ניידת בכל 100 ק"מ: כך זינק מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות בעשור האחרון

מבקר המדינה הוציא דו"ח מיוחד בן 242 עמודים על נושא הבטיחות בדרכים. המבקר בדק במשך שנתיים את נושא הטיפול בבטיחות בדרכים, בין ספטמבר 2021 לספטמבר 2023. לפי המבקר, לא הייתה מגמת שיפור במספר ההרוגים והפצועים קשה בעשור האחרון, זאת לעומת ירידה משמעותית בעשור הקודם וירידה במדינות אחרות בעולם. המבקר טוען כי פעולות הממשלה במאבק לתאונות בדרכים לא הניבו תוצאות חיוביות. העלות הכלכלית המוערכת של תאונות דרכים עומדת על 16 מיליארד שקל בשנה.

לפי המבקר, אם משווים את שיעור השינוי במספר ההרוגים בין השנים 2012 - 2022, ישראל ממוקמת במקום האחד לפני אחרון מבין 27 מדינות האיחוד האירופי, כאשר בישראל עלה מספר ההרוגים בשנים אלו בכ-16%, ואילו במדינות שנבדקו הייתה ירידה ממוצעת של 22%. בכל הקשור לפציעות חמורות, בישראל עלה מספר הפצועים קשה בכ-21%, ואילו ברוב המדינות הייתה ירידה במדד זה, והממוצע של המדינות שנבדקו הראה ירידה של 13.9%.

בכל הקשור לאפקטיביות של פעולות הממשלה, המבקר מתייחס לכמה מהגופים האמונים על התחום. בהקשר של מידע חסר, המבקר טוען כי משטרת התנועה מבצעת איסוף מידע חלקי על תאונות הדרכים וכי יש בעיה מערכתית של העברת מידע חלקית בין הגופים השונים העוסקים בתחום (מד"א, רלב"ד, משטרה, למ"ס וכו') ובכללי קיימת ביקורת על שיתוף הפעולה בין הגופים. המבקר ממליץ כי על שרת התחבורה לפעול להתקין תקנות המחייבות גופים שונים להעביר מידע לרלב"ד, וזאת בהתאם לחוק הרלב"ד הקיים.

ביקורת נוספת מתייחסת לכך שהמדינה לא ביצעה סקר הרגלי נסיעה וסקר משאיות משנות ה-90 וכתוצאה מכך האפקטיביות של המדיניות יורדת. המבקר ממליץ לבצע תחקור עצמי של הגופים האמונים על התחום בכדי להבין מדוע המדיניות שבוצעה בעשור האחרון לא הייתה אפקטיבית. עוד הוא ממליץ כי יש להקצות משאבים נוספים לטובת העניין וזאת עקב העלות הגבוהה של התאונות למשק.

המבקר ממליץ גם להגדיר את הרלב"ד כגוף המוביל במאבק בתאונות הדרכים ולתת לו סמכויות מתאימות לכך. לפי המבקר, משרד התחבורה לא עומד במחויבויותיו מתוקף חוק הרלב"ד וביניהם העברת דיווחים לכנסת ולממשלה. ביקורת נוספת הועברה על תקצוב וביצוע תוכניות אסטרטגיות ורב-שנתיות להתמודדות עם תאונות הדרכים ונכתב כי מאז שנת 2005 לא הייתה תוכנית שאושרה ותוקצבה במלואה. כמו כן, נכתב כי במשך השנים היה איוש חלקי של תקני הרלב"ד וכי זו סבלה מתקצוב חסר.

בכל הקשור לאכיפה, נמצא כי זו אינה אחידה ומשתנה באופן תדיר עם חילופי השרים. כמו כן, משטרת התנועה סובלת מחוסר איוש תקנים (כ-20% לא מאויש ב-2022, כ-200 איש) וכי מספר התקנים נותר זהה למרות הגידול במספר הרכבים בישראל. לפי המבקר, במדינות ה-OECD יש ניידת על כל 10 קילומטר, ואילו בישראל יש רק ניידת אחת על כל 100 קילומטר. כמו כן, נכתב כי המשטרה לוקחת שוטרי תנועה למשימות אחרות עקב מחסור בכוח אדם. המבקר מלין גם על עומס בבתי המשפט לתעבורה.

בכל הקשור לאכיפה אלקטרונית, נכתב כי מותקנות רק 121 מצלמות מהירות לעומת יעד של 300 וכי מספר מצלמות המהירות הנייחות ביחס למספר התושבים בישראל נמוך באופן ניכר מאשר במרבית מדינות אירופה: 17 מצלמות למיליון נפש לעומת 67 - 211 מצלמות למיליון נפש בחמש המדינות שבהן מספר המצלמות הרב ביותר

מעו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק נמסר: "מבקר המדינה נתן לממשלות ישראל ציון נכשל בכל הקשור לצמצום הקטל בדרכים והצלת חיי אדם. המבקר מונה שורה ארוכה של מחדלים שאילו היו נמנעים, רבים היו מקבלים את חייהם בחזרה וכאב וצער רב היו נחסכים ממשפחות שכולות רבות.

"המבקר לא השאיר אבן אחת במקומה וחשף אדישות ממשלתית מקוממת בכל התחומים. האחריות בראש ובראשונה היא של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שקיבל מאיתנו, האזרחים, את האמון כי יפעל למען הצלת חיי אדם בכבישים. במשרד שאחראי על החיים שלנו כשלו וכך גם גופים אחרים. אסור שמסקנות המבקר יעלו אבק ולכן על כלל הגורמים לקחת אחריות ולתקן את הליקויים במהרה. דוח המבקר הוא חמור ביותר כי מדובר כאן בזלזול בחיי אדם והפקרה פושעת של כלל האזרחים. אסור לעבור לסדר היום לאחר דוח חמור שכזה. גוף שלא יתקן את הליקויים מוסיף חטא על פשע".

