לא מוותר: אקירוב מעביר חובות לחו"ל כדי לקבל אישור שליטה בכלל ביטוח

אלפרד אקירוב לא עוצר בניסיונותיו לקבל היתר שליטה בחברת הביטוח כלל, וכמה פעולות שביצע לאחרונה, יחד עם חברת אלרוב שבשליטתו מעוררות מחדש את הסיכוי שלו לקבל היתר כזה.

לכלכליסט נודע כי אקירוב העביר הלוואות של 300-200 מיליון דולר מבנקים ישראלים לבנקים זרים בשבועות האחרונים, בנסיון למנוע חריגה מעבר לאשראי של יותר מ־6 מיליארד שקל שבעקבותיהם הוא עלול להיות מוגדר כתאגיד ריאלי משמעותי אם יצליח לרכוש את השליטה בכלל החזקות, החברה האם (100%) של כלל ביטוח. אקירוב צפוי להציג בימים הקרובים את מערך האשראי החדש של אלרוב בפני רשות שוק ההון בנסיון לקדם מחדש את הבקשה לקבלת היתר השליטה כזה.

אם יקבל אור ירוק להמשיך בפעולה צפויה אלרוב לחלק את מניות כלל החזקות שבידיה (15%) כדיבידנד בעין לבעלי מניותיה, כשאקירוב שמחזיק ב־80% ממניות החברה, יקבל 12% ממניות כלל, וירכוש באופן פרטי 18% נוספים כדי להגיע ל־30% הנכספים. לא מדובר בהליך פשוט שכן עלייה מעל 25% מהמניות דורשת הצעת רכש. אופציה אחרת, פחות ריאלית, היא רכישת מניות הציבור באלרוב על ידי אקירוב, כשברובן מחזיקה ישראל קנדה. אופציה זו הופכת לריאלית לאור המשבר שעוברת ישראל קנדה וההפסד שרשמה על ההשקעה בנורסטאר.

בפני אקירוב עומדות שתי מכשלות מבחינת חוק הריכוזיות, לרכישת השליטה בכלל החזקות. המכשלה הראשונה היא במבנה הפירמידיאלי. קבוצת כלל מורכבת משלושה רבדים. כלל החזקות הבורסאית; מכלל ביטוח הפרטית; וזו מחזיקה בתורה בכללביט מימון, חברת צינור מדווחת, שכל פעילותה היא גיוס חוב שמיועד בסופו של דבר לכלל ביטוח. כללביט מימון נחשבת חברה שכבה משום שהיא גייסה אג"ח מהציבור. לכן אלרוב נדל"ן לא יכולה לרכוש את השליטה בכלל החזקות, שכן אז תיווצר פירמידה אסורה בת שלוש שכבות.

מהסיבה הזו פנה אקירוב, כפי שפורסם ב"כלכליסט" לראשונה, לרכוש את כלל החזקות באופן אישי ולא דרך אלרוב הציבורית, כך שהפירמידה תצומצם לשתי שכבות בלבד, כלל החזקות וכלל ביט. אבל בתחילת ספטמבר נתקל אקירוב במכשול שני מבחינת חוק הריכוזיות, שלא מאפשר לו לכאורה לרכוש את כלל ביטוח גם באופן פרטי. הודעה של ועדת הריכוזיות כי כלל ביט היא תאגיד ריאלי ולא פיננסי, שנמסרה לרשות שוק ההון.

חוק הריכוזיות קובע שתאגיד ריאלי משמעותי - שמחזור ההכנסות שלו עולה על 6 מיליארד שקל, או שהאשראי הכולל שלו ושל החברות־הבנות שלו עולה על 6 מיליארד שקל - לא יוכל לשלוט בתאגיד פיננסי משמעותי. החוב הכולל של אלרוב עומד על 6.4 מיליארד שקל, אולם רק כ־3 מיליארד שקל ממנו הם אשראי מקומי, שמובא בחשבון בחוק הריכוזיות. אלה, יחד עם 4.2 מיליארד שקל חוב של כלל ביט הופכים במקרה של רכישה את החוב הריאלי של אקירוב ל־7.2 מיליארד שקל.

החוב של אלרוב רלבנטי גם אם אקירוב ירכוש את השליטה בכלל החזקות באמצעות חברות פרטיות בבעלותו, שכן כבעל השליטה באלרוב, החוב שלה נלקח בחשבון גם באירוע כזה. חוק הריכוזיות קובע כי אשראי לא נלקח מבנק זר, ולא משנה אם הוא עבור נכס בארץ או בחו"ל, הוא נכלל בחישוב האשראי המקומי וכפוף למגבלות חוק הריכוזיות (6 מיליארד שקל). אם החוב נלקח מבנק מקומי לנכס בחו"ל הוא לא נחשב כיום לאשראי מקומי, אבל בעתיד צפוי שינוי והוא ייחשב.

אקירוב החליט לנסות לפתור את הבעיה באמצעות העברת חלק מהחוב מבנקים מקומיים לבנקים זרים. לכלכליסט נודע כי עיקר החוב הועבר מבנק לאומי, חוב שנלקח עבור נכסים של אלרוב באירופה, והועבר לבנקים זרים. ככל הידוע מדובר ברוב החוב ה"עודף" שעומד על כמיליארד ו־200 מיליון שקל. אלרוב אמורה לפרוע בסוף החודש כ־200 מיליון שקל למחזיקי האג"ח.