר את החוק הזה משתנים בהתאם למדינות, כך שבצפון קרולינה הם כוללים קנס של 500 דולר וביטול ההצבעה ובמונטנה ונבאדה החלפת האלקטור.
שבע המדינות המתנדנדות
במרבית המדינות בארה"ב יש נטייה מובהקת לצד מסוים של המפה הפוליטית. כך למשל, קליפורניה וניו יורק ידועות כמעוזים דמוקרטיים, ואילו ויומינג ואלבמה הן מדינות אדומות, כלומר רפובליקאיות. עם זאת, ישנן שבע מדינות מתנדנדות שבהן אין רוב ברור לאף אחד מהמועמדים, ובמידה רבה התוצאות בהן יקבעו את זהות המנצח. המדינות הללו הן אריזונה, ג'ורג'יה, צפון קרולינה, פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין ונבאדה שביחד מחזיקות ב-93 אלקטורים. בבחירות הקודמות ב-2020 זכה ביידן בשש מהמדינות הללו, מה שהבטיח את ניצחונו.
מתי יתפרסמו המדגמים?
החל מהשעה 17:00 שעון ניו יורק (23:00 שעון ישראל) רשאים גופי השידור לפרסם את תוצאות המדגמים שערכו. עם זאת בשלב זה הם עדיין לא רשאים לפרסם הערכה רשמית לגבי זהות הזוכה, שכן ההצבעה עדיין נמשכת. בערוצי הטלוויזיה יפרסמו את תוצאות המדגמים רק במדינות שבהן הפער מספיק גדול, וקרוב לוודאי שיימנעו מלעשות זאת במדינות המתנדנדות. במקום זאת הסטטיסטיקאים ישתמשו בשילוב בין המדגמים, הקולות שכבר נספרו ומידע נוסף כדי להכריז מי להערכתם הוא הזוכה.
מתי יפורסמו התוצאות?
בדרך כלל מכריזים על הזוכים כבר באותו הלילה (לפנות בוקר שעון ישראל). ואולם ב-2020 ביידן הוכרז כמנצח רק חמישה ימים לאחר הבחירות, זאת בין השאר בשל הגבלות הקורונה שהובילו למספר גבוה של מצביעים בדואר, דבר שהאט את הליך ספירת הקולות. הפעם שיעור ההצבעות בדואר אמור להיות נמוך יותר, אך התחרות הצמודה בין האריס לטראמפ קרוב לוודאי שלא תאפשר לדעת בוודאות מי הזוכה עוד בליל הבחירות.
אם התוצאות במדינות המתנדנדות לא יהיו צמודות מדי, ייתכן שיהיו תוצאות רשמיות כבר ביום רביעי; ואולם לאור הסקרים הצמודים, זו אפשרות בעלת סבירות נמוכה. ככל הנראה יהיה צורך להמתין לספירת 100% מהקולות במדינות האלה, מה שעלול לעכב את ההכרזה בעוד יום לפחות.
לכך יש להוסיף את ההערכה כי בשני הצדדים יגישו ערעורים וינקטו צעדים משפטיים נוספים, דבר שידחה אף יותר את פרסום התוצאות הרשמיות - במקרה קיצוני בשבועות ואף בחודשים. הדוגמה הידועה ביותר למצב מסוג זה היא בבחירות 2000, אז בשל הקרב הצמוד בין אל גור לג'ורג' בוש, ההכרזה על המנצח התפרסמה רק ב-12 בדצמבר.
מתי יהיה דייר חדש בבית הלבן?
האריס או טראמפ ייכנסו לבית הלבן רק בינואר, כשפרק הזמן עד אז מכונה תקופת המעבר. לאחר הבחירות וספירת הקולות, יש כאמור את ההצבעה של חבר האלקטורים בדצמבר, ולאחר מכן הליך האישור בקונגרס ב-6 בינואר, זאת לפי התיקון ה-12 לחוקה. בשלב זה ב-2021 פרצו מהמות הקפיטול בהובלת תומכיו של טראמפ שהתנגדו לאישורו של ביידן כנשיא. תאריך ההשבעה הוא 20 בינואר ומיד לאחריו הנשיא החדש (או הנשיאה) יתחיל בעבודה.
מה עוד עומד להצבעה?
הבוחרים האמריקאים יחליטו ב-5 בנובמבר גם מי יהיו 435 חברי בית הנבחרים. הבחירות לבית הנבחרים נערכות כל שנתיים. במושב הנוכחי לרפובליקאים יש רוב קטן של 220 מחוקקים מול 213 דמוקרטים. כמו כן, 34 מבין 100 חברי הסנאט מועמדים לבחירות, במקרה זה לכהונה של 6 שנים. ב-11 מדינות ייערכו גם בחירות לתפקיד המושל, בהן בניו המפשייר ובצפון קרולינה, וב-371 ערים יבחרו גם ראש עיר.
בנוסף, במדינות השונות יצטרכו הבוחרים להצביע על כמה הצעות חוק. כך, ב-10 מדינות יעלו להצבעה הצעות הנוגעות לאיסור הפלות, ובחמש מדינות, בהן פלורידה וארקנסו, יצביעו על לגליזציה של מריחואנה.
מהן שיטות ההצבעה?
במדינות יש חוקים שונים לגבי הדרך שבה אפשר להצביע. כך, חלק מהמדינות מאפשרות הצבעה מוקדמת בדואר. כמו כן, מרבית המדינות מחייבות רישום מוקדם לפני ההצבעה. ברוב הקלפיות משתמשים בדרך כלל במכונות אוטומטיות לספירת הקולות. המכונות הללו עמדו במרכז ההאשמות השקריות של טראמפ על זיופים בבחירות הקודמות, כך שבחלק מהמחוזות החליפו אותם במכונות מיושנות יותר המחייבות ספירת ידנית, ולפיכך גם מעכבות את פרסום התוצאות.
עכשיו נותר רק לחכות לתשובה על השאלה החשובה מכולן - מי יהיה או תהיה הנשיא או הנשיאה ה-47 של ארה"ב?