ממשטרת ישראל נמסר: "דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על כלל החברה ורובן ככולן זוכות לקשב רב. במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים ואכיפת עבירות תנועה, משטרת ישראל רואה בנושא בטיחות בדרכים חשיבות מהמעלה הראשונה ומשקיעה לשם כך משאבים ומאמצים רבים באכיפה, לצד ביצוע פעולות מניעה והסברה במטרה להביא לשינוי תרבות הנהיגה וצמצום תאונות הדרכים.

"תפקיד המשטרה הוא אכיפת חוקי התנועה, כאשר ההנחה היא כי אכיפה מושכלת תוביל לשינוי נורמות הנהיגה ועקב כך לצמצום תאונות הדרכים. בכל שנה מנתח אגף התנועה את נתוני השנה שחלפה, שבמסגרתו ניתן דגש להבנת הגורמים לתאונות הדרכים, ולפילוח הכבישים מרובי תאונות הדרכים, לרבות אוכלוסיות פוגעות ונפגעות, לפי אזורים ומגזרים, בהתאם לממצאים נקבעות תוכניות פעולה מפורטות לשנה הבאה.

"בהתאם לתוכניות העבודה, פועלת המשטרה וכלל יחידות אגף התנועה בצירי התנועה תוך מיקוד אכיפה בעבירות 'משפיעות', חיזוק המשילות וההרתעה באמצעות מיצוי ההליכים המשפטיים ושימוש מוגבר בסמכויות המנהליות (פסילת ר.נ, השבתה), קידום הליכי חילוט, הגברת הנוכחות והבולטות באמצעות הצבת ניידות בכבישים מרובי תאונות דרכים ובעלי נסועה גבוהה, חיזוק הממשקים עם גורמים שותפים והסברה להגברת המודעות וחיזוק אמון הציבור.

"פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות הנדרשות לצמצום מספר תאונות הדרכים. נדרש גם שיתוף פעולה של שאר הגורמים הממשלתיים בתחום החינוך, ההסברה ומיצוי הדין עם עברייני התנועה. אשר למחסור באיוש תקנים נציין כי: משטרת ישראל נמצאת בחודשים האחרונים בהליך התעצמות של גיוס שוטרים ואיוש שוטרי התנועה נמצא בסדר עדיפות גבוהה. אשר להעברת נתונים לגורמים שונים נציין כי: המשטרה מספקת לרלב"ד ולמגוון גופים שעוסקים במלאכה מידע ונתונים באופן שוטף אודות תאונות דרכים בהתאם לחוק".

ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד הציב את נושא הבטיחות בראש סדר העדיפויות, דבר הבא לידי ביטוי במסגרת הסיכום התקציבי חסר התקדים של יותר מ-50 מיליארד שקל שהשרה רגב השיגה עם כניסתה לתפקיד, לטובת שיפור תשתיות הדרכים והבטיחות בדרכים במדינת ישראל.

"יצוין כי עוד בקדנציה הקודמת, השרה רגב העבירה החלטת ממשלה לגיבוש תוכנית לאומית רב שנתית למאבק בקטל בדרכים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל בשיתוף פעולה עם הרלב"ד להוציא לדרך את התוכנית הלאומית ולקדם החלטות ממשלה ושינויי חקיקה נדרשים על מנת לעצור את הקטל בדרכים ולהציל חיי אדם.

"משרדנו פועל בימים אלה להפיכתם של כבישים אדומים לכבישים בטוחים יותר. כמו כן מטפל המשרד במאות מוקדי סיכון ברחבי הארץ בתוואי העירוני והבינעירוני בהן מתרחשות תאונות.

"בשנה החולפת בלבד טופלו עשרות פרוייקטים בטיחותיים ומוקדי סיכון. בנוסף לכך משרדנו תקצב בעשרות מיליוני שקלים נוספים לטובת פרויקטים חדשים שיטופלו בקרוב.

"בימים אלה חברת נתיבי ישראל מטפלת בעשרות מוקדי סיכון נוספים שאמורים להסתיים במהלך השנה הנוכחית ולשדרג באופן ניכר את רמת הבטיחות בכבישים רבים בארץ.

"חלק ניכר מהנושאים שעלו בדו"ח המבקר כבר טופלו ומיושמים בשטח, וחלקם האחר נמצא בהליכי ביצוע או בחינה על ידי גורמי המקצוע במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והרלב"ד.

"ההמלצה לאימוץ מודל לדירוג כבישים על פי מסוכנותם, מיושמת בימים אלה במסגרת הועדה למוקדי סיכון של משרד התחבורה. ההמלצה לגבש תכנית רב שנתית לסגירת הפערים שהועלו בדוחות קודמים, בנושא תשתיות לכלי רכב כבדים, הרחבת שוליים והקמת אזורי מנוחה, מפרצי עצירה, תחזוקת כבישים ושדרוג הבטיחות בכביש 90, מיושמת באמצעות חברת נתיבי ישראל.

"באשר לנושא דיווח הרשויות המקומיות על התקדמות העבודות בפרויקטים וצפי הוצאת המזומנים בגינם, יובהר כי ביצענו שורה של צעדים במטרה לתת מענה לסיבות העיקריות להיעדר הניצול. הוספנו גורמי תכנון וביצוע, אפשרנו לאשכולות אזוריים להגיש בקשות לתקצוב עבור הרשויות וחיזקנו את הקשר על החברה למשק וכלכלה".